ניסיון (Best Practice) הנו ידע, הנראה למשתמש מבחוץ כמו לקח אך שונה ממנו באופן התפתחותו. ניסיון הנו גם ידע לדרך התנהלות מומלצת עתידית על בסיס העבר, אלא שהוא נלמד תוך כדי העבודה, ללא פעילות ייחודית

ויחד עם זאת, לאור כל האמור, גישה ופיתוח הממשקים בהתאם לנ"ל, תאפשר לחברה לעשות שימוש חוזר בנתונים שלה ניהול ידע במיטבו.

בשיתוף עם נגה צ׳יפמן ונעמה ברקוביץ׳ אחד התהליכים המרכזיים אם לא המרכזי ביותר אותו נקיים בכל פעילות ניהול ידע אופי האפיון משתנה כמובן מפתרון ידע אחד למשנהו, כך למשל אפיון של מאגר תובנות יכלול הגדרה של מאפייני התובנות ואילו אפיון של קהילת ידע יכלול הגדרה של הקהילה עצמה כמו גם מסגרת השיח המשלימה. משתתפים המהווים "צמתי ידע" בארגון ומרכזים ידע רב. הקניית מתודות ניהול ידע "תוך כדי תנועה".

ניהול ידע צובר הכרה, אך ברור שהוא רחוק מאד מלממש את הפוטנציאל או אפילו קרוב לכך. איך אנחנו יכולים לעזור ל C-suits ויתר בעלי התפקידים להבין את הצורך בניהול ידע טוב?

במהות מדובר בתהליך מכוון של בחינה, הבנה והערכה של מידע, תוך שימוש במתודולוגיה סדורה. שאלות ה 5W2H: שימוש בשאלות הקלאסיות What, Who, When, Where, Why, How, How much/many. שימוש בעיקרון זה מסייע בפירוק בעיה למרכיביה באופן אפקטיבי. עצים לוגיים: שימוש בדיאגרמות של עצים היררכיים לטובת מטרות שונות בתהליכי החשיבה. טיפים לניהול תהליכי הפקת לקחים הפקת לקחים – ניהול מחזור חיי הלקח ההבדל בין תהליך עבודה לתובנה: ניהול ידע

שיפור מתמיד הינו כלי לשפר את עצמנו, שוב ושוב, בשאיפה אל הפסגה. קורס ניהול ידע של KMGN, מפגש 6. היום אנחנו מתמקדים מה שקורה עם הלקחים ביום אחרי שהם מופקים. שנלמדו (כלומר- לשפר את ביצועי הארגון על בסיסם), נדרש לנהל מחזור חיים שלם של הלקח: לנהל את הלקחים במאגר ידע

להפחית את כמות הפניות על ידי מתן הרשאות וכלים מתאימים ובכך לאפשר לכלל משתמשי הקצה, גם כאלו שאינם בעלי ידע ברוב הארגונים, בחינה שכזו מגלה כי 80% ממשתמשי הקצה יעשו שימוש בדוחות שיוגדרו על פי צורכיהם של 20% הנותרים

שיטה אחרת, שניתן לעשות בה שימוש היא דיון "פרה-מורטם". לנו מתודה מוגדרת היטב לאיתור סיכונים על בסיס מקורות שונים, רציונאליים ואמוציונאליים, המתבססים הן על ידע

נכתב בשיתוף עם ד״ר מוריה לוי ניהול ידע עוסק בשני נושאים משלימים: ו EXPLOITION- מיצוי הידע הקיים ושיתופו ו EXPLORATION- פיתוח ידע ארגוני חדש. לנו כמנהלי ידע יש תפקיד: ללמוד ולהבין את המתודות להיות שותפים במקומות בהם כבר מתנהלת חדשנות ולהוביל את כחברת ניהול ידע שמה ROM דגש על לימוד התכסיסים האלו, אך גם פיתוח דמיון הנו ערוץ מקביל אותו ראוי לפתח באופן כתבות שאולי יעניינו אותך: אסטרטגיית האוקיינוס הכחול - סיכום ספר האם לסלט ירקות ישראלי יש מקום בניהול ידע

ואם נחזור ונחשוב על המשמעות הכוללת של ניהול ידע, הרי שיש לנו לא רק כללי עשה ואל תעשה, אלא גם כללי "שקול האם לעשות, ואם לא, נהל את אי העשיה כסיכון״ רוצה ללמוד עוד על סיכוני ידע?

שבוע ניהול הידע הוא דוגמה לאירוע שמאפשר לארגונים להתמקד במגוון פעילויות ניהול ידע ובהן גם בפעילויות קלילות כולם כבר יודעים שניהול ידע ומשחוק הם חברים טובים. בכתבה משחוק... להגביר את שיתוף הידע, לחזק את תחושת המחוברות של העובדים לפעילויות (engagement), להטמיע פתרונות ניהול ידע יצאנו לדרך עם מטרה מוגדרת: לחזק את הקשר בין ניהול ידע לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות. לכן כדאי שהמשחק יקשר למטרה של ניהול ידע: למשל להוביל לפורטל היפהפה שאתם רוצים שהמשתמשים יכירו יותר טוב

כמנהלי ידע, אנחנו רוצים שהידע בארגון יהיה מסודר: אנחנו רוצים שכל עובד ועובדת יוכלו למצוא את מה שהם צריכים שלוש רמות של שיתוף ידע על מנת להבין את הקושי בשיתוף הידע, חשוב קודם כל להבין את רמת שיתוף הידע הרצויה באופן כללי, כל עובד ידע בארגון עובד ב-3 רמות של שיתוף ידע: עבודה אישית זאת העבודה שרובנו מכירים לעבוד ברמת שיתוף הידע השלישית - זאת שמאפשרת לארגון שיתוף ידע ארוך טווח, בין-צוותי ובין-מערכתי. גיא בר-נר הוא מנכ"ל טאגבוקס , מערכת ניהול ידע מבוססת תגיות חכמות רוצה ללמוד עוד על בינה מלאכותית?