top of page
  • תמונת הסופר/תד"ר מוריה לוי

The Future of Education - סיכום ספר

עודכן: 10 בדצמ׳ 2023


עטיפת הספר

הספר , The Future of Education: How to Evolve Old Schools into Exciting & Innovative Learning Hubs, הוא ספר שנכתב ב- 2020 על ידי מכר שלי- חזקי אריאלי, והפך לרב מכר באמזון. אז נכון שאנחנו עוסקים בניהול ידע, אך חינוך והרכשת ידע בבתי ספר הם לחלוטין עוסקים בתחום המקביל לזה שלנו- אנחנו עוסקים בשימור, שיתוף, הנגשת ופיתוח ידע מקצועי, אסטרטגיות ומסרים ארגוניים לבוגרים, והם לצעירים.


הספר מציג את תפיסת המיומנויות הנדרשות לדור העתיד, כפי שאולי הכרנו מעוד מקורות, אך פורס, באומץ רב, הצעה למודל חדש לבתי ספר, שמטרתו להוביל אותנו בדרך אחרת, חדשנית יותר, ליעד הנכסף.

ואל תתבלבלו- הספר לא מיועד לקברניטי משרד החינוך. ההצעה שכאן היא לשינוי מלמטה-למעלה, בתוך בתי הספר.




מפת הספר:







סיכום הספר כולל, באופן טבעי, רק את עיקרי הדברים לפי הבנתי, ואינו כולל את הדוגמאות הרבות- איך להפוך את הרעיונות למציאות. ממליצה לקרוא את הספר כולו, שם שאלות אלו הנענות. ממליצה לנו לשאול את השאלות שלנו כאנשי ניהול ידע, מה רלוונטי לנו, מה אנחנו יכולים לגזור, ואיך אנחנו משדרגים את עצמנו ומציעים גם אנחנו ניהול ידע משבש (disruptive knowledge management), אולי לא במקום הקיים, אך בהחלט לצדו.

קריאה נעימה.


התלמיד

  1. שאלת המפתח בבואנו לחנך וללמד את דור העתיד היא, בראש ובראשונה, מה המיומנויות הנדרשות לבוגר העתידני, ואיך בית הספר יכול להכין אותו בדרך הטובה ביותר לקראת העתיד, שאת חלקו אנחנו אפילו לא יודעים לחזות, אך כן יודעים לומר שנכנסים לעולם של כלכלה מבוססת ידע, המתבססת על יצירתיות, חדשנות ומקוריות, הבאות לידי ביטוי בטכנולוגיות, ולא רק. פירמידת החינוך כוללת בראש וראשונה ערכים, ומעליהם מיומנויות וידע. השאיפה: לתת לתלמיד כלים למצוינות = תשוקה ויכולות למיצוי הפוטנציאל האישי/ מרכיבי המצוינות: מוטיבציה מוטיבציה חשובה שכן היא המנוע שלנו להתקדמות. גורמי מוטיבציה מרכזיים שניתן לקדם: ענין, פעולה, שמחה, מועילות, הצלחה ותגמול. אריאלי מזכיר ככלי מרכזי את אפקט פגמיליון- צפו לרף גבוה מתאים מתלמיד, והוא אכן יגיע. את תוותרו על אף תלמיד, ואל תתנו לאף תלמיד להיכנע ולוותר!

  2. התמדה

  3. רגישות

  4. סקרנות ישנו קשר ישיר בין סקרנות של אנשים למוטיבציה שלהם ויכולתם לפתח פתרונות יצירתיים. את הסקרנות ניתן לפתח דרך פתיחת שיעורים בשאלות, הימנעות מהגשת התשובות, מענה לתשובה בשאלה, דיון, משוב חיובי ותגמול תשובות טובות, והימנעות מדיכוא תשובות ושאלות שאינן חכמות. שילוב השאלות בשלוש רמות- 1) שאלות מידע, 2) שאלות חשיבה 3) שאלות לפיתוח החשיבה.

  5. יצירתיות יצירתיות מוגדרת כרעיון מקורי (ביחס למי שהוגה אותו), המוביל ליצירת ערך. לכולנו נטועה יכולת היצירתיות במוחנו, אך נדרש לטפח יכולת זו כדי שאכן תנכח. כדי לפתח יצירתיות נדרשים מספר תנאים: החופש לחשוב, פתיחות מחשבתית, סובלנות לטעויות, סביבה תומכת, אופטימיות וצורך (!).

  6. פתיחות מחשבתית

  7. שמחה ואופטימיות שמחה מגבירה בקרב ילדים את הביצועים שלהם. היא מגבירה את היצירתיות, החברות ועבודת הצוות, את שיתופי הפעולה, העבודה הקשה והנכונות להתמודד עם אתגרים. היא מחזקת את התשוקה, המשמעת, יכולת הלמידה העצמית, הביטחון העצמי ועוד היבטים חשובים. האופטימיות, שמתחילה במורה, ועוברת לתלמידים, מחזקת את הביטחון העצמי ביכולת ההצלחה.

