top of page
  • תמונת הסופר/תד"ר מוריה לוי

הנוסחה- סיכום ספר



עטיפת הספר

הנוסחה: החוקים האוניברסליים של הצלחה (The Formula: The New Scientific Laws of Success), הינו ספר שנכתב על ידי אלברט לסלאו-ברבאשי בשנת 2018, ותורגם לעברית בשנת 2022.

השם יכול להיות מטעה. זאת, כי השם המזכיר שמות ספרים אחרים, יכול לטעת את התחושה שמדובר בעוד אחד מאותם ספרי מתכונים, בבחינת הבטחה להצלחה מיידית. לא כן היא; ברבאשי הוא מדען, והוא מציג בספר תזה סדורה אותה הוא מבסס באינסוף מחקרים כמותיים (נתוני עתק) ואיכותניים (case studies). המחקרים קשורים כמעט לכל תחומי החיים: ספורט, אמנות, מדע, מחשוב, לימודים והרבה תחומים נוספים. אחד מספריו הקודמים שקראתי, Linked (סיכום: >>), הינו אחד הספרים המרכזיים לטעמי בתחום הרשתות והנגשתו לציבור, כך שידעתי שצפויה לי חוויית קריאה מהנה. ואכן- כך היה.

הספר ״הנוסחה״ דן בפער בין ביצועים של אדם, טובים ככל שיהיו, לבין המידה שבה הוא מצליח בחיים, ולענייננו, כפי שזו נתפסת בעיני הקהילה. ההפרדה בין שני המינוחים משמעותית: ביצועים נוגעים ליכולת או כשירות, הצלחה, לתפוקות- גמול כספי, הכרה ועוד להם אנו זוכים מן הקהילה שאנחנו משתייכים אליה.

לכאורה, היינו מצפים שיהיה מיתאם מלא בין השניים, אך החיים לימדו אותנו להבין שפעמים רבות לא כך הדבר.

יתר על כן, כוכבי על מצליחים להפיק מהצלחתם פי כמה יותר מאשר כל השאר. בעוד הפער בין ביצועים יכול להיות על חודן של נקודות, הפער בהצלחה הוא בסדרי גודל.


ברבאשי מסביר הצלחה באמצעות חמישה חוקים המתייחסים לפרמטרים של:

  1. כשירות

  2. רשתות השפעה

  3. היסטוריית הצלחה

  4. שיתופי פעולה כקבוצה

  5. התמדה


מעניין לדעת ש:

  • מזל והטיות חיצוניות (כמו האם אתם ראשונים, אחרונים או אי שם באמצע סדרת נבחנים בתחרות) גם הם גורמים משפיעים; מסיבות מובנות נתעלם מגורמים אקראיים שכאלו בנוסחת ההצלחה.

  • בית ספר שבו לומדים, מוצלח ככל שיהיה, אינו יוצר הצלחה; לכל היותר, הוא מעיד על כאלו שחווים אותה.


הספר מסתיים בסיכום והדגמה בהקשר של המדען הדגול אלברט איינשטיין. סיפור מקרה מעניין ומפתיע כאחד. אבל בשביל זה, יהיה צריך לקרוא את הספר במלואו...

ועד שתקראו את הספר במלואו- להלן הסיכום.


כשירות

כשירות הינה היכולת שלנו לבצע משימות בתחום מוגדר בדרך טובה או יעילה.

כשירות משקפת את היכולת האינהרנטית הפנימית לגבור על האחר בתנאים זהים במדויק.

כשירות נבנית על ידע, על מיומנות, ועל תרגומם של אלו בבוא העת גם למומחיות.

כשירות היא המרכיב הטבעי ביותר בעינינו, המעיד על ביצועיו של כל אדם. היינו מצפים כי הביצועים, מבוססי הכשירות יהיו הפרמטר היחיד המשפיע על הצלחה, אך הדבר מתקיים אך ורק בחלק מהמקרים: במקצועות בהם ניתן למדוד באופן מדויק ולכמת את הביצועים ולהשוותם, דוגמת מקצועות ספורט (כמות קליעות, כמות אסיסטים וכו׳) ובמעט הקשרים נוספים, בהם ישנה מדידה בת-כימות.

