Choosing Whysly - סיכום ספר
עודכן: 15 באוק׳
הספר "Choosing Whysly" מאת אלכס בנט בוחן מדוע איננו רואים תמיד את המציאות הניצבת מולנו, וכיצד תודעה, קשב, הטיות, דיסוננס קוגניטיבי ואשליה עצמית משפיעים על בחירותינו. הוא מציע כלים מעשיים לשאילת שאלות, חשיבה ביקורתית, רפלקציה והסתייעות מושכלת בבינה מלאכותית, כדי לזהות נקודות עיוורון ולקבל החלטות נבונות יותר.
הספר Choosing Whysly: Why we can’t see what is front of us הוא אחד מסדרת ספרים שכתבה Alex Bennet בשנת 2026, המתייחס לסוגיות ליבה הקשורות בידע ומשמעות. שם הספר הוא משחק מילים- בחירה בתבונה, כאשר המילה תבונה כתובה בדרך שמרמזת על כותרת חלופית- בחירה תוך שאילת למה.
הכותרת המשנית מצביעה על הסוגיה שעל הפרק: למה אנחנו, כבני אנוש, לא רואים את מה שעומד לנגד עינינו.
אפשר לחלק את הספר לשני חלקים מרכזיים: הראשון נוגע בפעילות החיובית לקדם את עצמנו כיצורים הבוחרים בתבונה, והחלק השני, דן בגורמים המעכבים לבחירה שכזו, ואיך ניתן להתמודד עימם:
לקראת סיום בוחנת Bennet את מקומה של הבינה המלאכותית (AI) בכל הנוגע בבחירה נבונה, עם אבחנות בעלות ערך יישומי.
וBennet מבססת את רעיונותיה לאורך כל הספר על למידה ממספר רחב של תחומי דעת ומדעים.
ממליצה לקרוא את הספר ולקדם את יכולותינו לבחור בתבונה. בשבילנו, ובשביל החברה כולה.
קידום בחירה נבונה
פעלנות לבחירה באופן אקטיבי (Agency)
כיצורי אנוש, נטועה בנו יכולת קבלת החלטות תבונית.
הבחירה בתבונה מורכבת יותר משהיה ניתן לחשוב באופן ראשוני, היות והיא סובייקטיבית- היא נסמכת על מסכת אמונות, תפיסות, רגשות ומסגרת תרבותית המהווים את בסיס הידע שלנו.
ועדיין, הפעילות האקטיבית (Agency) לבחירה בתבונה היא משמעותית: ברמה האישית; ברמת האחריות החברתית; וברמת ההשפעה על העולם בו פועלים.
הבנת הסובייקטיביות שלנו יכולה להוות מנוף להרחבת ואף לפריצת הגבולות שבהם אנחנו נתונים:
הרחבה:
בחשיפה לחוויות והתנסויות חדשות
בהתחברות להלכי רוח אחרים מתוך קריאה וצפייה באמנות
בשיקוף ביקורתי ותשאול עצמי
בלמידה אינסופית (למידה כדרך חיים- ראו >> Infinite Learning ).
פריצת גבולות:
בשינוי פרדיגמות
במשבר או טראומה
בחוויות שיא
לא די בתהליך פסיבי. נדרש לעצור, לבחון, לחפש ביסוס עובדתי, למסגר מחדש את המצב, לפעול, לתקף ולהטמיע. שינוי אמונות ותפיסות אינו תהליך לוגי בלבד, ומלווה במסכת רגשית שגם עימה יש להתמודד, כדי להבטיח הטמעה.
ההחלטה לבחור בתבונה באופן פרו-אקטיבי היא השלב הראשון למענה לסוגייה- למה אנחנו לא רואים את מה שניצב לנגד עינינו.
שאילת שאלת ה- למה?
עוצמתה של שאילת שאלת ה ״למה״ בהיותה כלי תשתיתי מרכזי המסייע בהבנת המוטיבציה להתנהגות, למחשבות, ולמטרות שאנחנו מציבים.
שאילת שאלת ה ״למה״ מאפשרת לפרט ולארגונים להבהיר לעצמם משמעות וכיוון.
שאילת שאלת ה ״למה״ הוא הבסיס של מודל העיגול המוזהב, המוכר גם כשם הספר המתאר מודל זה: ״Start with Why״ (ראו >> Start with Why).
