יותר ממיליארד בני אדם ברחבי העולם מציינים כל שנה בסוף אפריל את "יום כדור הארץ העולמי", להעלאת המודעות להגנת הסביבה ולשמירה על כדור הארץ.
את יום כדור הארץ יזם סנאטור דמוקרטי מוויסקונסין, לאחר שב-1969 נשפכו שלושה מיליון גלונים של נפט מאתר קידוח לחופי סנטה ברברה, קליפורניה, והרגו כ-10,000 עופות, דולפינים וכלבי ים. כבר ביום כדור הארץ הראשון של 1970 יצאו 20 מיליון אמריקאים – 10% מאוכלוסיית ארצות הברית – להפגין ברחובות למען שורה ארוכה של נושאי סביבה כמו דליפות נפט, חומרי הדברה, הכחדת מינים, זיהום אוויר וכריתת יערות.
51 שנה מאז יום כדה"א הראשון, מצער לומר שהמצב לא השתפר, אלא הפוך מכך. משבר האקלים הוא ככל הנראה המשבר החמור ביותר המאיים על שלום העולם כיום. מרביתנו כבר הבנו שאי אפשר לעסוק במצבו של כדור הארץ רק יום בשנה, יש לעשות זאת מדי יום. למעשה כדאי לחפש ולמצוא דרכים להטמיע קיימות בכל פן מחיינו - באופן בו אנו צורכים, מתניידים ומתנהלים, בחיי היומיום האישיים וגם בארגונים שלנו. התחזיות של המדענים אמנם מבהילות, אבל אין מקום לייאוש. מצד שני, יש עוד פחות מקום לאדישות ולפסיביות. יש הרבה מה לעשות. אחת הדרכים הללו היא ניהול ידע ירוק.
בעצם ניתן לטעון שמעצם מהותו, ניהול ידע הוא ירוק. המהפכה שניהול הידע מוביל, צמצמה, בין היתר, גם את כמויות הניירת שבארגונים. בגדולים שבהם, מדובר כנראה בהצלת יער קטן - מעצם כך שרוב המסמכים הפיזיים הפכו למסמכים דיגיטליים ותויקו בספריות בפורטלים ארגוניים, במקום בקלסרים עבי כרס. זאת אומרת שמעצם הגדרתה, מהפכת ניהול הידע היא מהפכה ירוקה. עלינו לחשוב על כך בגאווה ולחתור להטמיע את החשיבה הירוקה בכל צעד בו התחום הזה שואף להתפתח. האם זה הולך לעלות לארגון כסף? בטווח הארוך ניהול ושיתוף ידע דווקא חוסך במשאבים. למעשה בשונה מהתפיסה השגויה שקיימות עולה כסף, קיימות מעצם הדרישה להתייעל ולמחזר, דווקא יכולה לחסוך. החל בחיסכון בניירת ובהדפסות ועד להטמעת הפקות לקחים כחלק מהתרבות הארגונית, כך שתסייע לנו להימנע מלחזור על טעויות ולבזבז משאבים.
שיתוף ידע בין עובדים סייע לארגונים עתירי ידע לצלוח את תקופת הקורונה. עובדים עבדו מהבית, אך יכלו להיפגש, לגשת לחומרים נחוצים, לעדכן ולהתעדכן מבלי להגיע כמעט למשרד.
כולנו רוצים חזור לשגרה בהקדם, אך מישהו באמת מתגעגע לפקקים הארוכים והמזהמים? אם נמשיך לנהל ידע ולשתף ידע בצורה חכמה, לא כל העובדים יהיו חייבים לעבוד כל הזמן מהמשרד. ייתכן שארגונים יוכלו לוותר על חלק משטחי המשרדים ובעקבות כך בנייני משרדים יוסבו לעירוב שימושים, קרי חלקם יתפנו גם למגורים, מה שיועיל גם לפתרון בעיות הדיור ויהפוך את אזורי המשרדים לנעימים יותר.
כדי לנצל במקסימום גם שטח קטן יותר של משרד, ניתן לחלק משרדים לקפסולות של עובדים שגרים קרוב זה לזה ומגיעים כמה ימים בשבוע למשרד ביחד. אין כמו שיתוף ידע במהלך נסיעה לעבודה וממנה... כשארגונים מנסים לייצר אצל עובדיהם תחושת משמעות, קשר ותרומה לקהילה, אחת הדרכים לעשות זאת היא לחזק בארגון קיימות והתנהלות ירוקה. כשאנו מדברים על יעילות והתייעלות, בואו נדבר גם על יעילות אנרגטית. בואו נהפוך את הארגונים שלנו לכאלה שנושאים את דגל הקיימות ומובילים במהפכה הירוקה. כשאנו מדברים על קדמה, בואו נדאג שאנו צועדים קדימה לעולם טוב יותר, עבור עובדים ולקוחות, כלל בני האדם והסביבה.