ברוב ענפי החיים האחרים, בהם יש עניין של טעם או חוסר יכולת מדידה, דוגמת תחומי אוכל, נגינה, ייעוץ, ספרים, הוראה ואפילו מחקר, כשירות המובילה לפרסום, יכולה להיות פרמטר, אך לא יכולה לעמוד כפרמטר יחיד להצלחה.

כן חשוב לומר כי מדובר בתנאי מכריע, ואפילו תנאי הכרחי; לאורך זמן, היעדר כשירות תוביל לאי הצלחה.

בסיכום: כשירות היא תנאי הכרחי, ובהחלט לא תנאי מספק.


המלצה:

קודם כל ולפני הכול- השקיעו בכשירות; צרו ביצועים מעולים.


רשתות השפעה

רשת השפעה היא אותו מרחב, פיזי או וירטואלי, בעל גוון מקצועי או חברתי, שבו מביעה הקהילה את דעתה על הביצועים שלנו. אם רשת ההשפעה הרלוונטית מוצאת את הביצועים שלנו כמועילים, היא מעצימה את ההצלחה; במידה והיא מתעלמת, היא פוגעת בהם.

היא יכולה לבוא לידי ביטוי בכתבות עיתונות, ציטוטי מחקרים, שיח ברשת החברתית, המלצות, החלטה לתלות יצירת אמנות בגלריה, או בפורמטים רבים נוספים.

בחלק מהתחומים, יש אינטרס למשפיעני הרשת לחזק הצלחה של מי שכבר הצליח בתפיסתם; למשל, אם אספן אמנות רכש תמונה בסכום גבוה, חשוב לו שמחירה הגבוה יישמר, ולכן, שההערכה לצייר תמשיך ואף תועצם.


המלצות:

  1. השקיעו בנטוורקינג. התמקצעו בפעילות ברשתות הרלוונטיות לתחום עיסוקכם.

  2. התחברו למשפיעני הרשת בתחום שלכם, אלו שחזקים בניצול קשרים כדי לתמוך באנשים ומטרות שהם מוצאים בהם ערך.

  3. השקיעו בהצגה עצמית; מצאו דרכים להתבלט בראיונות ופגישות. לעיתים תשובה לא שגרתית, או אפילו אנקדוטה קטנה, יכולים להעניק יתרון שיהפוך להבדל משמעותי בהצלחה. השונות בין הביצועים שלנו מתנהלים כעקומת פעמון עם פילוג נורמלי. המשמעות שבקצה העליון של הביצועים נמצאים רבים שההבדלים ביניהם מועטים ביותר (חשבו למשל על עשיריות השניות שמבחינות בין הזוכים בתחרות לאחרים). לכן, לכל פרט קטן יש פוטנציאל ליצירת הבדל משמעותי (ובקצה העליון- השפעה מעריכית).

  4. כשאתם מצליחים- בדלו את עצמכם ביחס לאחרים. כך גם תקלו על המשפיענים וגם תקשו על האחרים (מ.ל.). אלו שמגיעים לדרגת כוכבי על, מצליחים להשפיע אפילו על ביצועי אחרים לרעה, כשאלו נמצאים בקרבתם.

  5. ובהקשר הפוך- להבטחת החלטה מיטבית בארגון, עודדו קבלת החלטות עצמאית רשומה בכתב, במקום בהצבעה גלויה. בדרך זו תימנעו מבחירה המושפעת יותר מידי מדעת האחרים.


היסטוריית הצלחה

פרמטר ההיסטוריה לא מפתיע אותנו, ורובנו חווינו אותו.

בקצרה: הצלחה גוררת הצלחה.

ובפירוט: ״ידע גורר ידע; מיומנות גוררת מיומנות; מומחיות גוררת מומחיות. וכל אחד מאלה מוביל להצלחה.״

ברבאשי מכנה פרמטר זה: התקשרות מועדפת. ברבאשי טוען שהתקשרות מועדפת ממלאה תפקיד מרכזי בכל הצלחה מטאורית של כוכבי על.

ברבאשי מנסח זאת כחוק: ״הצלחה קודמת * כשירות= הצלחה עתידית״.

