C&C Thinking - סיכום ספר

הספר C&C Thinking: Becoming Whole נכתב על ידי Alex Bennet בשנת 2025. אני חושבת שאני קצת ״אשמה״ בכתיבת הספר. חצי שנה קודם פניתי לאלכס וסיפרתי לה על קורס שאנחנו מקיימים לטובת KMGN- the Knowledge Management Global Network וביקשתי ממנה שבאשכול הראשון העוסק ביסודות, היא תיתן שיעור על חשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית. בגלל צפיפות הקורס ארזנו את שני הנושאים יחדיו, וידענו שאלכס היא האדם הנכון להציע שילוב זה. ההרצאה עצמה התקיימה בפברואר, כ- 10 ימים אחרי שבעלה ובן זוגה זה 30 שנה, ד״ר דיויד בנט, נפטר. אלכס לא ויתרה. היא שקעה בהכנת ההרצאה, ומשם הדרך לספר מלא שסיכומו מוצג כאן, הייתה טבעית ומהירה.

הספר מכסה את הנושאים הבאים:

1. מבוא: מונחי יסוד

2. חשיבה יצירתית

3. חשיבה ביקורתית

4. לחבר את שניהם באופן סינרגטי

5. יישומים טיפוסיים

6. עם הפנים לעתיד בשילוב בינה מלאכותית

מבוא: מונחי יסוד

מספר מונחי יסוד המסייעים להבנת עולם התוכן של חשיבה יצירתית וביקורתית:

• מחשבה: רעיון או תפיסה במוחו של הפרט

• חשיבה: תהליך קוגניטיבי מתמשך, אדפטיבי ואיטרטיבי של יצירת, ניתוח וסנתוז רעיונות. המחשבה היא תוצר של תהליך החשיבה. מושפעת לא רק מהקוגניציה (לראו הלן), אם כי גם מרגש, ,סקרנות, ממשק חברתי, חינוך, תרבות ומוטיבציה פנימית.

• קוגניציה: יכולתנו המנטלית לקלוט, לעבד, לאחסן ולהשתמש במידע. כוללת פונקציות כמו תפיסה, קשב, זיכרון, הסקה, שפה וקבלת החלטות.

• חשיבה יצירתית: היכולת ליצור רעיונות חדשים ומקוריים מבוססי מידע ורלוונטיים. היכולת קיימת בכולנו, ואפילו בולטת יותר בשנות הילדות, אולם ניתן להמשיך ולפתחה. יכולתנו לחשיבה יצירתית נובעת, במידה רבה, מרוחב ומגוון הידע שלנו.

• חשיבה ביקורתית: מיומנות של ניתוח והערכה של מידע, אמונות, תפיסות והתנהגות, ושיפוט אובייקטיבי שלהם.

  מיומנות זו מתפתחת כאשר אנחנו מתחילים לגדול ומתחילים לשאול שאלות ״למה?״ היא מגיעה לבשלות בהתבגרותנו. כמובן שגם אותה ניתן להמשיך לפתח.

• חדשנות: יישום מעשי של ידע ויצירתיות לפיתוח תוצר או תהליך.

• מידע: תוכן המאורגן כדפוסים. מהווה אבן בניין בסיסי ביקום.

• ידע: היכולת (הממשית או הפוטנציאלית) לפעול בדרך אפקטיבית במבוסס על מידע [בעברית אולי נכון להתייחס לתרגום כ ״היכולת לדעת״]. לידע ממשק משמעותי עם חשיבה יצירתית וכמו גם עם חשיבה ביקורתית. הידע לא מהווה רק קלט לתהליכי החשיבה אלא גם מסייע להם להיות יותר עמוקים ומבוססים.

• הקשר: אוסף הנסיבות, התנאים או המידע הסובבים אירוע, רעיון, מילה או פעולה, ושמסייעים להעניק להם משמעות (מ.ל.). ידע הוא תלוי הקשר; הוא יכול לסייע לפעילויות קוגניטיביות שונות, ובין היתר הוא קריטי לתהליכי חשיבה ביקורתית. (Bennet מציעה בספר תהליך להבנת הקשר במצב נתון.)

