נקודת המפנה - סיכום ספר
- ד"ר מוריה לוי
- 26 בספט׳
- זמן קריאה 4 דקות
הספר נקודת המפנה: חשיבותם הגדולה של הדברים הקטנים (The Tipping Point) שנכתב על ידי מלקולם גלדוול (Malcolm Gladwell) נכתב כבר ב 2001 ואפילו יצא לו לאחרונה ספר המשך. איכשהו פספסתי את המקורי, והחלטתי להשלים פערים לפני שאני מגיעה לספר החדש.
הספר נקודת מפנה מציג רעיון מהפכני- איך שינויים קטנים עד מאד, יכולים להוות המנוף לשינוי משמעותי המהווה נקודת מפנה לטוב ולרע. הרעיון מתואר דרך אוסף סיפורי מקרה דרכם נשזרים העקרונות, ולכן לא רק מציג רעיון מבריק ומחדש, אלא גם מציג זאת בדרך קלה לקריאה ולהבנה.
נקודת המפנה מוגדרת כאותה נקודה בזמן בה, בעקבות מסה קריטית, חל השינוי הדרמטי, הלכאורה, כל כך לא צפוי.
כיום, אחרי הקורונה, כשכבר כולנו חווינו את הרעיון של מקדם ההדבקה R, ואיך אם הוא קצת יותר קטן מ- 1 הכל בשליטה, אך אם הוא עובר את מקדם ה-1, כולנו בסכנה.
הרעיונות המוצגים רלוונטיים למגיפות רפואיות, לרעיונות, למוצרים נמכרים ולמגוון התנהגויות נוספות שלנו. לטובת סיכום זה נתמקד בעיסוק בעולמות תוכן של מסרים.
הספר מסביר את שלושת המרכיבים הנדרשים לנקודת המפנה:
מעבירי המסר
דביקות המסר
הסביבה (ההקשר)
סיכום זה מציג את עיקר הרעיונות. לקריאת הסיפור והפרטים- מפנה אתכם לספר עצמו. מומלץ!
מעבירי המסר
ברור לכולנו שכדי לעשות שינוי משמעותי, יש להגיע לאנשים רבים.
הרעיון הראשון גורס שכדי להצליח בהפיכת מסר לוויראלי- יש לשים לב למעבירי המסר. מדובר בקבוצה קטנה של אנשים המחוללת את ההבדל הגדול.
ישנם שלושה טיפוסים של אנשים מעבירי מסר, שיחד מייצרים את הוויראליות. כמובן שיתכן שלאדם אחד תהיה יותר מתכונה אחת מהשלוש, אך אין הכרח בכך, ופעמים רבות נמצא בפועל את כל השלושה כישויות עצמאיות:
מקשרים: אותם אנשים המכירים ומחוברים לאנשים רבים (ראו ספרו של ברבשי ״קישוריות״ על חשיבותם של הצמתים- מ.ל.).
אז נכון שלפי הכלל 6P, כולנו מקושר לכל אדם אחר דרך שש רמות קשר. מקשרים אלו נמצאים בהרבה מהצבירים (hubs) המחברים בין כולם לכולם.
נראה שאנשים אלו שבעלי כישורים חברתיים חריגים, בצד רצון, סקרנות וביטחון בעצמם- מצליחים בזכות התכונות הייחודיות שלהם לייצר קשרים עם מעגלים בהקשרים רבים ושונים (גיל, עיסוק, הקשר חברתי ועוד), וכך הם מצליחים
ידענים: אותם אנשים בעלי ידע ומידע רב מאד, שיכולים ורוצים להמליץ לכל מי שסובב אותם כיצד אפשר וכדאי לנהוג.
אם המקשרים מחברים בין אנשים לאנשים, הרי שהידענים מחברים בין אנשים ומידע.
כאשר אנחנו שומעים ידען מדבר, אנחנו סומכים עליו- ולכן הולכים בעקבותיו.
אנשי מכירות: אותם כולנו מכירים... אלו המשכנעים. יודעים להעביר כל מסר בדרך שתגרום לנו להאמין במה שהם רוצים שנאמין בו. בין באופן מילולי, ובין בדרך דיבורם, במחוות (gestures) המלווים את דיבורם והתנהלותם. בהקשרים מסוימים, אנחנו מתייחסים אליהם כבעלי כריזמה; הם מכתיבים את השיח, ואת האינטראקציה בעת השיח. לפי המחקרים- הם יכולים להשפיע לא רק על מוחנו, אלא גם על מצב רוחנו ורגשותינו.
דגשים:
חשוב שלא נטעה לחשוב שיש אנשים רבים מהסוגים המוזכרים לעיל. לכולנו יש משהו מתכונות אלו, אך כוונתו של גלדוול לאנשים חריגים ביכולותיהם אלו.
אנשים אלו אינם החדשנים שאנחנו מכירים, הראשונים לאמץ כל רעיון. הם דווקא אלו שבאים בשלב שני. הם מתרגמים את המסרים ומתווכים אותם לכלל האוכלוסייה (ראו להלן- דביקות המסר- מסר קל להבנה).
פעמים רבות יותר חשובים האנשים מעבירי המסרים מהמסר עצמו; האנשים הם אלו שהופכים את המסר למגניב.
