לכל ידע יש מספר ממדים סמויים (ידע סמוי המהווה חלק מן הידע הכולל). טיפוח Know-Who הנו קריטי לגישור על פערי ידע ובהנגשת משאבי ידע. ידע מעמיק הנו ידע שחלקו קבור עמוק (משמש במקרי קצב וכו'). דווקא ידע זה הנו לעיתים הידע הקריטי. ידע סמוי קשה להעברה. פיתוח ידע מעמיק אצל עובד מתמחה, מחייב קשר אנושי עם בעל ידע.

נסביר: אתרים הם בעיקרם מסגרת המאפשרת הצגת נתונים, מידע וידע באופן תלוי הקשר ולצד בנקי ידע מקומיים. כלומר, "לארוז" מקטעים מתוך המערכות, יחד עם מקטעי מידע רלוונטיים ומקטעי ידע, ולהציגם במשותף לפי הנושא ולמה האתרים כוללים בנקי ידע מקומיים? הרבה פריטי ידע נשארו עד היום בראשי האנשים או אוחסנו בקבצים אישיים/מקומיים ולא נוהלו באופן מסודר. האתר מחליף את הדו"ל בשני שדות עיקריים: שיתוף ידע בקבוצה במקום 1:1.

השאלות הראשוניות שאנו נוטים לשאול משתמשים נוגעות לתפיסתם הסובייקטיבית לגבי מידע או ידע אותו היו מעוניינים , "איזה פערי ידע קיימים כיום והיית רוצה שיושלמו בפורטל?" עבור כל אחד מהתהליכים או אחד מהשלבים בתהליך שהגדרנו, נשאל את סדרת השאלות הבאה: באיזה נתונים, מידע או ידע היכן הנתונים, מידע או ידע בהם את/ה משתמש/ת מאוחסנים כיום ? אותו על תכנים אותם היה רוצה לראות בפורטל, אולם זה אך טבעי שהרי מדובר על זוויות ראייה שונות על אותו ידע

לכך, מצאתי את המודל מתאים גם לשימוש בזירה העסקית הארגונית, ובפרט ליחידות העוסקות בהטמעת פתרונות ניהול ידע גם בהטמעת פתרונות ניהול ידע, ניתן להעריך מראש ולבנות תוכנית הטמעה לניהול השינוי, הלוקחת בחשבון את ששת תוכנית ניהול השינוי להטמעת פתרון ניהול ידע אשר מתייחסת למרכיב זה, עשויה לייצר אפיקים לעידוד שיתוף בין פתרונות ניהול ושיתוף ידע רבים מחזקים את האפשרות לקשר עם אחרים משמעותיים גם בעבודה, ועל כן מתחברים באופן - סיכום ספר איך הקמת מערך ניהול ידע שיפרה את השירות במוקד- סיפור לקוח

אנו מעוניינים שהעובדים יפנימו ידע שכבר נמסר, יזכרו לקחים שכבר נלמדו. שני כלים הפוכים יש לנו המסייעים לשימור הזיכרון, הן הלאומי, והן העסקי ארגוני. העברת ידע בדרך זו, מקלה על ההבנה, ומקלה על ההתמצאות כאשר מנסים להגיע אליהם מחדש. בסוף היום- להיות איש ניהול ידע שמתווה את השילוב, זו כנראה גם אומנות וגם אמנות.

