גיבוש קהילה של מובילי ידע הוא תהליך אסטרטגי ליצירת רשת עובדים המשמשים שגרירים לשיתוף, שימור והנגשת ידע בארגון. יישום נכון מחזק תרבות ארגונית bottom-up, מעודד שיתופי פעולה, משפר למידה מתמשכת, ומתרגם ידע מקצועי להשפעה עסקית וליתרון תחרותי. בימים אלה אנו עוסקים בהקמת קהילת מובילי ידע בארגון גדול. קהילת מובילי ידע היא קבוצת עובדים בארגון, המחזיקים במגוון תפקידים, מצטיינים בידע המקצועי שלהם, אשר נבחרו להיות מובילי ידע, תפקיד אותו ימלאו בנוסף לתפקיד העיקרי שלהם בארגון. המטרה המרכז

קהילות ידע (Communities of Practice) הנן פתרון ניהול ידע המוקם בין בין בעלי הידע, אנשים העוסקים/מתעניינים בתחום משותף. הקהילה יכולה...

הספר Handbook of Community Management מציג מתודולוגיה מקיפה להקמה, ניהול וטיפוח קהילות ידע בארגונים, המבוססת על השתתפות התנדבותית, מנהיגות פעילה, מדידה שיטתית ותשתיות תומכות. הוא מספק כלים מעשיים לחיזוק שיתוף, מעורבות, למידה וחדשנות, ולבניית תרבות קהילתית בת־קיימא המחוברת ליעדים העסקיים. הספר, Handbook of Community Management: A guide to leading communities of practice הוא ספר שנכתב על ידי Stan Garfield, מוביל ניהול ידע ותיק שהתמחותו הראשית הינה קהילות. הספר שיצא לאור בשנת 20

באפריל האחרון התקיים כנס המפתחים השנתי של פייסבוק. בכנס זה פייסבוק הכריזה על מתיחת פנים הכוללת בין היתר חיזוק והעצמת הקהילות. לדבריו של צוקרברג, 400 מיליון מתוך 2.3 מיליארד משתמשי פייסבוק נמצאים בקבוצה / קהילה שלטענתם היא משמעותית מאוד עבורם. כעת יוצגו למשתמשים בפיד יותר קהילות שהוא משתייך אליהן, ויותר פיצ'רים בתוך הקהילות שיאפשרו להם שימוש יותר משמעותי, כמו שיתוף החוצה מתוך הקהילה, או יכולת לשלוח פוסט לפרסום בצורה אנונימית לאלה שלא רוצים להיחשף בשמם. (The Marker) בואו נחזור

נכתב בשיתוף עם נגה צ׳יפמן אחד התחומים המרתקים בעבודתו של יועץ ארגוני בכלל, ויועץ ניהול ידע בפרט, הוא הנחיה של קבוצות וקהילות לומדות....

כל ארגון בו מתבצע מעבר למערכת חדשה, נדרש להמרת תוכן מן הקהילות במערכת הישנה. לא נעסוק כאן באופן בו מתקבלות ההחלטות אילו קהילות ממירים ואילו לא, מי מקבל עדיפות גבוהה יותר ומי פחות. בהנחה שהחלטנו להמיר קהילה מסוימת, ישנן כמה פעילויות שמומלץ לבצע בדרך להמרה ובמהלכה. המרת קהילה היא הזדמנות מצוינת לאפיין מחדש את המבנה שלה ואת עץ התוכן שלה, כמו גם לרענן את התוכן הקיים בה. אל תסתפקו בהחלטה להיצמד למבנה הקיים ולהעביר את כל התוכן כמו שהוא. בהחלטה כזו אתם עלולים לפספס יתרונות רבים הקי

