ניהול ידע עוסק בשימור, שיתוף, הבניית ופיתוח ידע:
מתודולוגי.
מוכוון מטרה.
הגדרה זו אינה יחידה. יש עשרות הגדרות בעולם לנושא ניהול הידע וישנו אפילו אתר המרכז הגדרות רבות לניהול הידע (נכון לזמן כתיבת דברים אלו- 62 הגדרות)
אולם יש משמעות רבה להגדרה ולפשטותה:
שימור- שהארגון ידע מחר מה שיודע היום.
דוגמא: פרוייקטים של שימור ידע לקראת עזיבת / פרישת עובדים.
שיתוף- שעובד א ידע מה שיוע עובד ב.
דוגמאות: קהילת מנהלי ידע, אתר מקצועי.
הבנייה- שיהיה יותר קל להגיע לידע (הבניה חיצונית) ולהבין את הידע (הבניה פנימית).
דוגמאות: פרויקט נהלים, מנהלת ידע..
פיתוח ידע- שהארגון ידע מחר יותר ממה שיודע היום
דוגמאות: הפקת לקחים, חדשנות, פיתוח תורה מקצועית.
הערה: בכל פעילות מהסוגים האמורים יש גם קורטוב של סוגי הפעילות הנוספים (בכל שיתוף יש גם הבניה, בכל
פיתוח יש גם שיתוף וכו'), אולם אנו מסתכלים על המרכיב המוביל ולפיו ממתגים את הפעילות.
הבהרה: בכל פעילות יש היבטים של מחשוב, תהליך, תרבות ותוכן.
מדוע על ניהול הידע להיות מתודולגי?
כי אם לא נפעל על פי שיטות סדורות נשקיע מאמצים רבים ונפיק מעט, כמו בכל תחום ניהולי אחר.
מדוע מוכוון מטרה?
משתי סיבות:
כי יש אינסוף ידע וזו הדרך המנוהלת היחידה לתעדף נכון.
כי שיתוף למען שיתוף ושימור למען שימור וכו' הנם מעניינים אולם לא תמיד ראויים. ניהול כולל הגדרת מטרות.
コメント