ידע ניתן לנדב לא לגייס לעולם אינך יכול לחייב אדם לשתף את הידע שלו, מכיוון שלעולם לא תדע אם עשה כן. מצד שני, לרוב נזכה לסירוב לבקשה לתעד ידע בלא העלאת שאלות בהקשר מתאים (מה גם שלא תמיד הדברים אפשריים). יודעים אינה הדרך בה אנו מספרים על כך גוף מחקר הולך וגדל מעיד על כך כי בכל המדובר בידע, אנשים נוטים לעשות שימוש בכללי אצבע, שימוש בתבניות עבר ובאומדן משוער בשילוב רעיונות וניסיון לצורך קבלת החלטות, וכל זאת בשברירי

זאת, כדי להעביר לאנשים הנכונים בארגון ידע/הנחיות לפעולה באופן מידי. הנתונים הנאספים והנמדדים, חלקם מסורתי (סטטיסטיקות הורדות/כניסות/שימוש), אך חלקם מתקדם: ו NPS- Net Promotor Score: מדדים תומכי ערך דוגמת אחוז שימור, שימוש חוזר ועוד. הצורך בעצמאות הוא מאפיין של עובדי ידע (מ.ל.- ראו להלן סיכום ספר של Davenport: Thinking for a Living).

חדשנות: יישום מעשי של ידע ויצירתיות לפיתוח תוצר או תהליך. מידע: תוכן המאורגן כדפוסים. ידע: היכולת (הממשית או הפוטנציאלית) לפעול בדרך אפקטיבית במבוסס על מידע [בעברית אולי נכון להתייחס לתרגום ידע הוא תלוי הקשר; הוא יכול לסייע לפעילויות קוגניטיביות שונות, ובין היתר הוא קריטי לתהליכי חשיבה ביקורתית מערכות הפוך (דנים בשאלה איך לקלקל מצב, ומתוך זה לומדים איך לשפרו) ניתוח סיבות שורש ניתוח תרחישים קפה ידע יחד החשיבה היצירתית והביקורתית משמשות בתהליכי יצירת ידע כאשר החשיבה היצירתית מציעה כיוונים מבוססי דמיון

היא עוסקת בתהליכי שינוי מהותיים, בשינויים חיוניים בדרכי הפעולה או ההתנהגות של הארגון, המבוססים על שימוש יישום ניהול ידע מוסיף את רמת הידע לשלושת הרמות הללו; וזה עדיין לא מספיק. במימוש כל הרבדים של נתונים, מידע, ידע, אינטליגנציה וקוגניציה, יש לנו סיכוי טוב לעבור מדיגיטליזציה, לטרנספורמציה לנו כמנהלי ידע יש תפקיד חשוב בלגרום לזה לקרות.

אך היום אנחנו בעידן של ידע. העובדים שלנו הם עובדי ידע. אך היינו רוצים לתחם את מרחב הגמישות, תוך עשיית שימוש בידע הארגוני הקיים. תהליך כזה של בניית תבניות ומילוין נעשה בשיתוף כתהליך שיתוף ידע (חלקו ידע גלוי בארגון, וחלקו ידע סמוי)

חלק זה של הידע הוא חמקמק וקשה לתיאור ולכן נקרא: ידע לא כתוב (tacit knowledge). עד כה, ניסיונות להחצין ידע לא כתוב בשיטות ניהול ידע הטיפוסיות הסתיימו במאגרי מידע ריקים או על אף שהיו ואיך כל זה מתקשר למינוף ידע לא כתוב? להלן 4 אתגרים עיקריים בהקמה ותחזוקת קהילה המסוגלת לשתף ולמנף ידע לא כתוב: האתגר הניהולי: ניהול ידע כמו רוצה ללמוד עוד על קהילות ידע?

בניית פורטל בהיבט טכני בעיקר סופו רמת שימוש נמוכה. למרות הקלות היחסית של שימוש בכלים אלו, הצורך באפיון אינו קטן והכלים אינם מושלמים. עם זאת במידה וישנה בעיה תקציבית וקיים בסיס טכנולוגי בארגון, ניתן לעשות בו שימוש תוך הבנה ותובנה שזהו עדיף להתמקד בצרכים החשובים לארגון לבחור את תת הקבוצה החשובה ביותר, לה צורכי הנתונים/מידע/ידע התכופים כתבות שאולי יעניינו אותך: מנועי חיפוש פורטל - ניהול הידע הנכון ארכיטקטורה של פתרונות טכנולוגיים לניהול ידע