אחד מהכלים המשמעותיים ביותר העומדים לרשותנו לרתימתם של המשתמשים באתר, פורטל או קהילת ידע הוא הדיון וירטואלי (ידוע לעיתים גם בשם דיון סינכרוני). הדיון הוירטואלי מתקיים על גבי פלטפורמת הדיונים הקיימת כמעט בכל אתר, כאשר המשתמשים שואלים שאלות ומקבלים תשובות על ידי צוות מומחים שנקבע מראש, על ידי הגוף המוביל את הדיון ולעיתים אפילו על ידי משתמשים אחרים. במה אם כך שונה הדיון הוירטואלי משימוש רגיל בפלטפורמת הדיונים ? במספר אלמנטים. ראשית, ייחודו של הדיון הוא בזמינות של התשובות הניתנות

אחד הפתרונות השכיחים ביותר המיושמים בארגונים הוא קהילות ידע. יעידו על כך ממצאי סקר ניהול הידע לשנת 2008 בישראל בו הצהירו כ 40% מהארגונים...

במרבית הארגונים ההיררכיים משקפת התקשורת הפנים ארגונית את המבנה הארגוני, ומתקיימת בעיקר מלמעלה- מהדרג הניהולי כלפי מטה- עד אחרון העובדים. בעידן הנוכחי, בו מונחים כמו WEB 2 ופורומים מהווים נפח גדל והולך בתקשורת הפנים ארגונית, מיטשטשים לעיתים ההבדלים בין הדרגים הניהוליים לדרגים שאינם ניהוליים. כל עובד יכול לשאול שאלות ולקבל תשובות מעובדים וממנהלים בדרגים שונים, שאינם בהכרח מנהלם הישיר. בהיותו של הפורום כלי חוצה היררכיות, עלולים מנהלים בארגון לראות בו איום כלפי הסמכות הניהולית ש

אחד מהפתרונות הנפוצים בניהול ידע הוא קהילה, אך האם אנחנו יודעים מהי קהילה? קהילה היא קבוצות אנשים בעלי תפקיד דומה או בעלי תחום עניין משותף, הנדרשים לידע ומייצרים ידע לצורך ביצוע עבודתם. קהילה מומלץ, כמידת האפשר, להקים כסינרגיה של מפגשים אנושיים, פנים אל פנים; ומפגשים ווירטואליים, המפגשים המתקיימים באמצעות אתר הידע המלווה. הסיבה לשילוב היא שלכל אחד משני הערוצים יש יתרונות משלו: מפגש פנים אל פנים (פרונטאלי): מאפשר קשר בלתי אמצעים בין השותפים. מאפשר קשר רב ממדי בין השותפים (לא ר

ספרו של אטיין ונגר Communities of Practice מגדיר קהילת התנסות כקבוצת אנשים הלומדת “תוך כדי עשייה” סביב עניין משותף, דרך השתתפות מתמשכת ויצירת משמעות וזהות. הערך היישומי: לעצב קהילות שמייצרות זיכרון משותף, מצמצמות זמן חיפוש, מאיצות קליטת חדשים, ומגשרות בין גבולות באמצעות מתווכים והמשגות (כלים, שגרות ושפה). אל תתבלבלו. המונח Communities of Practice אמנם מוכר לנו בעברית כקהילות ידע, ומיד מעלה בראשנו אסוציאציות מתאימות של ניהול ידע. אולם כאן, המונח כפי שמוצג ע"י המחבר, ונטבע על י

בשנים האחרונות צובר ניהול הידע תאוצה בקרב ארגונים רבים, בינהם ארגונים גדולים, חלקם אף גלובליים. ארגונים אלה מאופיינים במספר רב של מחלקות...

השיח האקדמי רווי מחקרים המנסים להתחקות אחר המניעים את בני האדם לשימוש באמצעי התקשורת. מזה שנים הוכר האינטרנט על יישומיו השונים כאמצעי...

במהלך עבודתי אני נדרשת מפעם לפעם לפתח סדנאות קבוצתיות העונות למטרות מגוונות, החל מבניית צוות ועד להתנעת פעילות בעלי תפקידים שונים. בעת...

