top of page
  • תמונת הסופר/תד"ר מוריה לוי

Think Better - סיכום ספר

עודכן: 12 באוק׳ 2023


עטיפת הספר

הספר Think better: An innovator’s Guide to Productive Thinking הוא ספר שנכתב על ידי Tim Hurson כבר בשנת 2008, ועם זאת- הוא תורם גם בימינו אנו, ואוסיף- הרבה יותר מספרים רבים אחרים שקראתי. המליץ לי עליו חבר- מוביל ניהול ידע וזוכה פרסים עטור מהודו- Rudolph D’souza, בתור הספר הטוב ביותר שכדאי לקרוא, ולא בכדי.

הספר מציע דרך ליישם את מתודולוגיית החשיבה העיצובית (Design Thinking). הכלים שהוא מציע- רלוונטיים גם למתודולוגיה חשובה זו שמטרתה לסייע ביצירת פתרונות חדשניים לבעיות מורכבות, אך גם להרבה מקרי חיים נוספים. לא בכדי נקרא הספר- לחשוב טוב יותר, ומתאר את עצמו כספר העוסק בחשיבה פרודוקטיבית ולא רק בחשיבה עיצובית.


מפת הספר:


בהחלט- ממליצה לקרוא; וליישם.

וגם- להעביר לחבר טוב שאתם רוצים ביקרו.


מפת הספר

עקרונות חשיבה משופרת

חשיבה יצירתית נכון שאנחנו יצורים חושבים, אך רוב הזמן אנחנו משקיעים בניסיונות שלא לחשוב. אנחנו מעדיפים:

  1. להסיח את דעתנו מהאתגר הניצב לפתחנו.

  2. רק להגיב ולא ליזום.

  3. כשפועלים- לפעול לפי דפוסים ידועים מראש.

שיטות אלו אמנם חוסכות לנו משאבים רבים, והדפוסים שלנו מייצגים את מי שאנחנו.

לכן כנראה כל כך קשה לנו להיפרד מהם וליצור מחשבות חדשות...

וHurson מבחין בין חשיבה יצרנית (productive)- לפיתוח פתרון חדש והגברת המועילות, לבין חשיבה שמאפשרת לייצר מחדש משהו שכבר ביצענו- (reproductive) לייעול העבודה (Kaizen).

חשיבה יצרנית היא תפיסה ליישום חשיבה משופרת, להובלה לרעיונות חדשים ושינויים פורצי דרך.


חשיבה יצרנית כוללת שני מרכיבים:


  1. חשיבה ביקורתית

חשוב, לדעת Hurson להפריד בין שתי חשיבות אלו בזו אחר זו, כדי שהן לא תדרוסנה זו את זו.


מאפייניה של החשיבה היצירתית:

  • יוצרת משהו חדש שלא היה קודם

  • לא שיפוטית

  • מתרחבת- ככל שמצליחים בה יותר, ככה היא מאפשרת להצליח בה עוד יותר.

מתי כדאי להפעיל חשיבה משופרת?

  • כאשר מחיר השגיאה נמוך; כאשר הסיכון נמוך.

  • כאשר נמצאים בסביבה של שינוי תמידי, בו נדרשים לפתרונות חדשים ומתחדשים.

כלים:

  • הרשו לעצמכם בבואכם לחשוב חשיבה יצרנית להישאר יותר זמן בשאלה וברב- המשמעות הנלווית אליה. זה יאפשר לכם להיות יותר פתוחים לאפשרויות נוספות של פתרון.

  • סיעורי מוחות הכי מצליחים בסבב שלישי. קיימו 3 סבבים- וראו שבאחרון הרעיונות בדרך כלל פורחים. דרך נהדרת להגיע לשם, היא לחזור ולשאול ״ואיך עוד ניתן לפתור את הבעיה?״

חשיבה יצרנית מורכבת משילוב של תהליכי פתיחה והסתעפות (divergence) ותהליכי התכנסות (convergence). צרו רשימות ארוכות כשפותחים. כנסו וצמצמו על ידי בחירות חכמות.