הוא מסביר, שכאשר אנחנו נצבים בפני מספיק אפשרויות ש ״טובות דיין״ אנחנו נוהגים לוותר על השיפוט העצמי, ומסתמכים על גורמים של פופולריות, הקשורים קשר ישיר להיסטוריה ולרשתות ההשפעה.

ברבאשי מדגים טענה זו בדרכים רבות, בין היתר, תוך הדגמת אי הצלחות ספרותיות של סופרים ידועים, כאשר הם מנסים להתחבא מאחורי שמות עט לא מוכרים.


פרמטר זה מעלה בהכרח את השאלה לגבי ההצלחה הראשונית, ואיך אנחנו יכולים להשפיע עליו, בדרך שאינה אקראית.

הערה: ברבאשי אינו מתעלם מיוצאי דופן דוגמת גוגל, שמצליחים גם בהיעדר היסטריה. אלו, כך הוא מנתח, נובעים מעליונות איכותם.


המלצות:

  1. צרו הרבה הזדמנויות. היות ושלא מכירים אתכם עדיין, הצלחה ראשונית נובעת מהרבה אקראיות. על ידי ריבוי ההזדמנויות, תגדילו את הסיכוי שתגיעו להצלחה ראשונית ולהתחיל לייצר את ״היסטוריית ההצלחה״ שתגביר עוד יותר את סיכויי ההצלחה הבאים.

  2. עודדו את מי שמשבח ביצועים שלכם לעשות זאת בפומבי. גם חברים יכולים לעזור. תמיכה ראשונית רבה היא מפתח להצלחה, ומשמעותית יותר מתמיכה בשלבים מתקדמים יותר.

  3. שתפו פעולה בהתחלה עם מישהו שכבר נתפס כ- ״רכזת״ (מושג מעולם הרשתות- מ.ל.), כזה שנהנה כבר מבסיס תומכים נרחב. בהמשך, אגב, חשוב להתנתק, כדי להגדיל את ההצלחה ולא להישאר ״צל״ (ראו בפרק הבא).

  4. האמינו בעצמכם. נבואות מגשימות את עצמן, ואמונה בהצלחה, מסייעת להגעה להצלחה.


שיתופי פעולה כקבוצה

ברבאשי מציע תפיסה שאינה טריוויאלית כלל ועיקר בהקשר הקבוצתי. כדאי לקרוא את כל מרכיביה כדי להבינה:

ראשית, קבוצה תורמת משמעותית ליכולתנו להצליח. קבוצה טובה, כפי שיפורט להלן, מצליחה הרבה יותר מפרויקטי סולו. יש חשיבות לאינטליגנציה הקולקטיבית.

ההצלחה הקבוצתית דורשת מגוון ואיזון בין השותפים; נכון שחלק מהחברים יהיו מתחומים חופפים, בעלי קשר קרוב, והם יהוו גשר וגורם מקשר בין חברי הקבוצה. אחרים יהיו ממקור משלים, רחוק יותר, תורמים ״קשר חלש״ שישפר את הגיוון.

גורם משמעותי להצלחה הינו מנהיג בקבוצה- לא אחידות בין השותפים. על כתפיו של המנהיג נופלת יותר אחריות, יותר עבודה ויותר סמכות ביחס לאחרים. הוא מטפל בתיקון טעויות ספציפיות, בניהול אתגרים והבטחת תוצר סופי בסטנדרט גבוה. ככל ששליטתו של המנהיג בקבוצה גדולה יותר, כך יש יותר סיכויים לקבוצה להצליח.

חברי הצוות משלימים את המנהיג, מספקים מומחיות שנחוצה לטובת המשימה.

ביצירת הקבוצה יש להימנע מעודף שחקנים ״יוצאים מן הכלל״ שמוביל להתנגשויות באגו, באג׳נדה ובביצועים בפועל.