דביקות המסר
העברת המסר מאפשרת הידבקות. אך כדי שנשנה את התנהגותנו והתנהלותנו, נדרש שהמסר ידבק בנו; יישאר ולא ימשיך הלאה- בבחינת נכנס מהר, אך גם יצא מהר.
עקרונות הדביקות:
המסר יועבר תוך הדגשות בקול מעביר המסר.
המסר צריך להיות קל להבנה. רעיון מורכב יופשט, ויילקחו רק קווים כלליים, קלים לקליטה והבנה.
כדי להצליח- המסר המקורי עובר טוויסט, וזה מה שמצליח להפוך אותו לטרנד או מגיפה.
המסר יועבר באופן חזרתי כמה וכמה פעמים, באופן זהה ובאופן הולך ומעמיק.
המסר יהיה מוקצן ביחס למציאות. לא סתם עוזר אלא ״מציל״, לא סתם שנה, אלא ״משנה חיים״.
מקבלי המסר יהיו פעילים בשיח. זה לא מחייב שיחות 1:1. למשל בתוכנית טלוויזיה בה ילדים מקבלים משימה תוך כדי צפייה, למשל בשאלות לקהל, או אפילו שתיקות המאפשרות למקשיבים לדמיין ולחשוב מה הלאה.
מה שמרתק ברעיון הדביקות, שלעיתים אותו מסר יכול לעבור שינויים ״שוליים״ ולהפוך לדביק. פשוט צריך ללמוד איך וליישם.
הסביבה (ההקשר)
לרעיון הסביבה שני תת מרכיבים:
הראשון מתייחס למצב הסביבה ולמצב הפרטים שבו, ככאלו המשפיעים על המהות באופן ניכר. מדובר בתיאוריה המכונה ״תיאוריית החלונות השבורים״ (ג׳יימס ווילסון וג׳ורג׳ קלינג). על פי תיאוריה זו, שיש הטוענים שהיא שהיוותה נקודת המפנה בטיפול בשיעורי הפשיעה הגבוהים בזמנו, קשורה בהתייחסות לפרטים השוליים: לחלונות שבורים, לגרפיטי, ולאלמנטים קטנים נוספים שקל לנו להתעלם מהם כאשר אנחנו כורעים תחת העומס בבעיה קשה דוגמת שיעורי הפשיעה דנן. הכלתנו את הפשיעה הקלה מאפשרת את הפשיעה הכבדה, ובאופן לא פרופורציונאלי- ולהיפך.
גורמים סביבתיים יכולים להתייחס להיבטים נוספים, שוליים אך משמעותיים- לדוגמה, הזמן שאנחנו חושבים שיש לנו כעת, משפיע על התנהלותנו הערכית. במילים אחרות- לכולנו יש ערכים, אך אלו מופעלים בהקשרים שונים ברמות שונות. מאד.
חשיבותם של הגורמים הסביבתיים, שהם מאפשרים לנו לעבור מאסטרטגיה של מגננה ומשאבי אין קץ, לאסטרטגיה פעילה של שינוי, וזאת תוך השקעות מדודות ותוצאות עם נראות מהירה יחסית.
השני מתייחס להשפעת הקבוצה הסובבת אותנו עלינו. קבוצת השייכות העוטפת אותנו משפיעה עלינו, ויותר ממה שהיינו מעריכים. ניתן להתייחס לזה כלחץ חברתי, או נורמות וסטנדרטים מצופים; ניתן גם לייחס זאת לרצוננו להיות חלק מקבוצת השתייכות, קבוצה שאנחנו מרגישים כלפיה אחריות.
ביחס לקבוצה- יש להיות זהיר. קבוצה של מיליון איש לא תייצר את אותה השפעה כקבוצה קטנה, ואם אנחנו רוצים להגיע לרבים, חשוב להכיר את מספר הקסם שהוא המרבי, על פי המחקר, המצליח להשפיע עלינו ולגרום לנו לפעול בדרך המושפעת מהקבוצה ודרכיה. מסתבר שאכן יש מספר שכזה והוא עומד על 150. ישנן אפילו חברות שקידשו מספר זה, וכך פיצלו ארגונים לארגוני משנה שכל אחד לא עולה על 150 איש, והצליחו לצמוח באופן חריג, תוך שמירת הסטנדרטים והערכים המקצועיים שהגדירו. מעבר למספר זה, כך על פי המחקרים, לא נוכל להרגיש את תחושת הקשר 1הקרוב וכל הנלווה אליו.
התרגלנו לחשוב שאנחנו פרי יצירם של הגנים שירשנו והסביבה בה אנו חיים. נכון הדבר. מה שמעניין הוא, שכאשר מדברים על הסביבה, אין הכוונה בעיקר לחינוך ההורים, אלא לסביבה הרחבה יותר. וזו הקבוצה עליה מדבר גלדוול- קבוצת הייחוס שמהוה חלק מנקודת המפנה.
סיכום
נקודת מפנה יכולה לייצר מגיפה שלילית. היא יכולה לגרום להתמכרות, אך בה במידה, היא יכולה גם לבטל מכיפות ולעזור לנו להיגמל מההתמכרויות.
נקודת מפנה יכולה ליזום מציאות חיובית, טובה ככל שנדמיין. הרבה תלוי בנו. עלינו ללמוד לרכז את מעט המשאבים שיש לנו בנקודות הנכונות ובאנשים הנכונים. השאר כבר יגיע. ובאופן בלתי צפוי.
תגובות