למידה אבולוציונית - סיכום ספר

למידה אבולוציונית, כפי שמוצגת בספרו של אור דניאל, היא גישה הרואה בלמידה תהליך מתמשך של התקדמות על בסיס ידע קיים, תוך שילוב מוטיבציה, חקר, יישום ושיתוף. הגישה מציעה מסגרת פרקטית לשיפור ביצועים אישיים וארגוניים באמצעות פיתוח מיומנויות, הסתגלות לשינויים והטמעת ידע חדש באופן שיטתי.

הספר למידה אבולוציונית: מיצורים ליוצרים  נכתב על ידי חבר- אור דניאל,  המגדיר את עצמו כארכיטקט למידה. הספר נכתב בשנת 2021 והוא פורס את תפיסת העולם של אור, הרלוונטית לא רק לכל מי שעוסק במקצועות של ידע ולמידה, אלא לכולנו כבני אנוש.

נושאים מרכזיים:

1. מבוא

   1. למידה

   2. כדאיות הלמידה

   3. למידה אבולוציונית מעשית

2. למידה אישית

   1. הלך רוח

   2. כלים ללמידה

   3. שיטות למידה עצמית

3. למידה בארגונים

   1. מודלים לפיתוח ועיצוב למידה

   2. מדידה ואנליטיקה

מובן שסיכום זה אינו יכול לתאר את כל רוחבה ועומר המודלים המוצגים בספר, והוא אינו תחליף לקריאה הכוללת.

מבוא

למידה

למידה היא תהליך של רכישה, הרחבה, או שיפור של ידע, הבנה, יכולת או מיומנות.

בהתאם לטקסונומיה של בלום יש 6 רמות שונות של יעדי למידה:

1. ידע- תוכן שניתן לשלוף מהזיכרון

2. הבנה- יכולת שיקוף של הנלמד (דוגמאות, הסבר ועוד).

3. יישום- יכולת שימוש בידע במצבים חדשים.

4.     אנליזה- היכולת לפרק את הנלמד למרכיביו, ולהבין מרכיבים אלו ויחסי הגומלין ביניהם.

5.     סינתזה- היכולת לייצר פתרון חדש המבוסס על חלק מהמרכיבים, יתכן תוך שילוב ידע נוסף.

6.     הערכה- שיפוט והיכולת לטעון טענות ביחס לידע.

קיימים מספר סוגי זיכרון ארוך טווח (אליהם יש לכוון בלמידה):

1. זיכרון ארוך טווח אפיזודי- זיכרון של סיפור או חוויה.

2. זיכרון ארוך טווח סמנטי- זיכרון אוסף פרטי מידע כרשת מקושרת.

3. זיכרון ארוך טווח פרוצדורלי- זיכרון של תהליך וסדר פעולות.

עולם הלמידה השתנה דרך השנים. דניאל מציע סקירה רחבה, החל מבבל העתיקה, שכבר אז ישבו מול מורה, דרך התפתחות מורים מקצועיים, הדרכה ולמידה במוסדות להשכלה גבוהה. הטכנולוגיה הוסיפה ומוסיפה אפשרויות חדשות ויש להיות ערים להם שכן הם משפיעים על עתיד הלמידה, גם בתחומי הידע שיש ללמוד, וגם בדרכי הלמידה.

כדאיות הלמידה

אנחנו צריכים ללמוד כי אין ברירה; מי שלא יתקדם, לא יוכל לשרוד ולהישאר רלוונטיים לאורך זמן.

הצורך היה נכון תמיד, אך הוא קיבל משנה תוקף לאור שינויים חיצוניים של עידן שנמצא באתגרים דוגמת קורונה, לאור קצב התקדמות הטכנולוגיה והצפת המידע בה אנחנו מצויים המחייב אותנו לחשוב ולא לקחת כל דבר כברור מאליו.

ברמה האישית כדאי לנו ללמוד:

• כי למידה היא כלי לניידות חברתית (מעבר בין מעמדות סוציו-אקונומיים);

• כי הלמידה יוצרת הצלחות, שממלאות אותנו באנרגיות וברצון להמשיך ללמוד.

ברמה הארגונית כדאי לנו ללמוד:

• כי הידע, ההבנה, היכולות או המיומנויות שנבנות ללא למידה יזומה לא טובות ואפקטיביות באותה מידה (מ.ל.).