  8. מיומנויות

  9. צניעות

  10. יושר

חשוב לחנך את התלמיד לפיתוח שלושה סוגים של יכולות:

  1. וIQ- Intelligent Quality: תבונה שכלית לרבות – יכולת למידה עצמאית, יכולת פתרון בעיות, סקרנות, חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית.

  2. וEQ-Emotional Quality: תבונה רגשית לרבות -ביטחון עצמי, רגישות.

  3. וCQ-Community Quality: תבונה חברתית לרבות -עבודת צוות, גמישות ומסוגלות להתאמה.

פדגוגיה חדשנית, המתייחסת לכל אלו- עוסקת בעיקר ב ״איך״. ככל שהתלמידים יהיו יותר בטוחים ושוטפים ב ״איך״, יוכלו לתפוס יותר טוב ובקלות גם את ה ״מה״. שמחה מגבירה בקרב ילדים את הביצועים שלהם. היא מגבירה את היצירתיות, החברות ועבודת הצוות, את שיתופי הפעולה, העבודה הקשה והנכונות להתמודד עם אתגרים. היא מחזקת את התשוקה, המשמעת, יכולת הלמידה העצמית, הביטחון העצמי ועוד היבטים חשובים. האופטימיות, שמתחילה במורה, ועוברת לתלמידים, מחזקת את הביטחון העצמי ביכולת ההצלחה.


המנהל

המנהל הוא המוביל את המהפכה לחינוך העתידני, והוא המוביל את בית הספר כאשר כבר יש חינוך שכזה. הלקוח הראשי שלו אינם התלמידים, אם כי המורים. עיקר המאמצים אמורים להיות מושקעים בהם ובפיתוחם להיות מורי העתיד. דואג להבטיח, בצד המיומנויות, גם מוטיבציה, אושר והתלהבות בקרב המורים. נוקט מולם בגישה של אפקט פגמיליון (רף ציפיות גבוה). דואג לפיתוח שלושת יכולות התבונה בקרב המורים.


המורים

4 סוגים שונים של מורים שותפים בחינוך התלמיד:

  1. מורי בית הספר מורים שעושים דברים נכון, ומכוונים לעשות את הדבר הנכון. אנשים מחויבים לעבודה ולהצלחה, החושבים מחוץ לקופסה. המורים הם המנחים- המפתחים את התלמידים. לא נדרש שיהיו בעלי ידע בעצמם בתשובה לכל שאלה, אלא שידעו לפתח את התלמידים ויחד איתם לדון, לחפש תשובות וללמוד.

  2. המומחים אנשי מקצוע מחוץ לבית הספר. כולל מדענים, אמנים, פילוסופים, מהנדסים, אנשי צוות רפואי, בנקאים ועוד. משולבים גם בלמידה אחרי שעות הלימודים, אך גם בכותלי בית הספר, כאשר מוזמנים. מממש את תפיסת שילוב הקהילה בבית הספר ושילוב בית הספר בקהילה, ומעצים את הקשר לחיים האמתיים, כמו גם לצרכים המתפתחים והחדשנות.

  3. המורים הווירטואליים מידע וידע באינטרנט ובמקורות חיצוניים נוספים. זמין (וכיום באמצעות התרגומים האוטומטיים- אפילו להרבה יותר). מהווה צוהר לעולם הקיים ולעולם החדש המתפתח, בשדה הטכנולוגי ובהקשרים נוספים. יכולות בינה מלאכותית מאפשרות לשדרג למידה זו, למשל על ידי למידה מותאמת אישית. מציאות מדומה מאפשרת התנסות וחיבור נוסף לחיים.

  4. התלמידים עצמם יש לדחוף את התלמידים ללמידה עצמית. זאת, בין אם בהצגת אתגרים, ובין אם בחיבור שעות הפנאי לתהליכי למידה מהנים, או במציאות היומיומית, תוך כדי פעולות בסיסיות אחרות.


מסגרת הלימודים

עקרונות מוצעים:

  1. הסתכלות כוללת על הלמידה- לא רק זו שלוקחת מקום בין כותלי בית הספר ובשעות הלימודים.

  2. למידה והערכה משתנים מתלמיד לתלמיד- בהתאם לאופי ולפוטנציאל האישי וחוזקות התלמיד.

  3. לימודים המבוססים על החיים האמתיים והרלוונטיות אליהם.

  4. לימודים המחברים את ארבעת המורים גם יחד כחלק מתכנון ויישום הלמידה.