ניתן להשתמש בשאלת ה ״למה״ לטובת העיסוק בסוגייה שעל הפרק, תוך שאילת שאלת ה ״למה״ (5 פעמים- כמקובל), בהקשרים מגוונים, דוגמת:
תפיסות וערכים שאנחנו נסמכים עליהם בבחינת הזדמנויות
הבנת נרחבת יותר של המציאות הכאוטית בה אנחנו מצויים
שאילת שאלת ה ״למה״ יכולה להוות חלק מהותי במסע החיפוש העצמי- משמעות, קשרים והתקדמות.
תהליך חיפוש שכזה היא אישית ורפלקטיבית ויכולה להתייחס ל: שאלות קיומיות; הבנת הנרטיב שלנו; פיתוח הידע והסקרנות; הנעה לפעולה; פיתוח קשרים ואמפתיה כלפי הזולת; יכולת התמודדות עם אתגרים; ותרומה לטוב המשותף לנו כחברה ועולם.
וחזרה למודל העיגול המוזהב, משתמע מהמוצג לעיל ששאילת שאלות ה ״למה״ ו ״מי״ כרוכות זו בזו ומשרתות זו את זה.
גיבוש הבנה עצמאית
גיבוש הבנה עצמאית אינה מובנת מאליה. היא תהליך המחייב:
הגדרת השאלה הליבתית
למידה המבוססת על:
סקירת ספרות חוצת תחומי דעת
הקשבה לדעות של מומחים בתחום
התנסות: פיתוח ובחינת מקרי בוחן
זיהוי תובנות מרכזיות
יצירת מסגרת תפיסתית המהווה סינתזה של הנלמד
כתיבה (מהווה עיבוד נוסף); איטרציה
קבלת משוב
סיכום ופרסום.
התמודדות עם הגורמים המעכבים
לא מספיק לפתח את עצמנו באופן חיובי כדי לקדם בחירה תבונית ולראות את כל מה שניצב אל מולנו.
ישנם לא מעט אתגרים מובנים, גורמים המעכבים את הבחירה התבונית ומונעים מאיתנו לראות את מה שניצב לנגד עינינו. הם משולבים זה בזה. סקירה זו בוחנת קודם את הגורמים התשתיתיים הקשורים בתודעה ובתשומת הלב, עוברת לקטגוריות ומשם ממשיכה לגורמים יותר ספציפיים. עיקרם של אלו:
תודעה
הרעיון של תודעה נשען על תשתיות מדעיות מגוונות, שניים חשובים בהם השדה הנוירולוגי פיזי הקושר את התודעה בעיבוד חושי ובפעילות עצבית, והשדה הקוגניטיבי המתייחס להיבטים של קשב, אינטגרציה ושליפה מן הזיכרון.
ממאות רבות של הגדרות בוחרת Bennet את ההסבר של בעלה המנוח David Bennet המתייחס לתודעה כתהליך, אוסף רעיונות, מחשבות, תמונות, תחושות ותפיסות, והבנת הקשרים בתוכם וביניהם.
בהתייחס לסוגיה של למה אנחנו לא רואים את הניצב אל מולנו, התשובה הפשוטה היא שהמוח מסנן את המידע הנגיש לנו ואליו אנחנו מודעים, כדי לנהל באופן יעיל משאב מוגבל זה.
דרכי התמודדות מוצעות להרחבת המודעות:
רפלקציה ומטה-קוגניציה: שאילת שאלות, חיפוש חדשנות ושהייה ברגע (mindfulness).
תפעול המודעות: שימוש בטכניקות ייעודיות לבחינת פרספקטיבות וחיפוש התת-מודע וחשיפתו.
הסתייעות בטכנולוגיות: שימוש בבינה מלאכותית לשיח מעודד מודעות (הרחבה בהמשך).
תשומת לב
הידיעה שהמוח שלנו חסכן במשאבים מקלה על ההבנה שגם אם משהו ניצב ממש מולנו, אנחנו לא בהכרח רואים אותו. דוגמה ידועה היא ניסוי מפורסם של מגרש כדורסל בו מבקשים מהצופים לבחון את כמות הסלים, וכתוצאה ממיקוד במטרה זו, כמעט כל הצופים (כ- 90%) מפספסים גורילה הלבושה באופן בולט הנכנסת ויוצאת מהאולם.