שלבי החשיבה היצרנית (המקבילים לשלבי חשיבה עיצובית במתודות רבות המיישמות מתודולוגיה זו:


הבנת המצב הנתון

סדרה של חמש שאלות המסייעות להבין סוגיה באופן מקיף:

  1. מה מגרד? מה מפריע, דורש תיקון או שיפור? מה מושך אותנו בלשנות? וHurson מציע להכין רשימה ארוכה של דברים שמפריעים. הם לא צריכים להיות מוצדקים ואין צורך לנתח אותם- רק פשוט למנות כמה שיותר בחשיבה פתוחה ופותחת.

  2. מה האימפקט של הסוגייה על האנשים והסביבה? למה זה חשוב? בחרו את הסיבות החשובות ביותר בגלליהם אכפת לכם מהסוגייה

  3. מה המידע? מה ידוע לנו לגבי הסוגייה, ואיזה מידע עוד נדרש כדי להבין אותה לעומקה? הכינו שתי רשימות: א) מה יודעים ב) מה תוהים. שתמשו בחשיבה מסתעפת כדי לייצר רשימות ארוכות, ובחשיבה ביקורתית כדי לצמצמן למידע שהכי חשוב לאסוף ולברר.

  4. מי מעורב? מי בעלי העניין המעורבים הן במה שמפריע והן הקשורים לשינוי האפשרי? שלב זה עובר מנקודת מבט אישית/פנימית, להסתכלות מבחוץ- על האחרים. מומלץ להכין רשימה ארוכה ולבחור מתוכה את המשמעותיים.

  5. מה החזון? מעבר מההווה לעתיד בהקשר לסוגיה הנתונה.

כלי: השלמת משפטים המתחילים ב:

  • זה היה נהדר אם...

  • הלוואי ש...

  • אלו רק...

כלי: ניתוח רשימת האפשרויות שעלתה, תוך בחירת אחד מאלו שעונה על שלושה קריטריונים:

  • יש לנו השפעה עליו

  • חשוב לנו

  • מחייב דמיון כדי לראות שאכן הופך למציאות

טיפ: אל תחששו מכך שחלק מהחזונות הותרו מאחור. הם יכולים לשמש בעתיד בהקשרים אחרים.


הגדרת הצלחה

הגדרת הצלחה קשורה בראיית עתיד- וביכולתנו לדמיין את העתיד.

שלב זה כולל שני תת-שלבים:

  1. דמיינו (באופן חיובי, מושך ומזמין) איך זה יהיה לחיות בעתיד (אותו הגדרנו בסוף שלב קודם). חשוב להצליח לראות את המצב אותו מדמיינים, אולי אפילו לחוש אותו על השרכם. Hurson מכנה אותו – ״עתיד נמשך״- אחד כזה, שכמו מגנט חזק, ימשוך אותנו להתקדם לעברו. חשובה ההתקשרות הרגשית לעתיד הנמשך.

  2. הגדרת קריטריונים להצלחה בהגעה לעתיד זה. כלי: לצורך הגדרת הקריטריונים להצלחה, עושים שימוש בכלי מומלץ הנקרא DRIVE, ראשי תיבות של:

D

Do

מה אנחנו רוצים שהפתרון יעשה? מה הוא צריך להשיג?

R

Restrictions

מאילו שינויים או משמעויות חייבים להימנע? ממה צריך להיזהר?

I

Investment

מה אנחנו מוכנים להשקיע כדי שיצליח? מה גבולות ההשקעה?

V

Values

מה הערכים שחשוב שיובילו בתהליך השגת היעדים?

E

Essential outcomes

מה המרכיבים שלא כדאי להתפשר עליהם של הצלחה? מה היעדים המדידים שיש לעמוד בהם?

בחרו משלל הקריטריונים (בעיקר לפי הקריטריון האחרון, אך לא רק) את כיוון העתיד אותו נמשיך לפתח בהמשך התהליך.


לשאול שאלות טובות


שאילת השאלות היא שלב מכריע בתהליך החשיבה היצרנית.

מטרתו של השלב הזה, שאכן נגדיר את השאלות הנכונות עליהן נענה (ולא נייצר פתרון מעולה למשהו שלא באמת חשוב).

המטרה היא להגדיר שאלות שנדרש לברר כדי להגיע לעתיד המיועד. שאלות אלו מהוות זרז (קטליזטור) לשינוי. חשוב לייצר את השאלות הנכונות שאכן מובילות אותנו קדימה, ולא רק חוזרות על הגדרת החזון בניסוח כשאלה.

