יצירה משותפת – למרות שהיא מפתה כמושג – מציבה אתגרים ייחודיים משלה בכל הנוגע ליישום מעשי. אחת השיטות המרתקות ליצירה משותפת שצברה תאוצה משמעותית בשנים האחרונות היא ה"האקתון". האקתונים, שהיו בתחילה בלעדיים לתעשיית התוכנה, אומצו על ידי מגוון רחב של תחומים בשל אופיים האינטנסיבי והשיתופי.
אז למה האקתונים?
במילים פשוטות, הם פועלים כמרכזים תוססים של יצירה משותפת, המציעים סביבה אינטנסיבית התורמת לחשיבה חדשנית.
איך חשיבה עיצובית מצטלבת עם האקתונים?
בימים הראשונים של ההאקתונים הגישה הייתה פחות מובנית. כיום, אנו שואפים לשלב מתודולוגיות המשפרות את הפרודוקטיביות במהלך אירועים אלה, מבלי לוותר על האנרגיה, ההנאה והמעורבות הטבועות בהאקתונים.
ישנם מודלים רבים של חשיבה עיצובית זמינים, כולל המודל העסקי הנודע של הרווארד. עם זאת, כאשר מיישמים חשיבה עיצובית על האקתונים – אירועים שמתרחשים בדרך כלל במסגרת זמן מוגבלת – אני מציע להשתמש במודל תלת שלבי פשוט:
השראה: איסוף ידע קיים.
רעיון: יצירת רעיונות חדשים, הן כאלו הנגזרים מהשלב הקודם והן מקוריים.
יישום: התקדמות מדיון לפעולה.
תפיסתו של James Surowiecki שטבעה את מושג "חוכמת ההמונים" מקנה לקח חשוב: לעולם אין להתעלם מהחוכמה הקולקטיבית. במסגרת האקתון ניתן לרתום את מאגר הידע ונקודות המבט המגוונות של המשתתפים להעשרת תהליך היצירה המשותפת.
מנפו חוכמה קולקטיבית זו כדי לתדלק חדשנות ולטפח סביבה שיתופית באמת!