  5. למידה מבוססת פרויקטים- בכיתה, בעבודות בית, בהתנסות (דמוי סטאז׳) בקהילה.

  6. שיעורים של יום או חצי יום ולא של 45 דקות. מאפשר זמן לחשוב, לדון, לעבוד, לדון בצוותים ובמידת המתאים, לצאת לקהילה. מאפשר גם למידה מבוססת נושא ולא מקצוע, כאשר דנים בנושא, דנים בכל היבטיו הקשורים למקצועות השונים (טכנולוגיה, ביולוגיה, מוסר ואתיקה וכדומה).

  7. למידה המשלבת קבוצות גיל ולא רק שנה אחת. תואם למודל החיים, האוניברסיטה והעבודה, ומאפשר התאמה לרצונות וליכולות של כל תלמיד.

  8. למידה גמישה, שאומנם איננה בית ספר פתוח, אך מאפשרת לתלמידים מידה מסוימת של בחירה של התכנים הנלמדים (בלי לוותר על תכני STEM).

  9. למידה המשלבת יציאה מכותלי בית הספר.

  10. למידה המשלבת למידה עם תלמידים ממקומות אחרים בעולם במודים שונים של תקשורת, למידה ואינטרקציה.

בית הספר

מבנה ארגוני ופיזי של בית הספר שונה ממה שהכרנו. מבנה ארגוני כולל (בוודאי לתקופת השינוי והמעבר לבית ספר עתידני, אך גם לאחר מכן):

  1. יחידת מו״פ העוקבת אחר מגמות והתפתחויות חדשות במודלי למידה, טכנולוגיות חדשות וסיפורי הצלחה ודואגת לזמינות משאבים מקצועיים. בעוד המחקר (מתוך המו״פ) מתבצע בעיקר בצוות זה, יישום הפיתוח (החצי השני של המו״פ) מתבצע בכלל בית הספר ובאחריות משותפת.

  2. יחידת חדשנות פדגוגית המפתחת פלטפורמות חדשניות וכלי למידה פדגוגיים חדשניים.

  3. יחידת נראות פיזית המקדמת את נראות המקום. משלבת גם תלמידים (קהל היעד הראשי).

  4. יחידה האחראית על פיתוח קוד אתי מתאים לבית ספר בהיבטי ערכים, משמעת ועוד.

  5. יחידת ממשקי קהילה המפתחת ומסייעת ליישום קשרי קהילה בכלל תהליכי הלמידה.

הנראות הפיזית תהיה שונה מזו שהכרנו בעבר:

  • נראות מזמינה צבעונית

  • חללי למידה שיתופיים לצוותים ופרויקטים; מינימום קירות והפרדות

  • נוחות וחדשנות

  • כסאות בריאים

  • חללים שיכולים להיות גמישים ולתת מענה לצרכים שונים בו זמנית

  • שילוב טכנולוגיות המאפשרות למידה מרחוק ושיתוף שיעורים עם הבית או תלמידים בעולם

  • מענה למודלי הלמידה המתקיימים בבית הספר. עיצוב בית הספר יובל על ידי המורים, ותוך סיוע ארכיטקטים (ולא להיפך).

שילוב בית הספר עם הקהילה, יעודד מודלים שבו בית הספר מארח בשעות אחר הצהרים פעילויות קהילה קבועות ומזדמנות, או לחילופין, שהלימודים מתקיימים בתוך הקהילה (דוגמת הגנים שנפתחו בתוך בתי אבות).

נספח: למידה מהיהדות

כהכללה, ניתן לומר כי ישראלים ויהודים ידועים בהצלחתם בשדה הידע: ישראל נחשבת אומה של סטרט-אפים; שיעור היהודים הזוכים בפרס נובל גבוה לאין שיעור משיעורם באוכלוסייה. אריאלי מצביע על שני מרכיבים בתרבות היהודית שנראה שהשפיעו על מגמות אלו: המאפיין הראשון הוא החוצפה הישראלית, שמשמעה להעיז, לקחת סיכונים ולא לפחד מלחשוב מחוץ לקופסה. והמאפיין הנוסף הוא הלימוד של תלמידי ישיבות בעולם היהודי בחברותות, תרבות שהתפתחה מחסר משאבים. השיטה- קבוצות של שני תלמידים (מבטיח אקטיביות של כולם) ששואלים שאלות, שווים במעמדם (פעם זה שואל והשני עונה, ובהמשך להיפך), כאשר החברותא מעודד את חופש המחשבה. העתיד כבר כאן. כדאי להתחיל להתכונן, לבצע פיילוטים ולהתקדם. העולם לא מחכה. ותזכרו. עיקר השינוי מתחיל מלמטה. בידינו הדבר.

Comentarios


bottom of page