כלי: לצורך שאילת שאלות טובות מומלץ להיעזר בכלי HMW- How Might We , ובעברית- איך היינו יכולים אולי ל... תוך תוספת של סיומות שאכן מקדמות אותנו לעבר היעד הנכסף.

כלי: AIM ליצירת שאלות זרז על בסיס ניתוח העתיד שהגדרנו. הניתוח יהיה בשלושה כיוונים, לפי ראשי תיבות של:


A

Advantages

שאלות המבוססות על היתרונות שאנחנו רוצים להשיג

I

Impediments

שאלות שמבוססות על המכשולים שמהם רוצים להימנע

M

Maybes

שאלות שמבוססות על בונוסים נוספים שיתכן ונשיג אם ניישם את הפתרון (מעבר למענה לצורך המקורי)?

לאחר יצירת רשימת שאלות ארוכה, יש לכנסה ולבחור את התמות המייצגות את השאלות המשמעותיות.

כלי: C5 לבחירת התמות של השאלות המשמעותיות. ראשי תיבות של:



C

Cull

בררו את השאלות שיש להן פוטנציאל להוביל לרעיונות ומענים טובים. נסחו אותם כמשפט (ללא ״איך היינו יכולים אולי ל״).

C

Cluster

קבצו שאלות דומות לאשכולות.

C

Combine

מזגו שאלות משלימות לשאלה משותפת.

C

Clarify

הבהירו מה הכותרת המייצגת כל אשכול.

C

Choose

בחרו את השאלות/תמות המשמעותיות ביותר בהתאם למה שמענה עליהם יכול לתרום יותר לצורך (מה שמגרד) ולעתיד (על פי קריטריוני ההצלחה).

להציע רעיונות ומענים

רעיונות טובים עולים, אך לבדרך כלל א קל להגיע אליהם ללא הכוונה.

שאילת שאלות טובות מקדמת את הכיוון הנכון.

שני תת- שלבים:

  1. העלו הרבה רעיונות

נדרשים הרבה רעיונות שרובם אפילו יכולים להיות לא מוצלחים, כדי להשיג, ברוב המקרים, מעט רעיונות טובים.

הרעיונות הטובים עולים בעיקר משימוש בכמה כלים מסייעים להצפת הרעיונות:

  • סיעור מוחות. לחשוב ביחד.

  • קיום שלושה סבבים של רעיונות (The third third). היהלומים מחכים לרוב לסבב השלישי.

  • הצפת רשימה ארוכה של רעיונות. אל תפחדו מעודף. הרעיונות הטובים שיגיעו בהמשך ידחפו הצידה את אלו הפחות מוצלחים שעלו בהתחלה.

  • נסו לענות לשאלות שעלו בשלב קודם. נסו להוסיף את המילה ״עוד״ ולענות על אותן שאלות ״איך עוד היינו יכולים...״?

  • וUP (ראשי תיבות של Underlying Principle): כשעולה רעיון פרוע אך לא מעשי, נסו להבין את הרציונל שמאחוריו ולראות אם אפשר לייצר ממנו מענה אחר ישים יותר.

  1. בחרו את הרעיונות היותר מוצלחים (3-6).

שאלו את עצמכם: אילו מהפתרונות שהוצעו :

  • עונים טוב לצורך ולהגדרת ההצלחה העתידית

  • מרגיש לכם בנכון, תורם, מעניין, ואולי אפילו אחר. מה מושך אתכם לקדם?.

טיפ: אל תצטערו לגבי פתרונות שלא השתמשתם בהם. אולי תפתיעו את עצמכם ותשתמשו בהם לצורך אחר בעתיד.


לזקק ולדייק את הפתרון

לדיוק הפתרון המיושם וחידודו מוצעים שני תת-שלבים:

  1. הערכת הפתרונות המבטיחים ביותר שהועלו בשלב קודם של הצעת רעיונות, ותוך השוואתם לקריטריונים של ההצלחה שהוגדרו בשלב הגדרת ההצלחה לעיל (מטריצה של עמודות לקריטריונים השונים ושורות לפתרונות הנבחנים).

  2. שיפור ודיוק הרעיון המנצח.

כלי: POWER. ראשי תיבות של:

P

Positives

חשבו על היתרונות של המענה.

O

Objections

חשבו על האתגרים ביישום המענה.