• למידה רציפה ומתמשכת: תפיסת למידה חדשה המעמיקה, משפרת ומייעלת את הלמידה ומתאימה לעולם המתאחד עולם כיאוטי ונזיל. מבוססת על למידה כדרך חיים, על למידה המגוונת בתחומיה, דרך כלים מגרים אינטלקטואלית מחד וחיבור לתת המודע מאידך. כבסיס מתייחסת לפיתוח יכולות הידע (ראו: Knowledge Capacities).

• חשיבה מסתעפת: תהליך קוגניטיבי שמטרתו יצירת מספר רב ככל האפשר של חלופות עבור צורך מוגדר.

• חשיבה מתכנסת: תהליך קוגניטיבי שמטרתו בחירה או גיבוש של הפתרון המיטבי ביותר מתוך מגוון חלופות, לצורך מוגדר.

• סינתזה: תהליך של שילוב רעיונות, מידע או מרכיבים שונים כדי לייצר משהו קוהרנטי משותף.

חשיבה יצירתית

חשיבה יצירתית מתייחסת כאמור ליכולת ליצור רעיונות חדשים ומקוריים מבוססי מידע ורלוונטיים. היא כוללת את היכולת לחשוף אפשרויות ונקודות מבט מעבר לאלו הברורות מאליהן, ולייצר קשרים בין תפיסות שלכאורה אינו קשורות.

מאפייני חשיבה יצירתית

דמיון	פתיחות חשיבתית	סקרנות
נטילת סיכונים	גמישות	נחישות
שיתופיות	רגישות לבעיות	עליזות
אינטואיציה	חשיבה מסתעפת	מודעות רגשית

מאפיינים אלו נמצאים בהלימה עם 5 סגנונות הלמידה ההתנסותית (מודל ICALS- ראו סיכום ספר Whole Thought), ויש להתאימם לתחום התוכן, להקשר הספציפי בו נמצאים והמטרות אותם מבקשים להשיג.

טיפוח חשיבה יצירתית

כלים בסיסיים:

• סיעור מוחות חופשי

• עידוד והכלת סקרנות

• לקיחת סיכום והתנסות

• חיפוש השראה בטבע

• לקיחת חלק פעיל ומעורב בפעילת חשיבה משחקית .

תרגילים:

• יצירת קולאז׳ מבוסס מילים אקראיות תוך שילוב ויזואלי של תמונות, צבעים וטקסטורות

• חיפוש שימושים לא סטנדרטיים לחפץ סטנדרטי (דוגמת מזלג)

• סיעור מוחות כתוב, כאשר אנשים סוקרים את פתרונות האחרים באופן אנונימי ומציעים כל אחד פתרון כתוב חדש הנסמך על זה הנסקר

• תרגיל העיגולים: אנשים מתבקשים בפרק זמן נתון קצר (3 דקות) להפוך דף עם 30 עיגולים לכמה שיותר אובייקטים או רעיונות מופשטים

• יצירת מפת אמפתיה על ידי צוות המייצגת את הבנתם לגבי מה שהמשתמשים אומרים, חושבים, מרגישים ועושים

• יצירת מפת חשיבה (mind map) [או מפת תפיסה concept map מ.ל.] כדי לחשוף היבטים שונים של עניין וקשרים בין ובתוך. שימוש בצבעים, סמלים וציורים כדי להעשיר את המפה

• אתגר החשיבה המושאלת (metaphorical). תרגיל להסבר של בעיה מורכבת או רעיון מופשט ללא שיח ישיר על התחום, אלא רק תוך שימוש בשפה ודוגמאות מעולמות תוכן אחרים מושאלים

• אסוציאציות: בחירת מילה אקראית מהמילון, וסיעור מוחות קצר כיצד היא יכולה להתאים ולהיות מקושרת לבעיה או פרויקט שעובדים עליו

• היפוך תפקידים: משחק תפקידים בו כל אחד מנסה להציע פתרון לבעיה בה עוסקים, מנקודת מבטו של בעל תפקיד אחר בארגון

• וSCAMPER: שימוש בטכניקת סיעור המוחות המובנה – Substitute, Combine, Adapt, Modify, Put to another use, Eliminate and Reverse

