top of page
  • תמונת הסופר/תעומר בן יהודה

מי שלא הולך קדימה, הולך אחורה. ראיון עם מוריה לוי

עודכן: 30 בינו׳ 2023

החודש, אנו מביאים ראיון שנערך בחודש מרץ האחרון עם מוריה לוי מנכ"לית חברת ROM Knowledgeware:

מוריה לוי, מובילת תחום ניהול הידע בישראל, מנכ"לית חברת הייעוץ ROM Knowledgeware , בעלת תואר שני במדעי המחשב, נרשמה ללימוד דוקטורט (בניהול ידע), נשואה לאלוף משנה בחיל האוויר ואמא ל- 4 ילדים.

כיצד התחלת לעסוק בניהול ידע?

לניהול ידע הגעתי כמעט במקרה, במקור אני מעולם התוכנה בו עסקתי וצברתי ניסיון של 10 שנים בהכנסת טכנולוגיות ומתודולוגיות חדשות לארגונים.

בתפקידי האחרון, עסקתי בהסמכת בית תוכנה בו עבדתי לתקן ISO9001. ואכן, הארגון הפך ל"בית התוכנה האזרחי" הראשון שזכה בתקן כבר ב"טסט ראשון". ההישג היה גדול אף יותר כשאני נזכרת כמה מבולגן היה הארגון בתחילת הדרך וכמה שינויים הוספנו לחברה, שאינם קשורים כלל ל- ISO בניסיון לשדרגו ולשפרו בהתאם לגידול שעבר באותן שנים.

בסיום הפרויקט, עזבתי את החברה כדי לפתוח בית תוכנה משלי. בשלב הזה עדיין לא חלמתי ניהול ידע.

הצעת העבודה הראשונה שקיבלתי כעצמאית, עיצבה עבורי את המשך הדרך. מנהל בחברת היי-טק FOXCOM הציע לי לבצע פרויקט ניהול ידע (1998). כיוון שלא הכרתי את התחום, השבתי תחילה בשלילה. אולם, ההזדמנות סקרנה אותי והתחלתי ללמוד את התחום.

להפתעתי, מצאתי שבישראל מתהווה חבורה ראשונית של אנשים הלומדים את התחום. הבנתי שניסיוני בהטמעת איכות והטמעת מתודולוגיות, יכול לשמש אותי כקרש קפיצה לתחום. הסכמתי לקחת את הפרויקט. הצצתי והתמכרתי.

תוך חודשיים כבר הייתי בקשר עם עדנה פשר חלוצת ניהול הידע בישראל שחיפשה שותף לפתרונות ניהול ידע טכנולוגיים ומעשיים. בינואר 99 הקמנו במשותף את ROM.

כיום, רכשתי את חלקה של עדנה ושל שותף נוסף, והחברה המונה 16 עובדים, היא בבעלותי המלאה.

כשלמדת על ניהול ידע, מה משך אותך לעסוק בתחום?

מצד אחד, אני אשת מתודולוגיות עם רקע טכנולוגי הנמשכת לתחום הלוגי המאפיין את עולם התוכנה. ומצד שני, אני גם אדם שמאמין באנשים. קסמה בעיני האפשרות לעסוק בתחום המשלב את התחום האנושי- מתודולוגי- טכנולוגי יחד. בנוסף, הייתה זו הזדמנות נדירה לפתח תחום בתולי כמעט מ- 0. האתגר שבכך משך אותי מאוד.

מניסיונך הרב, כיצד היית מגדירה ניהול ידע? בעיקרו, ניהול ידע הוא שיתוף מושכל בידע באמצעות מתודולוגיות מובנות ועל פי שיטות וכלים סדורים לקידום מטרות הארגון בטווח הקצר והארוך.

ניהול ידע שואף להפוך את מה שבראשם של עובדים לנחלה כלל ארגונית שתהווה פלטפורמה לארגון לדעת יותר, להיות יצרני ויצירתי יותר, להתפתח ולזכות ביתרון תחרותי.

מה מוביל ארגונים לחפש פתרונות ניהול ידע ?

ניהול ידע משמש כאחד הכלים הניהוליים ומשרת את המתרחש בעולם העסקי בעשורים האחרונים. בשנות ה- 70 ארגונים חיפשו חסכון בעלויות וצמצום הוצאות ככלי להשגת יתרון תחרותי. שנות ה- 80 הוגדרו כשנות ה- TQM בהם ארגונים התמקדו בשיפור איכות כאמצעי המרכזי להשגת היתרון. בשנות ה- 90 מילת המפתח הייתה time to market, ארגונים חפשו כיצד לקצר זמני מחקר, פיתוח וייצור ולצאת לשוק מוקדם ככל הניתן. כיום, בשנות ה- 2000, המידע וידע הופכים לכלי מרכזי ליצירת יתרון התחרותי. מי שינהל את הידע שלו, יפיק ממנו יותר. ומי שלא הולך קדימה הולך אחורה.

מה הם פתרונות ניהול הידע הנפוצים כיום בארגונים?

אם בהתחלת הדרך ראינו דפי זהב, ולפני שנתיים שלוש שם המשחק היה קהילות ידע, הרי שהיום התחומים מגוונים. ועם זאת, אין ספק שהנושא החם הוא פורטלים ארגוניים. ארגונים רוצים להקים פורטלים חיצוניים ופנימיים כאמצעי למיצוי כלל הנתונים, המידע והידע, והעמדתם באופן תלוי הקשר לטובת העובד. כמות השקעת המשאבים בנושא עולה עם הזמן ומקיפה יותר נושאים וארגונים. אולם, חשוב לציין, כי בזמן האחרון ישנה התעוררות מבורכת בתחום הנחשב ל"קצפת של ניהול ידע"- הפקת לקחים וניהולם. ארגונים מתחילים להבין את הרווח שבתהליכי הפקת לקחים ואופן הבטחת יישומם והנושא נמצא בהתעוררות.