W

What else

מה עוד אפשר להוסיף לרעיון שטרם לקחנו בחשבון?

E

Enhancements

איך אפשר לחזק את היתרונות עוד יותר?

R

Remedies

איך אפשר להתמודד עם האתגרים ולא ליפול?

לאחר הפעלת ה POWER אנחנו לא נשארים עם הרעיון המקורי, אלא עם רעיון משודרג, שהוא יהיה זה שניישם. אוות כותבים באופן מפורט כשלב היערכות ליישום בפועל.

שתי הערות:

  • יש להיזהר לא להגזים ביישום ה POWER. רחוק יותר זה לא תמיד טוב יותר.

  • וHurson מכנה שלב זה ״ביקורת יוצרת״ (Generative Judgment).

לטעמי- רעיון נאה, מיתוג נאה, ושימוש כך אני מקווה- מאד פורה (מ.ל.).

להקצות משאבים

שלב מסכם זה של ההיערכות ליישום דן בתכנון. Hurson מפליג בשבחי התכנון, למרות הנחתו שבחיים אנחנו לעולם לא נצמדים לתכנון המקורי. מדוע?

כי נותן הבנה טובה יותר של המציאות, ולא כפי שאנחנו משלים את עצמנו לחשוב קודם לכן, בגלל היעדר פרטים, ובגלל הטיות שלנו כבני אדם.

על בסיס ההבנה הטובה יותר, תכנון טוב, מאפשר ביצוע טוב יותר, גם אם זה אינו הביצוע המקורי.

הקצאת המשאבים, כמו יתר השלבים הקודמים, היא יותר מתוחכמת ממה שאנו רגילים:

  1. פורטים רשימה של כלל הצעדים הביצועיים הנדרשים כדי להשלים את יישום הפתרון. שואלים לגבי כל משימה- האם נדרש לפרקה לתת-משימות? האם ירדנו יותר מידי לפרטים וכדאי לקבץ כמה משימות יחד?

  2. מזהים מי האנשים שבעלי פוטנציאל לעזור לקידום יישום הצעדים, ומי אלו שייתכן ויפריעו.

  3. מקצים אדם אחראי לביצוע כל אחד מהצעדים.

  4. מארגנים את הצעדים לפי סדר מיטבי.

  5. מזהים צעדים משלימים הנדרשים כדי להשיג את כלל המשאבים לביצוע המשימות.

  6. מזהים ומתעדים תפורות לכל אחד מהשלבים בתוכנית העבודה שגובשה בתת-השלבים לעיל.

כלי: EFFECT. מסייע לזיהוי המשאבים הנדרשים לכל משימה- להקצאת משאבים ולארגון וסידור נכון שלהם על ציר הזמן. ניתוח של ההיבטים השונים לפי ראשי תיבות של:


E

Energy

מה רמת האנרגיה נדרשת ליישום המשימה?

F

Funds

מה המשאבים הכספיים הנדרשים להשלמת המשימה?

F

Free Time

לכמה זמן חופשי נדרש מיישם המשימה?

E

Expertise

מה המומחיות הנדרשת ממיישם המשימה?

C

Conditions

מה התנאים הקדימים הנדרשים למשימה?

T

Things

מה הציוד או המשאבים הפיזיים הנוספים הנדרשים למילוי המשימה

לאחר הפעלת ה POWER אנחנו לא נשארים עם הרעיון המקורי, אלא עם רעיון משודרג, שהוא יהיה זה שניישם. אוות כותבים באופן מפורט כשלב היערכות ליישום בפועל.

יישום:

המעיטו בהדרכות. במקום זה סחפו את האנשים: עם הוכחות (ניצחונות מקומיים); עם גיוס אנשים שיהיו אתכם ובעדכם; תוך שימוש בשפה ומינוחים שלכם- המחברת את כולם יחד; ומהרבה התנסויות בפועל.


סיכום:


חשיבה משופרת רלוונטית לכל אחד מאיתנו, בין בעבודה או בחיים האישיים, במשפחה ובקהילה.

מדובר במיומנות נרכשת והכלים שהוצעו לעיל הם מפתח לתחילת יישום. היא מחייבת מאמץ, מחייבת סיכון ואפילו לעיתים להיות לא-פופולארי. אך היא יכולה להוביל אותנו למחוזות רחוקים. שווה.



Comments


bottom of page