כאשר בוחנים את יכולתנו לשים לב (attention) ניתן להבחין במספר סוגי אתגרים:
תשומת לב מוגבלת בעת קיום משימות שונות שתשומת הלב מתחלקת ביניהן.
תשומת לב לאורך זמן (ערנות). היכולת המוגבלת להיות ערניים כאשר אנחנו בסביבה מונוטונית לאורך זמן.
תשומת לב סלקטיבית. הצורך שלנו לתעדף תשומת לב, ולא להשקיע בכל מה שסובב אותנו ואנחנו עדים לו.
חלונות זמן מתים (attentional blink). נקודת זמן קצרות הסמוכות מאד לזמן בו אנחנו כן שמים לב, שבהם מוחנו לא יכול לקלוט מידע נוסף.
חוסר תשומת לב לפריטי מידע שלא מתיישבים עם תמונת העולם הקיימת.
פער בין תשומת הלב המפורשת (explicit) לזו המרומזת או הסמויה (implicit, tacit).
מתח נפשי.
תשומת לב בעת ביצוע פעילויות ריטואליות חוזרות ונשנות.
תשומת לב חברתית. באופן, אולי מפתיע, ואולי לא, זו משפיעה על תשומת הלב האישית שלנו.
תשומת לב תלוית זמן. הקצאת תשומת לב ברגעים שבהם אנחנו מצפים אירועים חשובים.
דרכי התמודדות עם אתגרי תשומת הלב:
להיות ברגע: אימון ל mindfulness.
כוונה: הצבת מטרות או הצהרת כוונות.
עיוורון
ניתן לומר שכל פעם שאנחנו לא רואים מה ניצב לנגד עינינו, הרי זה בבחינת ״עיוורון״. לפני בחינת גורמים מעכבים ספציפיים, ניתן לבחון את הקטגוריות השונות של העיוורון:
העיוורון לשינוי (בין קטן או דרמטי): אנחנו מחפשים את ההמשכיות.
עיוורון תרבותי: הנטייה לחשוב שכולם נוהגים כמונו מבחינה תרבותית. הנטייה לחשוב שאפילו אם אנחנו מכירים מספר התנהגויות תרבותיות שונות, כולם חייבים לפעול לפיהם, ולא תיתכן תרבות בה ההתנהגות או התפיסה אחרים.
עיוורון כלכלי: מיקוד צר במה שטוב לנו כלכלית, ולא מעבר לכך, או במה שטוב לנו עכשיו בלי הסתכלות לטווח הרחוק.
עיוורון רגשי (פסיכולוגי): חוסר היכולת להבין או לקבל תחושות אחרות משלנו. Goleman בספרו המצוין Emotional Intelligence מלמד אותנו עד כמה לא ניתן להסתפק רק במודעות אלא דם כוונון לרמזים לא-מילוליים ותלויי הקשר.
עיוורון אידיאולוגי/מוסרי/פוליטי/תפיסתי: חוסר היכולת לראות מעבר למה שתואם את האידיאולוגיה, המוסר, האג׳נדות הפוליטיות והתפיסות שלנו.
עיוורון רצוני: עיוורון מלראות דברים שיגרמו לנו לצורך לקחת אחריות ולפעול.
הערה: ישנן קטגוריות נוספות, שמוזכרות בהרחבה בהקשרים של הפרקים הנוספים לעיל או להלן ולכן לא פורטו כאן.
דרכים להתמודד עם אתגרי העיוורון:
מודעות לאתגרים שלנו על בסיס שיקוף עצמי.
התנסות מגוונת בתרבויות, אידיאולוגיות ועוד.
חשיבה ביקורתית.
עידוד אמפתיה.
גישות שיתופיות. עבודה בשיתופית מאפשר לנו ללמוד מעמיתנו איפה יש לנו נקודות עיוורון.
הגדרת מטרות.
הגדרת אחריותיות.
הסתייעות בטכנולוגיה.
יחסיות
לעיתים אנחנו לא רואים את מה שלנגד עינינו, כי הניתוח שלנו יחסי ולא אבסולוטי.
אנחנו בוחנים האמונות והתפיסות שלנו, ביחס לאמיתות ומוסר. אך אלו לא אוניברסליים. הם מושווים ויחסיים למסגרות תפיסתיות או הבנות שאימצנו לעצמנו, לרבות בהקשרים של מוסר, תרבות ואפילו בסיס הידע (אפיסטמולוגיה).
