וויקיפדיה מייחס את המושג זיכרון לשני מונחים: כיכולת של אורגניזם לאגור מידע מהסביבה, ולעשות בו שימוש. נזכור, מה היה חשוב את התוכן עצמו (מהי משנתו של Larry Prusak- איש מחשבים בכיר ב IBM שהפך לגורו של ניהול ידע ד"ר דניאל לויטין, בספרו, The Organized Mind מלמד אותנו ש- למוח לאגור כמעט כל פיסת ידע. האם ידע זאת מי שהגה את רעיון הצפירה? לא יודעת, אבל זה ממש לא משנה.

היום תורי להרצות בקורס ניהול ידע ובינה מלאכותית שאני מובילה עם עמיתים מבנגקוק וארה״ב. נושא המפגש- מבוא למונחים בעולם הבינה המלאכותית, תוך שימוש במתודת סיפור סיפורים. אני אוהבת את הרעיוןשל מסע בזמן ומשתמשת בו גם בקורסי מבוא לניהול ידע. האוסף החדש של הכלים, בין שירותי ענן, אפשרות לשכור נתונים, שימוש בבינה מלאכותית כשירות, ספריות מוכנות

כאשר מקימים מאגר ידע, אחת הבעיות הרווחות הוא איך לדאוג לעדכניות התכנים. ידע הנצבר בראשו של העובד, ממקורות חיצוניים, וניתן לעדכן אותו אוטומטית ממקורות אלו. בנושא כספי או דווקא בתנאי תשלום וכד') אזי, ייקל להגדיר איך הידע הרלוונטי מנוהל בארגון באופן שאינו מחייב שימוש

בעולם המקצועי, ארגונים רבים בוחרים לעשות שימוש בימי חשיבה- האקתונים, לכל אורך השנה, כאמצעי להתמודדות מנחה מקצועי (ניהול ידע / חדשנות) - הכוונת התהליך, וידוא קידומו ווידוא שדעתם של כולם נשמעת ונלקחת בחשבון האקתון ניהול ידע- מחשבות, ד"ר מוריה לוי האקתון גלובלי- ניהול ידע, ד"ר מוריה לוי מודל 3I לחשיבה עיצובית הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: גריט - סיכום ספר ניהול ידע בתחום הכדורגל ו ChatGPT על קצה המזלג...

בכתבות הקודמות שלי שעסקו בתחום הווידאו, תיארתי את השילוב בין סרטוני וידאו לניהול ידע (לכתבה המלאה לחצו שילוב של סרטוני וידאו ככלי משלים לתהליכי ניהול ידע בארגון יכול לסייע בהעלאת אפקטיביות השימוש בידע הארגוני לדוגמא, שילוב קטעי וידאו קצרים של עובדים המספרים על שימוש בתובנות המנוהלות במאגר עשוי להוסיף נופך אישי אפשרות נוספת, היא שימוש בסרטונים ככלי להעברת ידע לעובדים הפזורים ברחבי המדינה. בסרטוני וידאו לקידום מוצריהם, צמחו ב-49% יותר, מאשר משווקים שלא עושים שימוש בסרטוני ווידאו.

כעובד בארגון לניהול ידע, בתפקיד של עורך תוכן אני שמח לתרום את חלקי בפיתוח העולם החדש הזה ולהפוך אותו עלי לחשוב על משתמש הקצה שעושה שימוש באתר ולוודא שכל רכיב ורכיב, כל דף, כל וידאו ותמונה, כולם מיושמים כיום מומלץ לעשות שימוש בנקודות מוקד באופן קבוע, מאחר ומשתמשים ניגשים לאתרים ממכשירים שונים עם גדלי מסך הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: ענן תגיות מפות קונספטואליות מתודולוגיות לניהול ידע

על קצה המזלג: שימוש בבינה עסקית (BI) בארגונים בקרב הארגונים שאני מכיר, כמעט כולם עוסקים בבינה עסקית ברמה בשלב השלישי, השלב בו אנו נמצאים כיום, ההתפתחות הסביבתית של הארגון, כמו גם יצירה, שימוש וניהול של ערוצי bi-in-big-data/ http://www.ngdata.com/top-business-intelligence-blogs/ רוצה ללמוד עוד על טכנולוגיות ניהול ידע יעניינו אותך: תנו להם לפתח SharePoint Apps ו CRM חברתי – SCRM (Social CRM) איזו מערכת טכנולוגית לניהול ידע

למידה חוצת תחומים- שילוב ידע מפרספקטיבות מתחומי דעת שונים. מתודלק על ידי התשוקה שלנו לרכישת ידע. יצירת ידע (לרבות שימוש חדש בידע קיים) הן בלמידה קיומית והן בהתנסותית מתרחשות בלא-מודע, כאשר הרגשות שלנו עמיתים; קהילות ידע דיגיטליות. ידע והעברתו מדור לדור ומאחד לשני, אלא גם ככלי להמשך חקר אינטלקטואלי.

כי השורה התחתונה נשארת זהה- לא עושים שימוש בידע. ואם לא עושים בו שימוש, מה הרווחנו שקיים? לצערנו, בחיים המשתמשים כמעט ולא עושים שימוש בסוג זה של חיפוש. מודל הכולל שיפור רעיוני לחיפוש הישיר אליו התרגל העובד, אך משפר לו את תוצאותיו. קסמים אין פה. יישום שכבר בוצע באחד הארגונים (בפרויקט ניהול ידע של ROM) הביא להצלחה גדולה. חיפוש חדש? הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך: סיכום דיון וירטואלי אתיקה בניהול ידע בכלי WEB 2.0 גיוס עובדים באמצעות

לא פעם אני תוהה על הקשר בין BI וניהול ידע. לסייע גם בהבנת עולם המידע- אם לשיווק ושיפור ביצועים ואם ללמידה ארגונית, לשיפור תהליכי עבודה ואפילו שיפור שימוש בנתונים עסקיים לטובת ניהול ידע? שיפור מינהלת הידע: מנהלת ידע היא מאגר המידע העומד לרשות אנשי מוקד השירות בבואם לתת מענה לשאלות הלקוחות שיפור זה יוכל לסייע הן בהיבט מקצועיות העובדים והן בהיבט הטמעת מינהלת הידע.

ובכל זאת, נראה ש Mollick שאכן בעל ידע רב בתחום, מצליח להציג עקרונות גבוהים ועם זאת מעשיים, ובכך לייצר היכולת הפשוטה לבקש ידע והנחיות לפיתוח חומרים ומוצרים מסוכנים (למרות ניסיונות הבלימה). האם המכונה כוללת את אותה יכולה לחשוב בדרך לא ליניארית ולפתח ידע חדש שאינו מבוסס ישירות על העבר? יצירת רעיונות ״לא סטנדרטיים״ חדשים בשיתוף אדם-מכונה המכונה, בכל הניסויים שבוצעו, ידעה לייצר יותר רעיונות לתמרץ את העובדים שעושים שימוש בבינה.

פיתוח ידע בתהליכי שיתוף במינהל לשירותי קהילה בעיריית ירושלים. גובשו הנחיות והוקם אתר ידע תומך. ברמה המקומית לא מתקיימים תהליכי שיתוף ופיתוח ידע סדורים ושיטתיים. השאלה המעניינת, היא האם יש פוטנציאל להצלחת ניהול ידע בשירותים שכאלו. פיתוח ידע בתהליכי שיתוף במינהל לשירותי קהילה בעיריית ירושלים. ניהול ידע בישראל 2017: שיתופיות, 166.