• חשיבת ששת הכובעים: המשתתפים לובשים כובעים בצבעים שונים המייצגים את דרך הפעולה שלהם: לבן- מיקוד בנתונים, מידע ואובייקטיביות; אדום- מיקוד ברגשות ואינטואיציה; שחור- חיפוש בעיות, סיכונים ואתגרים; צהוב- מיקוד בחיובי, ביתרונות ובהזדמנויות; ירוק- חשיבה יצירתית; כחול- ניהול והנחיית התהליך

• מפת קול: הקשבה לקולות שונים הסובבים ויצירת מפה המייצגת את הקול דרך סיפור, סמלים, או תרגום והשלכה על הבעיה בה עוסקים

• יצירת סקיצות מהירות בהקשר לבעיה ולפתרונות אפשריים

• קוביות סיפור: הטלת קוביות בהן יש תמונה על כל צלע ובהתאם לקוביות המוטלות יצירת סיפור מתגלגל שיתופי.

כלים מתקדמים:

• סדנאות לשיתופיות בפתרון בעיות עם צוותים חוצי דיסציפלינות

• סביבת משחק מעודדת דמיון

• תכנון הרפתקה מבוססת mind mapping

• סדנאות לחשיפת ושיתוף ידע סמוי מבוסס אינטואיציה

• קנבאס משותף עליו מועלים רעיונות ומסוננים לבחירת רעיון מיטבי

• יומן בו כל פרט מתעד רעיונות וסינתיזה שלהם בדרך יצירתית

• מעבדת חדשנות שיתופית

חשיבה ביקורתית

חשיבה ביקורתית מתייחסת כמוגדר לעיל מיומנות של ניתוח והערכה של מידע, אמונות, תפיסות והתנהגות, ושיפוט אובייקטיבי שלהם.

מאפייני חשיבה ביקורתית

חשיבה לוגית	חשיבה מופשטת
מחשבה על מצבים היפותטיים	יכולת חשיבה תפעולית רשמית שיטתית
הערכת טיעונים	זיהוי הטיות (biases)
פיתוח דעות מושכלות	סקרנות ושאילת שאלות
יצירתיות	שיקוף

גם מאפיינים אלו, באופן לא מפתיע, נמצאים בהלימה עם 5 סגנונות הלמידה ההתנסותית (מודל ICALS- ראו סיכום ספר Whole Thought).

טיפוח חשיבה ביקורתית

כלים בסיסיים:

• תרגול כישורים אנליטיים (דוגמת debate ומשחקי חשיבה)

• עידוד סקרנות אינטלקטואלית

• הצגת מידע ארגוני כמפות חשיבה ומפות קונספטואליות (מ.ל.)

• הערכה של הנחות יסוד

• תהליכי שיקוף עצמי רוטיניים

• יישום גישות של חשיבה מדעית

• תרגיל יומי קבוע של מענה על שאלה /עניין מאתגרים.

תרגילים:

• למידה קבועה לאורך זמן

• לקיחת חלק בפורומים בהם מקיימים דיונים

• ניהול יומן

• מנטורינג; משוב עמיתים

• וMindfulness

• חשיפת פרספקטיבות שונות

• השתתפות במשחקים ופעילויות הקשורים בפתרון בעיות.

כלים מתקדמים:

• ניתוח מקרים (Case Studies)

• ניהול יומן מוכוון חשיבה ביקורתית

• לקיחת חלק בפלטפורמות שיתופיות לפתרון בעיות

• קיום ספרינטים של חשיבה עיצובית (Design Thinking)

• סימולציות ומשחקי תפקידים

• ניתוח באמצעות תרשים עצם הדג

• ו5WHYS

• תרגילי חשיבה מקבילית

• ניתוח יתרונות וחסרונות (עם הצעה ״להכריח״ אותה כמות של יתרונות וחסרונות)

• סיעור מערכות הפוך (דנים בשאלה איך לקלקל מצב, ומתוך זה לומדים איך לשפרו)

• ניתוח סיבות שורש

• ניתוח תרחישים

• קפה ידע

• מטריצת חשיבה ביקורתית

• מסגרת פעילות המשרתת כזרז לשאילת שאלות

• קלפי חשיבה ביקורתית

• חשיבה ביקורתית מובנית מוכוונת מגמות עתיד

לחבר את שניהם באופן סינרגטי

מהבנת כל אחד מהשדות של חשיבה יצירתית וחשיבה ביקורתית, ברור כי לא רק כל אחד תומך את משנהו, ומאפשר לו לפעול בדרך מיטבית, אם כי לשילובם באופן הרמוני יש יתרון סינרגטי.