בסופו של יום, פרט יחיד יקבל את ההוקרה בגין ההצלחה, לאו דווקא זה שציפינו לו: ההכרה, ובעקבותיה ההצלחה והגמול ילכו למי שנתפס בעיני הקהילה למי שכבר נחשב המצליח ביותר בקבוצה (ראו ״היסטוריית הצלחה״). אפילו בעת כתיבת מחקרים, בהם יש חשיבות לסדר כתיבת שמות החוקרים, הציבור ייטה להתעלם מהסדר, ולבחור את מקבל הקרדיט בעצמו. ברבאשי מביא דוגמות לכך, כולל בתהליכים מדוקדקים של שיפוט, דוגמת בחירת זוכי פרס נובל. ברבאשי מביא גם דוגמות לאפליה משמעותית ביותר בקרדיט על רקע גזע או מגדר (כן- הנשים מופלות מאד לרעה בהקשר זה).


המלצות:

  1. עבדו בקבוצות.

  2. בחרו מישהו להנהיג את הקבוצה. בחרו מישהו מתאים. תנו לו אחריות וסמכות. צרו סביב המנהיג קבוצת מומחים מגוונת. אזנו בין חברי צוות קרובים (קשרים חזקים) לבין כאלו שמרוחקים (קשרים חלשים).

  3. השקיעו במפגשי פנים אל פנים. לתקשורת מסוג זה השלכה משמעותית על ההצלחה; בתוך המפגשים הפורמליים, אך גם ביניהם, במפגשים ויצירת קשרים מזדמנים.

  4. בתחילת הדרך, התחברו לקבוצה, כדי להתחבר להצלחה, וליהנות מצילה. בהמשך, עברו לדרך עצמאית, לפחות לתקופת מה, ליצירת מוניטין נפרד, כי זמן רב מידי בצילו של אחר, ישפיע לרעה על הקרדיט כלפינו.

  5. מצאו דרך, כאשר עובדים בקבוצה, לקישור ישיר של הפרויקט אליכם אישית.


התמדה

נתחיל מהיוצא מן הכלל: אצל גאונים, שהינם חלק קטן מהאוכלוסייה היצירתית, יש הצלחה חריגה בגיל צעיר. ניתן לייחס זאת לאמירה כוללת יותר, שלפיה ככל שאנחנו פרודוקטיביים יותר, כלומר מפיקים יותר מחקרים, יש לנו יותר סיכוי להצליח. והיות וכצעירים, פעמים רבות יש לנו יותר מרץ, או פחות רתיעה מכישלונות, סטטיסטית, נצפים יותר הצלחות, לפחות בקרב מדענים בעשרים השנה הראשונות לפעילותם.

אבל-

יצירתיות אינה מוגבלת בגיל; עם התמדה, ניתן להגיע להצלחה בכל שלב.

הנכונות להתמיד, ולנסות להגיע, פעם אחר פעם, שוב ושוב, להצלחה- היא פרמטר שהוא משמעותי להצלחה הכוללת.


המלצות:

  1. אל תירתעו מכישלונות / אי הצלחות. נסו שוב ושוב.

  2. אל תאמינו למיתוסים שמייחסים הצלחה לגיל. המשיכו להתמיד.

  3. אדם יכול שלא להצליח בתחום מסוים. אך התמדה, יתכן באותו תחום, ויתכן בחיפוש אחר התחום בו יש לנו ערך ופוטנציאל, יובילו אותנו בסופו של דבר לסיכויי הצלחה. ועם הזמן וההגעה לתחום הנכון, יימצא הרעיון הנכון, כך ששילוב היוצר והרעיון שלו יהיו מפתח להצלחה.

  4. גם תוקפן של הצלחות קיימות מוגבל וההצלחה מתפוגגת. יש למצות את ההתמדה, לא רק בהתמדה בתוך כיוון מסוים, ולא רק בחיפוש אחר נקודת ההצלחה שלנו, אם כי גם, לפני או לקראת דעיכתה של הצלחה, בחיפוש אחר הרעיון והמוצר המצליחים הבאים.


סיכום

ההצלחה היא יותר מורכבת משהיינו מצפים. אנחנו אומנם לא יכולים לשנות את חוקיה, כדי להפוך אותם ליותר צודקים או ראויים, אך בהחלט יש בכוחנו לנצל אותם כדי להבין מתי ניתן להסתפק בביצועים טובים, ומתי כדאי להשקיע בגורמים הנוספים. הכרת ויישום גורמים אלו, יסייעו לנו לעבור מביצועים להצלחה.











댓글


bottom of page