The Triumvirate of Action - סיכום ספר

הספר The Triumvirate of Action מאת Alex Bennet מציג מודל להבנת שלושת הכוחות המניעים פעולה אנושית: ידע, סברות ואמונות עמוקות, ומסביר כיצד כל אחד מהם מתאים למצבי ודאות ואי ודאות שונים. הערך המרכזי של הספר הוא פיתוח היכולת לבחור במודע בין ידע, סברה או אמונה עמוקה בהתאם להקשר, כדי לקבל החלטות, ללמוד, לחדש ולפעול באופן אפקטיבי בעולם מורכב ומשתנה.

הספר ״The Triumvirate of Action״ מתייחס למונח רומי ישן- הנהגה משולשת. הספר שנכתב בשנת 2026 על ידי Alex Bennet עוסק בידע (knowledge), סברות (belief) ואמונות (faith), ההבדלים ביניהם, מערכת הקשרים, וכיצד הם מניעים אותנו, בנפרד ויחד, לפעולה.

עיקרי הנושאים המועלים בספר:

1. ידע  Knowledge

2. סברות Beliefs

3. אמונות עמוקות Faith

4. לפעול במשולב

התרומה המרכזית של הספר אינה בהגדרה מחדש של ידע, סברה ואמונה עמוקה, אלא בהבנה שכל אחת מהן מתאימה לסוג אחר של פעולה, ושבגרות מקצועית וניהולית נובעת מהיכולת לעבור ביניהן באופן מודע בהתאם למצב. אני מודה שאני מופתעת כל פעם מחדש, איך Bennet מעמיקה בעוד זוויות את התפיסה שלנו לגבי ידע כל פעם מחדש. ושוב- לוקחת רעיונות חדשים איך לפעול בעולם שלנו בדרך מיטיבה עוד יותר. תודה.

נ.ב. מתנצלת בפני קוראי הסיכום בעברית שתרגום המונחים אינו מדויק, היות ובעברית אנחנו נוטים לעשות שימוש באותה מילה ״אמונה״ גם לטובת Belief וגם לטובת Faith. אחרי הקריאה, ההפרדה ובחירת התרגום תהיה נהירה, ומקווה- גם תורמת.

ידע Knowledge

ידע הוא יותר ממידע. הוא מוגדר כיכולת לפעול באופן אפקטיבי בהקשר נתון בהתבסס על הבנות מוצדקות (justified understandings). הידע נולד מניסיון, נבחן דרך התנסויות, ומתחדד ברפלקציה.

רעיונות מרכזיים:

1. בעולם המשתנה, חסר הוודאות, המורכב והחרדתי (CUCA) שבו אנו מצויים, הידע הקיים לעולם אינו שלם ועל כן, מה שכן ברשותנו הופך, פעמים רבות, למצפן המסייע לנו בניווט דרכנו להחלטה.

2. אנו נסמכים על הידע הגלוי (explicit) ועוד יותר על הידע המשתמע (implicit) והידע הסמוי (tacit). היות ועיקר הידע המשרת אותנו משתמע או סמוי, ככל שאנחנו מכירים בכך שאנחנו לא בעלי ידע (גלוי), כך יש לנו יותר סיכוי להגיע לידע שאינו בתודעה, ולהצליח לפעול באופן אפקטיבי. ככל שאנו מבינים כמה מהידע שלנו סמוי, משתמע או בלתי נגיש, כך גדלה הענווה המקצועית שלנו.

הלקח חד משמעי: כדי לשפר את הפעולה מבססת הידע, עלינו להכיר במגבלות הידע שלנו, ולהיות יותר ענווים, מוכנים ללמוד ולהקשיב.

סברות Beliefs

סברות הן אוסף הדעות שבהם אנחנו מחזיקים לגבי מה שנכון, בעל ערך ואפשרי.

סברות הן תצורה של ידע המבוססת על הערכה, פרשנות או ניסיון חלקי. חלקן מתפתחות עם הזמן לידע מבוסס יותר, חלקן נותרות סברות וחלקן מופרכות.

רעיונות מרכזיים:

1. סברה יכולה להיות ברמות שונות של ודאות, ולאור ההתנסויות שלנו- תתחזק, תוחלש או אפילו תופרך ותרד מאוסף הסברות שאנו מחזיקים. סברות ברמת ודאות גבוהה יותר, תנענה אותנו יותר לפעולה; אחרות מאפשרות יותר משא ומתן, או אפילו- אם חלשות- תגרומנה להססנות וחלון הזדמנויות להשפעה הפוכה.