בחינת הרעיון של מהות החדשנות יכולה ללמד על סינרגיה זו:

החשיבה הביקורתית מתמקדת לכאורה במודע ואילו החשיבה היצירתית עיקרה בתת המודע. אך התמונה מורכבת מכך: החשיבה הביקורתית מסייעת בחפירה לתוך התת מודע לשליפת מידע שנאגר שם, ואילו החשיבה היצירתית מסייעת ביצירת ידע חדש על בסיס מידע זה והחצנתו למודע. בדרך זו תהליכי חדשנות גם מנצלים וגם ממנפים את המידע והידע הסמויים כדי להניע את תהליכי החדשנות.

יחד החשיבה היצירתית והביקורתית משמשות בתהליכי יצירת ידע כאשר החשיבה היצירתית מציעה כיוונים מבוססי דמיון וחשיבה מסתעפת, בעוד החשיבה הביקורתית אחראית על החשיבה הסדורה המנתחת והמתכנסת:

חשיפת ויצירת רעיונות- חשיבה יצירתית; ניתוחם והערכתם- חשיבה ביקורתית.

משוב ורעיונות לאחר התנסות- חשיבה יצירתית; אינטגרציה וסינתזה של אלו- חשיבה ביקורתית בסיוע חשיבה יצירתית.

יישום ושיקוף- חשיבה ביקורתית; חשיבה מחודשת על רעיונות חדשים (חזרה לתחילת מחזור הפיתוח)- חשיבה יצירתית.

אין פה עניין של בחירה באחד מהם. החוכמה היא למנף את היתרונות של כל אחד, תוך הכרה שיחד ניתן לייצר פתרונות אסטרטגיים, חסינים ובדרך אג׳ילית.

מקובל לקשר את החשיבה היצירתית עם פעילות האונה הימנית במוח, עם חשיבה אינטואיטיבית, עיבוד הוליסטי ויצירת קשרים מרחביים, בעוד החשיבה הביקורתית מקושרת לפעילות האונה השמאלית הלוגית בדרך פעולתה. למעשה המצב מורכב יותר שכן המוח פועל תוך דינמיקה אינטגרטיבית המאפשרת את הפונקציונליות הקוגנטיבית. החשיבה הכוללת (whole thought) בונה על חוזקותיהם של כל אחת מהאונות ויוצרת את העוצמה והפוטנציאל המנחים אותנו לעולם טוב יותר עם תהליכי חשיבה מכילים ומתוחכמים גם יחד.

החשיבה היצירתית והחשיבה הביקורתית תומכים, כל אחד מהם בדרך שונה, את כל אחד ממרכיבי החשיבה הכוללת: חשיבה והכרה מעשית, אינטגרציה בזמן, פיתוח הוליסטי והרמוניה של הידע (ראו סיכום ספר Whole Thought).

יישומים טיפוסיים

חדשנות

חשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית, כמתואר לעיל, מסייעים לחדשנות- דרך מעבר ממידע לידע לחדשנות, בין אם באימוץ תוך שינוי של פתרונות קיימים בהקשרים אחרים, ובין אם ביצירת ידע חדש.

חשיבה ביקורתית מעודדת תרבות של גילוי והתנסויות; חשיבה ביקורתית משמשת בהמשך, בתמיכה במימוש הרעיונות בדרך מעשית.

חשיבה אסטרטגית

שילוב של חשיבה ביקורתית ויצירתית מציע פרספקטיבה רעננה לחשיבה אסטרטגית המציעה גמישות ודינמיקה בדרך ההתמודדות עם אתגרים והזדמנויות.

