top of page
תמונת הסופר/תכרמית שקד

האם יכולים אתרי בלוגים להחליף קהילות

עודכן: לפני יומיים


משרד ביתי

רקע

קהילות ידע וירטואליות קיימות ברשת האינטרנט כבר זמן רב. הכלים וערוצי התקשורת העיקריים המשמשים קהילות אלו הינם פורומים, רשימות תפוצה באי מייל, לוחות מודעות וכד'. קהילות ידע מתקיימות גם בתוך הרשת הפנימית של ארגונים. קהילת ידע - הינה קבוצת אנשים המוגדרים יחד באופן רשמי כקבוצה אשר עוסקת בשיתוף ידע ולימוד מהניסיון לגבי תחום משותף כלשהו. בד"כ קהילות ידע בארגונים מקיימים מפגשים פרונטליים וככלי משלים מקיימים מפגשים וירטואליים באמצעות כלי שיתוף ידע הכוללים גם הם קבוצות דיון, הודעות, מקום למסמכים משותפים, שאלות נפוצות, יומן אירועים משותף ועוד.


לפני כשנתיים נוצר ערוץ תקשורת חדש – הבלוגים. בלוג - הינו צורת פרסום ברשת, בד"כ בסגנון של עיתון. יש בלוג אישי – לפרסומים אישיים על כל נושא שבעולם ויש בלוג קבוצתי – לפרסום בנושא מוגדר וממוקד.


מחקרים מצביעים על כך שאתרי הבלוגים מתגלים כיעילים יותר ביצירת קשרים בין אישיים משמעותיים יותר מאשר אתרי קהילה מרכזיים ברשת. השאלה המתבקשת מכך היא האם רשת של אתרי בלוגים עתידה להוות קהילה וירטואלית?


לכאורה תגידו שאין הגיון להשוות בלוגים לקהילות. ניתן להשוות בלוג לצורה אחרת של כלי שיתוף ברשת. לכן ההשוואה המובאת כאן היא בין קבוצה של אנשים - קהילת ידע לבין רשת של בלוגים.


אז מה מספקים אתרי בלוגים שכלי שיתוף אחרים אינם מספקים?

  • בלוגים מכבדים יותר את מי שמחבר אותם ואת קהל היעד שלהם.

    • בלוגים מתרכזים בפרט עצמו. הם מדברים בשפת המשתמשים, שפה פשוטה, במילים אחרות "יורדים אל העם". כותב הבלוג מביע את מחשבותיו / רעיונותיו במילותיו הוא בדרך משמעותית ושלמה יותר. קוראי בלוגים חדשים יכולים לנווט ולחפור בצורה קלה יותר בקרב הבלוגים האחרונים שכתב המחבר ולהבין בצורה טובה יותר את אישיות הכותב וההקשר העכשווי.

    • לכותב הבלוג אין כל התחייבות לפרסם, ולא חלה עליו חובה לאמץ פורמט אשר הוא אינו מרגיש בנוח איתו. לכותב הבלוג יש שליטה על הכנסת המידע, עריכתו, עדכונו ומחיקתו בכל רגע נתון. טכנולוגיות WEB בלוגים פשוטות מאפשרות לרעיונות חדשים להיות מיוחסים בקלות יחסית לכותביהם, למשל ע"י Trackbacks - מנגנון פשוט המאפשר יצירת "קישור חזרה" מדף באתר אחר לדף באתר שלך. ככזה, בלוגים הינם כלים טובים יותר לקידום ושיווק עצמי. לעומת זאת, בכלי קהילות, בעיקר קהילות ידע בארגון, יש מנהל תוכן האחראי לעריכת המידע, עדכונו ומחיקתו ולרוב חבר קהילה שכתב תגובה או מסמך אינו רשאי למחוק אתו או לערוך אותו באופן ישיר.

    • לקורא אין כל התחייבות לקרוא, להגיב, לעקוב או לעשות כל פעולה שהיא בנידון. בקהילות יש נטיה להתנהלות של מועדון ורמת הציפיות מהמשתמש גבוהה יותר. הארגון משקיע בהקמת קהילות, ועל כן, פעמים רבות הוא בוחן את ההשקעה (כמות הכניסות, כמות הדיונים שיזמו וכמות התגובות שניתנו) כדי להיטיב את ההטמעה או להסיטה לאזורים אחרים.

  • בלוגים הינם כלי תקשורת בסגנון אחר.

    • בלוגים אינם מאפשרים לאתר מומחים בקלות, אולם הם מאפשרים ליצור פרופיל מומחים בצורה טובה יותר ולעקוב בקלות אחר מומחים. רעיונות נעשים חזקים יותר ע"י יחסי גומלין עמוקים יותר ומעגלי משוב מהירים יותר. רשת של בלוגים הינה פתוחה ומאורגנת מעצמה. רעיונות חדשים ומידע מופצים בצורה חופשית ברחבי העולם דרך הפניות ו – Trackbacks. מנועי חיפוש יטיבו אמנם להכיל מידע שלם על נושא מסוים, אולם בלוגים ו – Trackbacks ייטיבו להכיל מידע איכותי המגיע מאנשים שמסכימים בדעותיהם. המגבלה היחידה בזרימה חופשית של המידע היא זו שכותב הבלוג כנראה הגדיר ע"י הכלת מגבלות לקהל היעד שלו דרך המינוי.


ומה מספקות קהילות ידע שרשתות בלוגים אינן מספקות?