• כי העיסוקים משתנים ודרך יישומם משתנה, ועלינו להכשיר את העובדים הקיימים, שהידע, ההבנות והמיומנויות של אתמול, כבר אינן מספקות לטובת היום והמחר.

לסיכום:

למידה היא כלי לשיפור ביצועים עסקיים וכלי לשיפור חיים של הלומדים; היא זכותנו והיא אחריותנו, הן כארגונים והן כפרטים.

למידה אבולוציונית מעשית

למידה אבולוציונית מעשית היא תפיסה: התקדמות על בסיס הקיים. 

עיקריו ניתנים לתיאור בתרשים להלן: 

פירוט:

• מוטיבציה פנימית - ניתוח עצמי להבנה למה שנרצה ללמוד, ואיך למידה יכולה לסייע בהשגת המטרות והיעדים האישיים. הבנת הצורך שלנו בתמרוצים שיעזרו לנו להתחיל ללמוד, ולקיים למידה לאורך זמן

• חקר

  • למידה מתמדת תואמת צרכים מקצועיים. מעקב אחר דרישות מתעדכנות לתפקיד ברשת ובתוך הארגון.

  • הרחבת יכולות אישיות- טכנולוגיות ואחרות. פיתוח מיומנויות חדשות שתאפשרנה להסתגל להתפתחויות מקצועיות.

  • למידה שאינה מקצועית- לטובת תחביבים, חיים אישיים, משפחה ועוד.

• יישום - יישום הנלמד ברמה המעשית. הטמעת המידע והפיכתו לידע. יצירת ידע חדש על סמך הנלמד.

• שיתוף - שיתוף עם עמיתים ואחרים. מיתוג עצמי אל מול האחרים כיצור לומד ועדכני. קבלת משוב מהסביבה.

• מוטיבציה חיצונית - חיזוק קורת הרוח מהלמידה והרצון להמשך למידה, על בסיס משוב חיובי של הסביבה.

למידה אישית

הלך רוח

הלך רוח (Mindset) הוא מצע מקדים המאפשר את הלמידה, ומקדם למידה אפקטיבית ויעילה בהמשך.

כולל מספר היבטים:

1. ההנעה ללמידה- שיח עצמי לגבי ההצדקות לכדאיות הלמידה והתמרוצים שיעזרו לנו ללמוד עכשיו.

2. גריט- יכולת שימור לאורך זמן של להט, התמדה ונחישות ללמידה.

3. אורח חיים בריא פיזית וחברתית- כדי להבטיח שהכימיקלים השולטים במוחנו יפעלו לקידום היכולות שלנו ללמידה.

4. תבנית למידה מתפתחת (Growth)- התייחסות לאי הצלחה כהזדמנות ללמידה וחיפוש ביקורת ככלים לשיפור מתמיד.

כלים ללמידה

ישנם כלים רבים ללמידה- פרונטאליים ודיגיטליים.

מקורות הלמידה המרכזיים: 

• ספרות מקצועית

• רשתות מקצועיות

• עמיתים

• קורסים

• מאמרים

• סרטונים ופודקאסטים

• מודלינג.

טיפים:

• השקעה בניהול הלמידה (תכנון הזמן ותעדוף).

• התאמת אופי הלמידה (דיגיטלי, פרונטלי) תוך הבנת משמעות החילוף (למשל על ידי מודל SAMR).

• ריווח זמן למידה וחזרתיות לחיזוק זיכרון ארוך הטווח.

• לטובת הטמעת ההבנה יש לשלב תרגול ולמידה מבוססת פתרון בעיות.

• קידוד כפול ככלי לסיוע ההבנה והזכירה- גם טקסטואלי וגם חושי.

• משוב- כלי קריטי לשיפור הלמידה בין בלמידה פרונטלית או דיגיטלית.

• לא להתרגש ממיתוסי למידה. הם רחוקים מלהיות נכונים:

  • הילדים לא יותר טכנולוגיים מאיתנו- גם אנחנו יכולים לפתח אוריינות זו;

  • 70:20:10 היא שיטת הלמידה המתאימה- הפעילו חשיבה ביקורתית וראו מה מתאים לכם.

שיטות ללמידה עצמית

דניאל מציע שיטות ללמידה עצמית בשלוש רמות:

1. אפקטיביות נמוכה: קריאה מחודשת; הדגשה; דימויים / מילות מפתח; סיכומים.

2. אפקטיביות בינונית: תרגול מגוון; הסבר עצמי של הנלמד; חקירת ה ״למה״ וחיבור ידע קיים לחדש.