   פרדוקס: סברות ברמת ודאות נמוכה, יוצרות פתיחות חשיבתית גבוהה יותר לקליטת מידע חדש.

2. באופן מפתיע, גם לרגשות השפעה משמעותית על הסברות שאנו מחזיקים בהם:

   1. אנשים יהיו פתוחים יותר לבחון סברות המבוססות על פיסות מידע שמעוררים בנו רגשות חיוביים, דוגמת סקרנות, התרגשות ונחמה; ולהיפך- סגורים יחסית לבחון נכונותם של פיסות מידע שמעוררות רגשות שליליים.

   2. עוצמת הרגש משפיעה על נכונותנו לבחון מידע ולהפכן לסברות, כאמור לעיל.

   3. המצב הרגשי שבו אנו מצויים ברגע נתון, משפיע גם על תהליך בחינת הסברה, וגם על תוצאותיה (חשבו על חוסר נכונותנו למשל לאמץ סברות חדשות במצבים מסוימים של רגשות).

3. סברות הינן תנאי מקדים להתפתחות מצע הידע שלנו, ומאפשרים לנו לפעול בתנאים שבהם חסר מידע.

אמונות עמוקות Faith

למרות ש Bennet מציגה את שלושת המרכיבים כ- Triumvirate – מעין הנהגה משותפת שמניעה לפעולה, הרי שנושא האמונות העמוקות משתרע על פני מספר פרקים.

אמונה עמוקה היא נכונות לפעול למרות אי-הוודאות והסיכון: מצב פנימי שבו אנו נכונים לפעול, גם- ואפילו דווקא- כשחסרה לנו ודאות; כשחסרות לנו הוכחות ומערך הידע אינו שלם.

רעיונות מרכזיים:

1. אמונה עמוקה מבוססת על הערכים האישיים והתרבותיים שלנו, ומושפעת מאנשים שסביבנו ומאמונותיהם הם. באופן שנשמע פרדוקסלי, היא מבוססת גם על ידע שאיננו מודעים לו והאמונה העמוקה מאפשרת לנו לגשת לידע סמוי שאיננו מודעים לו (ראו פרק הבא).

2. אמונה עמוקה יוצרת אומץ לפעולה. היא מתייחסת לאי ודאות וסיכון לא כרוע הכרחי אלא כהזדמנות להתפתחות.

3. אמונה עמוקה היא יותר מאופטימיות פשוטה. היא לא מסתפקת באמון שדברים יסתדרו ויהיה בסדר, אלא משלבת נכונות לפעולה ושינוי של המצב הקיים.

4. אמונה עמוקה מבוססת, לא על הוכחות או דפוסים חזויים קוגניטיבית, אלא להיפך- על מעורבות מחויבת (committed engagement) לפעולה בתנאים של אי ודאות.

   לאלו שחושבים שמדובר במנגנון שאינו הכרחי- לא כך! בעולם הנוכחי, לא ניתן להשהות פעולה במצב של אי ודאות, ולחכות לוודאות. לכן, האמונה שמייצרת נכונות ויכולת שלנו לפעול בתנאים שכאלו היא קריטית. אגב, זה מה שהופך אותנו לאנושיים, שכן בתנאים של ודאות, ניתן לייצר מכונות שתיקחנה את ההחלטות במקומנו.

5. אמונה עמוקה יכולה להכיל טוב יותר מצבים של פעולה שיש בהם קונפליקט או פרדוקס פנימי.

6. טבעה של אמונה עמוקה קולקטיבית שהיא מייצרת מבנים של אחריותיות וציפיות משותפות לפעולת הפרט בהתאם לערכים של הקהילה.

7. אמונה עמוקה אינה נשענת בעיקרה על רגשות, אך רגשות עשויים ללוות אותה ולהיווצר בעקבותיה.

8. אמונה עמוקה היא מנגנון משמעותי לפיתוח ידע חדש. היא מבססת אמון כדי לפעול בתנאים של חוסר ודאות, ובכך להתנסות ולפתח סברות חדשות שאולי אף תתפתחנה בהמשך לידע.

   הפעולות המתבצעות בתנאים של אי ודאות, יוצרות אפשרויות חדשות שמהן אפשר ללמוד, ושלא ניתן להשיג בדרך אחרת (כי ללא ודאות, ידע וסברות לא יכולות לייצר פעולה).