  • קהילות מהוות מבנה חברתי טוב יותר לפתרון בעיות, ניהול ושיתוף ידע וצמיחה.

    • בעיות מרכזיות וחשובות המופנות בצורה קולקטיבית חייבות להישמר תחת מגבלות של קבוצת מומחים סגורה על מנת לקבל מענה אמין ומהימן. רמת האמון הנדרשת להתמודדות עם בעיות ורמת הידע והמקצועיות הדרושה מנוגדת למבנה חברתי פרוץ ופתוח. קשה להבחין אם הידע והפתרונות המוצעים מגיעים ממומחים או מאנשים המבינים בתחום ואנו עלולים לעשות שימוש בפתרונות שגויים שהגיעו מאנשים שלעיתים רמת הבנתם את הנושא אינה מספקת. בתוך ארגונים המצב פחות חמור מאחר ובד"כ ניתן לדעת מי מבין נותני התשובות הינו מומחה ובעל ידע מקצועי בתחום.

    • בלוג הינו בד"כ דל בתוכן מובנה: הוא מכיל בעיקר כותרות, טקסטים, תאריכים, רמת קטלוג ראשונית והפניות. לעומת זאת על מנת לעשות שימוש חוזר בידע, אחזור ידע מונחית הקשר ותוכן חייבת להיות מובנית יותר ולהכיל: תיאור, מילות מפתח, סוג מידע, סוג תוכן, סוגי נתונים, סוגי מסמכים, סיכום, תחום ידע, תת תחום, מאפיינים וכד'. במידה ושמירת ידע נעשית באופן אישי לצרכים אישיים או עבור 2-3 אנשים, קטלוג ברמה כזו הינו מעשי בצורה מועטה, אך קטלוג כזה מקבל חשיבות גבוהה יותר כאשר זה משותף בתוך קבוצה על מנת ליצור סדר וארגון ולאפשר ניווט והמצאות בידע הקיים.

    • אכן ניתן להעביר, לדון ולשפר רעיונות חדשים דרך רשת של בלוגים. אך על מנת שרעיונות אילו יהפכו למעשיים הם צריכים להיתמך ע"י קבוצה אשר מסוגלת לתרגמם למסמכי פעולה כגון הצעות, תוכניות קורסים וכד וליישמם בפעילויות ובפרויקטים קבוצתיים.

  • קהילות מהוות מבנה חברתי טוב יותר לצורך לימוד.

    • קהילות הנם חברות מאורגנות מעצמם העוסקות בפעילות משותפת של למידה לגבי תחומים מוגדרים ורלוונטיים לה. הן נוצרות סביב מטרות לימוד משותפות לגבי תחומים מוסכמים ספציפיים והם שואפים לבנות הבנה משותפת של תחום ידע נתון. קיומם לעיתים מגובה באמנה הנכתבת על ידם ומותאמת להם כקבוצה. לקהילות ידע יש גבולות והגישה לפעילות הקהילה ולמאגר הידע שלה הנה מבוקרת ומפוקחת. זאת על מנת לבנות ולתחזק את יחסי אמון בין חבריה ולטפח שיחות בין מומחים באיכות גבוהה.


האם יכולים בלוגים וקהילות לחיות יחד זה לצד זה?

נחזור לשאלת הכותרת "האם רשת הבלוגים עתידה להחליף את הקהילות?", סקרנו כאן מה יש בבלוגים שאין בקהילות ומה יש בקהילות שאין בבלוגים. לכל אחד יש היתרונות שלו והחסרונות שלו. על כן במקום להחליף את הקהילות בבלוגים ניתן לשלב בין שניהם. ניתן לנצל את יתרונות הבלוגים ולהוסיפם כעוד מרכיב בקהילה – דוגמת קבוצת הדיון, המסמכים המשותפים, השאלות הנפוצות – וליצור קישור לאתר בלוגים של חברי הקהילה.

ולגבי השאלה "האם רשת של אתרי בלוגים עתידה להפוך לקהילה וירטואלית?" למעשה התשובה היא כן. קהילות נוצרות מקבוצות של אנשים שהינם בעלי עניין משותף או בעלי תפקיד זהה או עוסקים בפרויקט משותף. כך גם יכולה להיווצר קהילה מרשת של בלוגים. ברגע שקבוצת אתרי בלוגים יצרה מספיק קשרים דרך הכנסת בלוגים, מתן משובים ויצירת רשת קישורים ביניהם (TrackBack), הם ירצו לקחת את הצעד הבא עם מבנה פורמלי יותר. בד"כ, קבוצה קטנה של 3-7 אנשים מחליטים להיפגש יחד פנים אל פנים על מנת לארגן מפגש לימוד ל – 20 – 60 כותבי בלוגים בו זמנית בד"כ דרך מפגש פנים אל פנים. מפגש זה עשוי ליצור מספיק תהודה כדי להיות הראשון מבין סדרת מפגשים כפי שקורה לעיתים קרובות כאשר נוצרות קהילות ידע יש מאין. באופן טבעי, לאחר זמן מה, קהילת ידע נמרצת יוצרת פרוייקטים, אשר עשויים להפוך ממפגש חברתי רגיל לחברת סטארט – אפ. כך למעשה קורה שמתפתחת קהילת ידע סביב פעילות של כותבי בלוגים.


הסקירה מתבססת על בלוג שנכתב ע"י Martin Dugage ופורסם ב- KnowledgeBoard.


 

רוצה ללמוד עוד על קהילות ידע?

הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך:

Comments


bottom of page