חשיבה ביקורתית מציעה את מסגרת החשיבה במספר דרכים:

• באתגור הנחות יסוד

• בבדיקת הנתונים, זיהוי דפוסים והערכת חלופות.

• בזיהוי סיכונים וכשלים בתוכניות אסטרטגיות.

• בקידום קבלת החלטות דרך שיפור שקילת היתרונות והחסרונות באופן אפקטיבי.

חשיבה יצירתית הוכרה באופן הדרגתי דרך השנים כבעלת ערך אף היא לתחום הדעת של חשיבה אסטרטגית, דרך:

• בגיבוש חזון

• כבסיס לחדשנות ודרכי פעולה חדשניות

• בגמישות ויכולת התאמה

• בפיתוח תרחישים בתכנון אסטרטגי חוזה פני עתיד

• ככלי לפיתוח הבינה הארגונית

פתרון בעיות

בתהליכי פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית מציעה מצע לניתוח אנליטי ופירוק בעיה למרכיביה ולהערכת ראיות. חשיבה יצירתית משמשת בעיקר ככלי לעידוד יצירת פתרונות מגוונים וכיוונים חדשניים להשגת פתרון מיטבי.

שיתופיות חוצת תחומים

שיתופיות חוצת תחומים נחשבת כיום כאבן פינה הן בתהליכי חדשנות והן בפתרון בעיות.

חשיבה ביקורתית מבטיחה שהשיתופיות והחלפת הרעיונות מתבצעת בסביבה בה מעריכים באופן אובייקטיבי את הידע והרעיונות, כמו גם את הקשיים האפשריים המועלים. החשיבה הביקורתית מבטיחה שמאמצי השיתופיות אינם מבוססים רק על תשוקת עבודה משותפת ואינטואיציה, אם כי נתמכים בנתונים, ראיות וטיעונים לוגיים תקפים.

חשיבה יצירתית מעודדת גילוי של תפיסות מגוונות ויצירת קשרים חדשים בין רעיונות. החשיבה היצירתית מניעה צוותים לחלום אפשרויות ולא לעצור בגבולות המקובלים. היא מאתגרת את הסטטוס-קוו ודוחפת את הצוותים לפיתוחים פורצי דרך.

במציאות של קבלת החלטות מורכבת, חשוב האיזון בין חשיבה יצירתית וחשיבה ביקורתית. חשיבה ביקורתית היא כלי חיוני לזיהוי הטיות והנחות שיכולות להשפיע באופן פחות רצוי על תהליך קבלת ההחלטה ולקבל את ההחלטות על בסיס נתונים, מידע ותהליכי החלטה אובייקטיביים.

חשיבה יצירתית מציעה נקודות מבט רעננות, ומאפשרת גילוי של פתרונות פחות ברורים. היא מעודדת הסתכלות מעבר למובן מאליו, תוך אימוץ גישות חשיבה פחות סטנדרטיות.

חוסן

חוסן הוא היכולת שלנו להתאושש במהירות מאתגרים ולהתאים את עצמנו לשינויים.

חשיבה ביקורתית היא כלי יסוד לחוסן שכן היא נותנת לפרטים ולארגונים את הכישורים הנדרשים כדי לנתח ולהבין באופן שיטתי מצבים מורכבים, לאמוד את אופי ועוצמת האתגרים ולהעריך אל נכון חלופות פעולה.

חשיבה יצירתית מאפשרת לנו לתפקד באופן גמיש ולהתאים את עצמנו למצבי השינוי. היא מסייעת לנו גם בגילוי פתרונות לא סטנדרטיים וגישות פעולה חדשניות, כדי להתמודד טוב יותר עם האילוצים בהם אנחנו נתקלים.

יחד שניהם מאפשרים להכין אותנו גם להתמודד עם האתגר בטווח המיידי באופן טוב, וגם להתאים את עצמנו בטווח הארוך יותר לשינוי בעקבותיו.

מנהיגות

חשיבה ביקורתית מסייעת למנהיגות בתהליכי קבלת החלטות מושכלים, כמו גם בתהליכי ניתוח נתונים ומידע. בכך הם מבטיחים שכיוון ההתפתחות של המנהיג הינו על מסלול המעוגן באופן יציב במציאות.