3. אפקטיביות גבוהה: תרגול מרווח לאורך זמן; מבחני תרגול.

למידה בארגונים

מודלים לפיתוח ועיצוב למידה

הקדמה

• בפיתוח למידה בכל מודל שהוא, נכון להתייחס לארבעה ממדים: לומדים, סגל הדרכה, תוכנית הכשרה וסביבה ארגונית ופיזית.

• עקרונות המשותפים לרוב המודלים המקובלים:

  • הלומד במרכז

  • למידה מבוססת יעדים

  • למידה המתמקדת בצרכי אמת (ופחות בתיאוריות)

  • התבססות על תוצאות למידה מדידות.

מודלים

דניאל סוקר מודלי פיתוח ועיצוב למידה מרכזיים לארגונים. עיקרם:

• מודל ADDIE: מודל ליניארי ומעגלי ששמו משקף את 5 שלביו- Analyze, Design, Develop, Implement, Evaluate.

• מודל ADDIE: מודל ליניארי ששמו משקף את 5 שלביו- Analyze, Design, Develop, Implement, Evaluate.

• מודל SAM: מודל Successive Approximation Model  (מודל עוקב אומדן). שם מורכב מעט למודל שמהותו למידה אג׳ילית: פיתוח אב-טיפוס יישומו, הערכתו; וחוזר חלילה באופן איטרטיבי.

• מודל תל״מ: מודל של תכנון לפי מרכיבי תפקיד. עיקריו: הבנת מצב בסיס לתפקיד; פיתוח תכנים ותרגול למרכיבים אלו, המבוססים על הגורמים המסבכים אל מול הגורמים המפתחים לכל אחד ממרכיבים אלו; תרגול מסכם אינטגרטיבי.

• מודל אלפ״ה: מודל ליניארי הכולל שלבים של: אפיון ראשוני של הבעיה; ניתוח המערכת ההדרכתית; גיבוש הפתרון ההדרכתי; בניית תוכנית הדרכה אופרטיבית; בניית תוכנית הערכה; יישום; למידה; וחוזר חלילה.

• מודל AGES: מודל המבוסס על ארבע קווים מנחים לפיתוח תוצרי למידה: Attention, Generation, Emotion and Spacing (קשב, בקשר-קונטקסט, רגש וריווח לימודי).

מדידה ואנליטיקה

מדידה מתחילה בהצבת מטרות. אלו יכולות להתייחס למספר רמות:

1. שביעות רצון הלומדים מתהליך הלמידה

2. שיפור רמת הידע, ההבנה ו/או המיומנויות של הלומדים

3. שיפור התנהגות העובדים במשימות המקצועיות, כנובע מהלמידה

4. שיפור התוצאות העסקיות בעקבות הלמידה

5. החזר השקעה (שקלול שיפור התוצאות ביחס לעלות הלמידה).

כתיבת מטרות ויעדים היא שלב מקדמי חשוב וכדאי שניקח בחשבון את מודל SMART  לקריטריונים שאכן חכמים להגדרת המטרות והיעדים: Specific, Measurable, Achievable, Relevant, Time-Based.

ההתייחסות למונח אנליטיקה מתייחס לאיסוף מידע שיטתי, וניתוח מבוסס נתונים של הלמידה, לשם הפקת תובנות ושיפור למידה עתידי מושכל.

בבואנו לתכנן אנליטיקות נכון להתייחס לארבעת ממדי הלמידה שהוזכרו לעיל: הלומדים, סגל ההדרכה, תכנית ההכשרה והסביבה (הארגונית והפיזית).

האנליטיקות יכולות להתבסס על נתונים כמותיים (זמן צפייה בסרטונים) ועל שאלונים; הוא יכול להתבצע מול המערכות, מול הלומדים, מול סגל ההדרכה, או אל מול בעלי עניין אחרים (דוגמת המנהלים).

האם כולנו מוכנים למחר החדש? לא בהכרח. אך אין ספק שלמידה אבולוציונית היא כלי מרכזי ביצירת מוכנות זו, ואין מדובר בפרויקט חד פעמי, אלא בדרך חיים. זו דרך חיים שיכולה להיות לא רק מועילה, אם כי גם מהנה מאד. מומלץ.

---

רוצה ללמוד עוד על פיתוח תורה מקצועית?

הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך:

• מנהל מנהלי ידע

• חשיבה מוכוונת תוצאות

• יצירת ידע משותפת (co-creation) היא הלמידה העתידית