   בהתאם לזאת, אמונה עמוקה היא בסיס ללמידה, יצירתיות וחדשנות.

   היא משרתת אותנו לטובת חוכמת המעשה, אינטליגנציה רגשית, פתרונות יצירתיים, הבנה שיטתית, והכוונה רוחנית.

9. אמונה עמוקה מרכיב מרכזית ביצירת משמעות.

השוואה בין סברות לאמונות עמוקות- עיקרי הדברים:

היבט	סברות	אמונות עמוקות
תנאי פעולה	ודאות יחסית	היעדר ודאות
רמות	ספקטרום של רמות	כן/לא. או שיש לך אמונה עמוקה שתדחוף אותך לנכונות לפעולה- או שלא.
כיוון	מסתמכת על העבר	משפיע בעיקר על העתיד
גורם מניע	תוצאות חזויות/מוערכות	אמונה בתהליך

לפעול במשולב

שלושת המרכיבים- ידע, סברות ואמונות, משפיעים על דרך הפעולה שלנו בתנאים שונים; יחד הם מהווים את המנוע שלנו לפעולה:

1. ידע: כשיש לנו ניסיון וצפי מבוסס דפוסים קיימים;

   סברה: כשיש לנו ניסיון או הנחה מבוססים חלקית, ואנחנו יכולים להעריך תוצאה חזויה;

   אמונה עמוקה: בהיעדר ודאות (תמונה לא שלמה, סתירות פנימיות ועוד).

2. ידע וסברה: כאשר יש לנו תחושת ביטחון;

   אמונה עמוקה: כאשר נדרש אומץ לפעול ועל כן גם לשנות.

לעיתים אנחנו פועלים על בסיס שילוב של ידע, סברה ואמונה, היות ותמונת מצב היא תמיד רב ממדית, וכל ממד יכול להיות בעל מאפיינים אחרים.

לעיתים המנגנונים השונים פועלים בו בזמן ומכוונים אותנו בכיוונים שונים. לעיתים, היעדר ידע וסברות יכול להוביל אותנו לאמונות שווא, העיקר להחליט. כיצד נדע איזה מנגנון כדאי להפעיל?

כאן פועלת החוכמה (wisdom) – מנגנון קריטי העוזר לבחור ולנווט בין השימוש במנגנונים השונים. הבשלות אינה להסתמך תמיד על ידע, אלא לדעת מתי להישען על ידע, מתי על סברה ומתי על אמונה עמוקה.

יש לציין שההפרדה בין המנגנונים לא כל כך פשוטה כמו שהיא נשמעת כאן: פעמים רבות, האמונה העמוקה שאנחנו מפעילים, היא למעשה ידע צל (shadow knowledge) הפועל ומשרת אותנו כידע סמוי, כאשר לתומנו אנו לא מודעים לו, ולכן חושבים שמדובר באמונה עמוקה. אותו ידע צל- הוא הבסיס לחוכמה המצטברת, לדפוסים ולכשירויות הסמויות שאנו מפתחים, ולמעשה מתחפש לאמונה עמוקה בעלמא. הוא יכול לבוא לידי ביטוי בתהליכים, יחסים, הבנת הסביבה או אפילו באמונות עמוקות שאנחנו חשים שאנחנו נושאים בגוף שלנו (somatic). היות וכך- הפעולה מבוססת אמונה עמוקה מאפשרת את פיתוח התודעה.

שלושת המנגנונים אינם מעניינים כשלעצמם; ערכם נובע מכך שהם מאפשרים לנו לפעול, ללמוד ולהתפתח. שימוש בשלושת הכלים, כל אחד, וביחד, מוביל ללמידה ובינה. אמונה עמוקה שמובילה לסברה ומובילה לידע. השימוש המשולב מאפשר לנו להתפתח ולגדול. לטובתנו, ולטובת העולם ופיתוח תחומי הדעת. זו זכותנו, אך זו גם חובתנו.

---

רוצה ללמוד עוד על פיתוח תורה מקצועית?

הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך:

• חשיבה מוכוונת תוצאות

• יצירת ידע משותפת (co-creation) היא הלמידה העתידית

• ארבעת טיפוסי עובדי הידע של אדיג'ס והקשר שלהם לעולם ניהול הידע