התפיסה היחסית שלנו יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון תחומים דוגמת:
אסתטיקה
חוק ומשפט
שפה הידע
לוגיקה
מדע (כן- גם המדע אינו חסין מתפיסות ואג׳נדות).
דרכי התמודדות עם אתגרי היחסיות:
הכרת היחסיות שבנו.
הטיות
וBennet מקדישה פרק ייעודי לאחד הגורמים המעכבים המרכזיים ביכולתנו לא לראות את הניצב אל מולנו: הטיות קוגניטיביות. אותן יוריסטיקות וקיצורי דרך שמוחנו מבצע כדי לעבוד באופן יעיל. זאת בהתאם לתורה שפיתחו דניאל קהנמן ועמוס טברסקי (ראו סיכום ספר >> ענן של אפשרויות).
הבנת ההטיות הגורמות למוחנו לבצע טעויות באופן שיטתי (!!) מאפשרת להבין למה אנחנו לא רואים את מה שניצב לנגד עינינו.
הטיות רלוונטיות מרכזיות כוללות:
הטיית האישוש: העדפת מידע שמתאים לתפיסות הקיימות שלנו.
הטיית העיגון: עיגון המידע הראשון שאנחנו מקבלים וייחוס פרטי המידע הבאים אליו (יחסיות).
הטיית המינוי: זליגה לאורך זמן במילוי תפקיד מהחלטות ערכיות להחלטות מבוססות הרגלים.
יוריסטיקת הזמינות: מתן משקל יתר למידע זמין, או מידע שזכור לנו כי התקבל לאחרונה.
אפקט דנינג-קרוגר: הטיית יכולת יתר לעצמנו ביחס לאחרים.
הטיית אגוצנטריות: ייחוס חשיבות יתר לעמדות או לתרומה שלנו.
הטיה מרומזת: ייחוס מגמות או סטריאוטיפים לא מודעים שלנו לנצפה.
הטיית חוסר הסבירות: הנטייה להתעלמות ממידע שנראה לא סביר ביחס לאמונות ולתפיסות שלנו.
הטיית הקבוצה: העדפת מידע והתנהגות מועדפת ביחס למי שנמצא בקבוצה שלנו, ביחס למי שאיננו חלק מקבוצה זו.
הטיית השלילה: ייחוס משקל יתר למעשים או סיכונים שליליים מאשר למקבילה החיובית שלהם.
הטיית הנרמול/ סטטוס-קוו: ייחוס משקל נמוך יותר לתרחישים שאינם המשכיים למצב הקיים.
הטיית אי מעש: שיפוט סלחני יותר לאי מעש (פסיבי) לעומת מעש, גם אם מביאים לאותה תוצאה.
הטיית האופטימיות: ייחוס תרחיש ועתיד אופטימיים יותר לעצמנו מאשר לאחרים.
הטיית השלכה: הנטייה להשליך את התפיסות שלנו על האחרים.
הטיה לשירות עצמי: הנטייה להעדיף מידע שמשרת אותנו.
דרכי התמודדות עם הטיות:
מודעות
ידע
חשיבה ביקורתית
עידוד חשיבה אמפתית
גישות שיתופיות
הצבת מטרות
הסתייעות בטכנולוגיות.
דיסוננס קוגניטיבי
דיסוננס קוגניטיבי הינו גורם מעכב המונע מאיתנו לראות בבהירות את המציאות שמולנו. המונח שטבע ליאון פסטינגר, מאבות הפסיכולוגיה החברתית, מתאר את המתח הפסיכולוגי הנוצר כאשר קיימת סתירה בין אמונות, עמדות או התנהגויות שלנו. במצבים כאלה אנו נוטים לחפש הצדקות שיאפשרו לנו להפחית את המתח ולשמור על תחושת עקביות פנימית — גם כאשר משמעות הדבר היא עיוות חלקי של המציאות.
דרכי התמודדות עם דיסוננס קוגניטיבי (מ.ל.):
מודעות עצמית
הפרדה בין הזהות להתנהגות
חיפוש יזום של מידע סותר
המטרה איננה לבטל דיסוננס — הוא מנגנון אנושי טבעי — אלא לצמצם את ההגנות האוטומטיות ולחזק למידה, אחריות ובהירות מחשבתית.