חשיבה יצירתית, לעומת זאת, משרתת כזרז לחזון וחדשנות. היא מניעה את המנהיגים לחשוב מעבר לגבולות של הנסיבות הנוכחיות ולחלום אפשרויות חדשות.

פתרון קונפליקטים

חשיבה ביקורתית תורמת באופן משמעותי לפתרון קונפליקטים שכן היא מסייעת בניתוח לוגי של סיבות השורש המובילות לקונפליקט, כמו גם להערכה סדורה ובהירה של חלופות פעולה והשלכותיהם.

חשיבה יצירתית היא משחקת תפקיד חיוני בהצעת פרספקטיבות חדשות להבנת הקונפליקט, כמו גם גישות פעולה חדשות וחדשניות, המוצאות מצע ואולי אפילו אינטרסים משותפים לצדדים השונים.

עם הפנים לעתיד בשילוב בינה מלאכותית

לבינה מלאכותית יכולת לחקות חלק מפעולות היסוד שאנחנו מבצעים בתהליכי חשיבה ביקורתית ויצירתית:

• חשיבה ביקורתית: ניתוח נתונים; זיהוי דפוסים; הסקה לוגית; בחינה היפותטית; סימולציות; משוב; והערכה רב היבטית.

• חשיבה יצירתית: קומבינציה וסינתזה; חדשנות מבוססת דפוסים; התאמות למצבים משתנים.

שילוב של בינה מלאכותית בתהליכי חשיבה ביקורתית או יצירתית יכול לדכא או למנף ולרומם תהליכים אלו. מחד, יש סיכון בהסתמכות עיוורת על הבינה, הן בגלל השגיאות הכרוכות במענים, והן בגלל הסיכון של דיכוי יכולותינו כבני אנוש. מאידך, בינה מלאכותית מציעה אינסוף הזדמנויות למינוף היכולת האנושית דרך יכולותיה לעבד כמויות גדולות של נתונים, לזהות דפוסים ולייצר רעיונות רבים במהירות.

להלן מספר שימושים טיפוסיים לבינה מלאכותית יוצרת שיכולים לסייע בקידום החשיבה הביקורתית והיצירתית:

1. שיח איטרטיבי, כאשר הבינה הופכת לשותף לסיעור מוחות חשיבתי.

2. ייצור רעיונות רבים ובמהירות.

3. סינון רעיונות בהתאם לפרמטרים שונים.

4. סימולציה של תרחישים ומשחקי תפקידים.

5. בקשת משוב על רעיונות, טיוטות ומחשבות.

6. קבלת פרספקטיבות שונות לרעיון או עניין אחר שעל הפרק.

7. שילוב גישה רב-תחומית לנושאים על הפרק.

8. הבנת משמעויות של מגמות דרך יצירת תרחישי עתיד פוטנציאליים.

כדאי להשקיע זמן, מחשבה ואימון ב:

• הבנת החוזקות של האדם וחוזקות הבינה, למינוף החוזקות של כל אחד מאלו, ולא להיפך

• הגדרת מטרות ומדידת תפוקות של תהליכי העבודה המשותפים

• יישום תלוי הקשר של פלטי ותוצרי הבינה

• יצירת סביבת פעולה שיתופית אדם-מכונה.

המסע לקראת הלך רוח מוכוון עתיד מחייב התאמות חוזרות ונשנות, וכן הרבה אומץ לגעת בטריטוריות לא נודעות. במינוף הבינה המלאכותית כשותף החושב ופועל יחד איתנו ולא במקומנו, אנחנו יכולים להעצים את תהליכי החשיבה ולהרחיב את אופקי הפוטנציאל של מה שנתפס כאפשרי. בכך אנחנו מכינים ומעצבים את עצמנו לקראת העתיד- הידוע ושאינו ידוע.

---

רוצה ללמוד עוד על חדשנות?

הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך:

• מיתוס היזם- סיכום ספר

• המדריך לעתיד: שימוש ב-AR/VR בעולם ניהול הידע והלמידה

• שימוש בכלי בינה מלאכותית של מיקרוסופט ליצירת גרפיקה – הלכה למעשה