אנו מביאים בפניכם סקירה מעניינית במיוחד על שיתוף ידע באמצעות קהילות, פרי עטו של ריצ'רד מקדרמונט PHD נשיא החברה העולמית McDermott & Co. המתמחה בפתרונות ידע לארגונים. הסקירה בעיתוננו הינה תרגום מתומצת של המאמר המלא. תיהנו! מגבלות בניהול הידע בשנים האחרונות, חברות מגלות שערכו האמיתי של ניהול ידע הוא לא רק בהפצה והצלבת מידע, אלא בעיקר בשיתוף הרעיונות, תובנות ודרכי המחשבה שהביאו להיווצרותו. חלק זה של הידע הוא חמקמק וקשה לתיאור ולכן נקרא: ידע לא כתוב (tacit knowledge). לדוגמא: מפתח

יש לך לפעמים נושא "חם" שברצונך להעלות על סדר היום בדחיפות ולהביא למודעות כל עובדיך? לכולם זה קורה. בד"כ אלו נושאי הפקת לקחים, בטיחות עבדים, נהלים או הנחיות חדשות. אבל מה קורה אם מדובר בכמות עובדים גדולה ומפוזרת? איך אפשר להגיע לעובדים ביעילות ובפרק זמן קצר? שיטה מעניינת לקידום נושא, משלבת מפגשי דיון מקומיים ופרונטאליים עם פורום (Discussion group) הנפתח אד-הוק לזמן קצוב (אפילו מספר שבועות). למשל, אם נרצה לקדם את רמת בטיחות העובדים בארגון , נקיים מס' כנסים מרוכזים בנושא במקו

רקע קהילות ידע וירטואליות קיימות ברשת האינטרנט כבר זמן רב. הכלים וערוצי התקשורת העיקריים המשמשים קהילות אלו הינם פורומים, רשימות תפוצה באי מייל, לוחות מודעות וכד'. קהילות ידע מתקיימות גם בתוך הרשת הפנימית של ארגונים. קהילת ידע - הינה קבוצת אנשים המוגדרים יחד באופן רשמי כקבוצה אשר עוסקת בשיתוף ידע ולימוד מהניסיון לגבי תחום משותף כלשהו. בד"כ קהילות ידע בארגונים מקיימים מפגשים פרונטליים וככלי משלים מקיימים מפגשים וירטואליים באמצעות כלי שיתוף ידע הכוללים גם הם קבוצות דיון, הודע

מוביל קהילת ידע (Community Leader) משמש כ"אבא" של הקהילה ויש לו משקל רב בסיכויי הצלחתה. מדובר בדמות ניהולית מקצועית האחראית לתפקודה השוטף...

לאחרונה נתגלגל לידי מאמר שנכתב ע"י ד"ר היידאו ימזקי מיפאן. ד"ר ימזקי הוא ציר מרכזי ומוביל של Knowledge Management Society of Japan (KNSJ) ואחד מ"נותני הטון" בקידום ניהול ידע בכלל וקהילות ידע בפרט באקדמיה ובקהילה העסקית ביפאן. המאמר שכתב, דן בתיאורי מקרה של קהילות ידע שהחלו לצוץ בשנים האחרונות ביפאן. המאמר המרתק מצליח להתחקות אחר ההבדלים בין הקהילות הנבנות ביפאן ונקראות על ידו "Knowledge-Community" לבין קהילות ידע שנבנות בארצות המערב שהן מסוג "Communities of practice". כל זאת

רקע: אין ביצירת קהילות משום בשורה חדשה. מזה מאות שנים, אנשים התאספו ביחד והעבירו ידע בין חברי הקהילה, בצורות ודרכים שונות. בפעילות זו שבוצעה לאורך שנים, באופן ספונטני ומקומי, לא נוצר מיבנה ופורמט אחידים; הקהילה אמורה להתאים לצורכי החברים בה ומשכך, קיים מגוון רחב של סוגים וצורות של קהילות. בבסיס הקהילה עומדות הנחות היסוד הבאות: כולנו יצורים חברתיים. כיצורים חברתיים, אנחנו מחפשים זה את חברתו של זה. לכולנו הצורך להיות שייכים לקבוצה חברתית ומקצועית, כזו או אחרת. בבסיסנו אנחנו סקר