אשליה עצמית
אשליה עצמית היא תהליך בו אנחנו משכנעים את עצמנו לגבי אמיתה מסוימת (או היפוכה) למרות שיש לנו עדויות חותכות שאין הדבר כך.
אשליה עצמית יכולה להשפיע על קבלת ההחלטות שלנו בהיבטים של:
דיסוננס קוגניטיבי
הביטחון או המוטיבציה לפעול
נטילת סיכונים
הימנעות מלקיחת אחריות
התנהלות רגשית
קשרים בינאישיים
אי נכונות לקבלת משוב
מניעת למידה.
דרכי התמודדות עם מצבי אשליה עצמית
להיות ברגע (mindfulness)
בקשת משוב כנה
תיעוד אישי
גישה המזמינה אי נוחות ודיסוננס
אתגור הטיות
גישות קבוצתיות לשיתוף.
וAI ואנחנו בני האנוש
כשחושבים על עניין הבינה המלאכותית, נכון לנתח אותה משני היבטים:
עד כמה הבינה טועה בהקשר של ראיית המציאות? ואיך?
עד כמה הבינה יכולה לסייע לנו להתגבר על אי ראיית המציאות שלנו? ואיך?
טעויות הבינה המלאכותית ובני האנוש
קודם כל, מסתבר שבהרבה היבטים בינה מלאכותית דומה לנו בכישלון בראיית המציאות:
הבינה ואנחנו מסתמכים על ניסיון קודם.
הבינה ואנחנו משלימים את החסרים במידע על בסיס ההקשר הספציפי.
הבינה ואנחנו לוקחים הנחות, שלא תמיד מוצדקות, על בסיסם אנחנו מנתחים את המציאות.
הבינה ואנחנו סובלים מאתגר תשומת הלב, ולא מצליחים לקחת בחשבון את כל הידע שעומד לרשותנו.
אך, יש גם הבדלים.
יתרונות בני האדם:
הניסיון עליו אנחנו נסמכים מתייחס גם למידע שניתן לקלוט באופן חושי- קול, שמע, מגע, ריח ועוד.
יש לנו יכולת שיקוף עצמי וביצוע תהליכי מטה- קוגניציה
אם סיפרו לנו- מודעות ויכולת פעולה ביחס לעיוורון אישי.
גמישות בכל הנוגע לשילוב מידע ממקורות בעלי מאפיינים שונים לחלוטין (מגע וטקסט לדוגמה).
יכולת למידה וזיהוי של דפוסים חדשים גם כאשר יש דוגמאות מועטות.
חסרונות בני האדם:
השפעה מיותר סוגי אתגרים הקשורים בהיעדר תשומת לב (למשל- חלונות זמן מתים).
השפעה של מוטיבציה משתנה.
השפעה של מתח נפשי.
השפעה של לחץ חברתי.
היקף המידע הנסרק בזמן נתון.
הסתייעות בבינה המלאכותית לטובת בני האנוש
ניתן להסתייע בבינה המלאכותית כדי לראות טוב יותר את המציאות שלנגד עינינו, תוך שימוש בשיטות מגוונות. דוגמאות כוללות:
השלמת בן האנוש במתן תשומת לב, במיוחד, אך לא רק, בחלונות זמן מתים.
הרחבת הזיכרון ובסיס הידע העומד לרשותנו.
בקשת סיוע בחשיבה ביקורתית, כדי לחפש באופן פרו-אקטיבי איפה אנחנו טועים בניתוח המציאות (מ.ל.).
הערת אזהרה: הסתייעות בבינה אינה נטולת סיכונים. אלו מתחזקות ככל שאנחנו מפתחים תלות יתר במכונה.
ועם זאת, בהירות הראייה משתפרת, ובהחלט לא כדאי לוותר על משאב חשוב זה.
סיכום
ההבנה שלנו את המציאות תלויה קודם כל ברצון שלנו לראות יותר ולראות יותר טוב.
עלינו להיות פעלנים בבחירה ולא להישאר פאסיביים בהקשר זה.
הספר מציג סקירה מקיפה של גורמים מעכבים שעלינו להכיר בהם, יחד עם כלים יישומיים המסייעים לנו להתגבר עליהם ולראות את המציאות נכוחה. גם ברמת הפרט, וגם בכלים שיתופיים.
ובסוף היום- הסתכלות טובה יותר פותחת בפנינו עולם חדש של הזדמנויות.
תגובות