האם ניהול ידע מתאים לכל ארגון?

לכל ארגון, לא משנה מה גודלו, יש צורכי ידע. בארגונים של עד 100 איש, יש לבחון היטב מה הם הצרכים היות ועלותו של פרויקט מוסדר עשוי לעלות על התועלת. בארגונים אלו, שיתוף באמצעות שיחות מסדרון ושימוש בכלי ה-office הרגילים עשוי להספיק.

בארגונים של עד 300 איש, ניהול ידע ממוסד הופך משמעותי וחשוב יותר, אולם גם כאן, אנו מוצאים לעיתים שפתרונות המבוססים על טכנולוגיה הקיימת יחד עם שילוב תהליכים תרבותיים עשוי להספיק. בארגונים אלו אני ממליצה להשתמש בשירות ייעוץ.

בארגונים של מאות ואלפי עובדים ניהול ידע אינו רק מתאים, אלא הכרחי! התעלמות מנושא זה היא כמו התעלמות ממשאבי אנוש או לוגיסטיקה. בארגונים אלו מומלץ מאד להשתמש בשירותי ייעוץ היות ונדרשת כאן התמחות והפרויקטים הם ארוכי טווח. עבודה רק עפ"י הגיון, ללא ידע מקדים, בסופו של דבר יותר יקרה לארגון.

מה ההכשרה/ ניסיון הדרושים לייעוץ בתחום ניהול ידע?

כדי להיות יועץ לניהול ידע, יש להיות מעל לכל בן אדם. כלומר, לא רק לתת שירות, אלא להיות נאמן ללקוח, לראות את הדברים מהעיניים שלו ולהבין מה הם רצונותיו וצרכיו. על היועץ להעדיף תמיד לאו דווקא את הפתרון הקל והטריוויאלי עבורו אלא את הפתרון האמיתי שיעזור ללקוח להשיג את יעדיו.

עליו להיות אדם של אנשים- להיות מסוגל לקרוא בין השורות, לדעת לשכנע ולנהל שינויים, ולא תמיד בדרכים הרגילות והמוכרות.

מבחינת כישורים והשכלה, על יועץ לניהול ידע: לדעת לנהל פרוייקטים; להבין בייעוץ ותרבות ארגונית; להיות בעל ניסיון בארגון תכנים חיצוני (עצים, מאפיינים) ופנימי (הבנית תבניות וכתיבה תמציתית); להיות בעל ידע תהליכי (ארגון ושיטות/תעשייה וניהול) ; להיות בעל הבנה בטכנולוגיות ניהול ידע ובמערכות תפעוליות בהן הוא משתלב.

מעבר לכל אלו, על מנהל הידע לרכוש ידע בתחומים של הפקת וניהול לקחים, פורטלים, קהילות, העברת תפקיד, מנהלות מידע וניהול תכנים ומסמכים.

מה ההבדל בין חברת ROM לחברות אחרות בשוק המציעות ניהול ידע?

קודם כל- חברת ROM היא משפחה! כלפי לקוחותיה, מנסה חברת ROM להצטיין בכל עיסוקיה:

אנו היחידים העוסקים בניהול ידע בלבד ללא תחומים אחרים, אנו היחידים המשלבים יועצים מדיצפלינות שונות (יועצים ארגוניים קלאסיים, מומחי מנהלת מידע, אנשי טכנולוגיה אנשי תעשיה ומנהל) ובכך נותנים טווח פתרונות רחב הרבה יותר מאחרים.

אנו מאמינים בפן העסקי ופועלים במטרה אחת- לייצר ערך אמיתי ומוחשי ללקוח.

אנו איננו כופים מתודולוגיה אחת אליה הלקוח צריך להתאים את עצמו, אלא מציעים מתודולוגיה רחבה המתפתחת ומותאמת אישית לכל לקוח. אנו כל הזמן חושבים איך הידע בא לעובד ולא רק איך העובד בא לידע. ובשנים האחרונות הצלחנו ליצור מובילות בשילוב של פיתוח מתודולוגיה יחד עם הצלחות מעשיות.

מה ההבדל לדעתך בין ניהול ידע לפני 5 שנים, כיום ובעוד 10 שנים, האם כבר רואים תוצרים מניהול ידע בישראל?

ניהול ידע לפני 8 שנים נסב סביב תרבות בלבד; לפני 6 שנים סביב טכנולוגיה בלבד. עוד לא חדרה ההבנה של הצורך במעגל של תהליכים- טכנולוגיה- תרבות- תוכן. היה רצון נמוך להשתמש ביועצים היות וארגונים רבים "ישבו על הגדר" ולא ידעו אם ניהול ידע הוא אופנה חולפת או תהליך ממשי. בנוסף, תקציבים הלכו ל ERP שגזל את כל התקציב.

כיום, אנו נמצאים בשלב העבודה- ארגונים נמצאים בעומקם של פרויקטים ארוכי טווח לפיתוח והטמעת פתרונות ניהול ידע . כבר היום מתחילים לצוץ תוצרים אמיתיים, אך כמו כל דבר, ייקח עוד זמן עד שהנושא יבשיל לחלוטין ואני מאמינה שהפריצה הגדולה תהיה בעוד שנה שנתיים. אינני רוצה להתנבא לקראת העתיד, רק אומר שלדעתי החלומות שאנו חולמים היום יהיו מובנים מאליהם בעוד 5 שנים. ואז, כבר יהיו לנו חלומות חדשים.

Comments


bottom of page