top of page
  • תמונת הסופר/תד"ר מוריה לוי

ואצלאוויק, ויקלנד ופיש בשירות ניהול הידע? - סיכום ספר

עודכן: 12 בפבר׳


עטיפת הספר

ב- 1979 יצא לאור ספרם הקלאסי של ואצלאוויק, ויקלנד ופיש- "שינוי- עקרונות של יצירת בעיות ופתירתן". לכאורה, שם מוזר. מי ירצה ליצור בעיות? אולם, לקוראים את הספר, מתברר שאין מדובר בשם בעלמא. במאמר זה נסקור את עיקר שיטת השינוי המוצעים ע"י המחברים, וננסה לנתח, כיצד אלו מסייעים לעולם ניהול הידע.

ואצלאוויק, ויקלנד ופיש, שלושה מחברים במרכז לטיפול מזורז של המוסד לחקר הנפש, עוסקים בתרפיה ולימוד הפסיכיאטריה, בייעוץ נישואין משפחה וילדים ובפסיכיאטריה (בהתאמה). למרות זאת, מדובר בספר שיישומיו הנם הרבה מעבר לשדה הפסיכותרפיה, הן ברמת קשרים בין אישיים, הן ברמת ארגונים, ואפילו ברמת היחסים הבינלאומיים.

הספר מבסס את המתודולוגיה המוצעת על שני עולמות תוכן של המתמטיקה- תורת הקבוצות ותורת הסוגים הלוגיים, הנראים, בהשוואתם לפסיכותרפיה כמזרח ומערב. מעולמות אלו, שואלים המחברים מספר תכונות המשמשים בהמשך. שלושת התכונות המרכזיות, הנן תכונות המוכרות לכל אחד מאיתנו, גם אם איננו מתמטיקאים דגולים:


  1. איבר הזהות, שכאשר פועל על איברים בקבוצה, אינו משנה אותם כלל. במתמטיקה ניתן לראות את איבר הזהות אפס למשל כפועל בעולם החיבור. כל מספר אם נוסיף לו אפס- יישאר כמות שהוא, למרות שבוצעה כאן פעולה. כך, בעולם ההתמד והשינוי, ניתן לגלות שלעיתים אנו מבצעים פעולות (בתקווה לשנות ולשפר) ולמרות זאת, המצב נשאר כמות שהיה- ללא שינוי. בלשון העם: "פול (Full) גז בניוטרל".

  2. לכל איבר בקבוצה, ישנו איבר הופכי. אם ניקח את הדוגמא לעיל הרי שההופכי של 3 הנו 3- וההופכי של 9 הנו 9-. ומה לזה ולהתמד ולשינוי? הכול! אם מוסיפים למספר את ההופכי שלו, הרי שחזרנו למצב התחילי ולמרות שביצענו פעולות והשקענו אנרגיה הרי שיצאנו בלא כלום. כך בעולם ההתמד והשינוי: לעיתים אנו פועלים ומרגישים את התנועה, אך בהסתכלות לאחור רואים שחזרנו לנקודת המוצא, למרות "הדרך" שעברנו.


על סמך אלו, מציעים המחברים לבחון שינויים ממעלה שנייה. שינויים אלו, שניתן לכנותם בלשון מקצועית "מטה שינויים" מהווים טיפול מהותי באופן ההתייחסות, ולא רק טיפול ישיר בבעיה/מצב. דוגמא המבהירה שינוי ממעלה שנייה טמונה בחידה הידועה המובאת להלן: נתונות 9 נקודות (ריבוע שלוש על שלוש). כיצד ניתן להעביר ארבע קוים ישירים מבלי להרים את העיפרון מעל הנייר, ולכסות בקווים אלו את כל הנקודות?


כל פתרון ממעלה ראשונה, "פתרון רגיל", לא יצלח. הפתרון טמון, בהסתכלות אחרת- ביציאה אל מחוץ לגבולות הדמיוניים של הריבוע . זהו פתרון ממעלה שנייה.

דוגמא נוספת אך שונה , אחת מיני רבות המובאות בספר, מתייחסת לילדה הבוכה בימיה הראשונים בגן. ככל שהאם והגננת מנסות לפתור את הבעיה בדרכים "רגילות" (הישארות בגן ומתן זמן הסתגלות) הבעיה לא נפתרת. דווקא פתרון מקרי של היעדרות האם והגעתו יום אחד של האב לגן פותרת את הבעיה מעצמה. הילדה מסתגלת והמערכת מתיישרת מעצמה (גם בהמשך, כשהאם חוזרת).


בחינת שינויים ממעלה שנייה מלמדת מספר דברים:

  • השינויים ממעלה שנייה מכוונים, פעמים רבות, אל דברים, שבהיבט של שינוי במעלה ראשונה נראים כפתרונות, ולא כאל הבעיות המקוריות!!

  • שינויים ממעלה שנייה, נראים לעיתים "מוזרים" ולא ברורים (ראה דוגמת הגן) לעומת השינויים ממעלה ראשונה "על פי השכל הישר".

  • טכניקות של פתרון בעיות במעלה השנייה מתייחסות פעמים רבות לתוצאה ולפתרון, ולא למקורו (עיסוק ב"מה" ולא ב"מדוע").

  • השימוש בטכניקות מהמעלה השנייה מחלצות את המצב מפרדוקסים הנגרמים עקב שינוי תוך התמד (הנגרמים משימוש באיבר הזהות, או איבר הופכי, כפי שהוסבר לעיל).


לאחר הבנת שינויים אלו, יש כמובן להסביר כיצד לחולל שינויים מבורכים אלו. נוהל העבודה מוגדר ב- 4 צעדים:

  1. הגדרה ברורה של הבעיה במונחים מעשיים (קשה לפתור בעיה בסגנון "אני לא מאושר").

  2. בדיקת הפתרונות שנוסו עד עכשיו. ברור, שאם אלו לא צלחו, לא צריך More of the same.

  3. הגדרה ברורה של השינוי המעשי אותו רוצים להשיג- תיאום ציפיות מה ייחשב כ"הצלחה".

  4. ניסוח וביצוע תכנית מעשית (הנוגעת בטיפול ב"מה" ובפתרון ולא ב"מדוע" שהוא הבעיה) להגעה לדרך זו. הספר מציע דוגמאות וכללים למימוש, והמבקשים לאמץ שיטה זו לפרטיה, מוזמנים לקרוא את המקור.


שתי הערות שוליים:

ראשית, חשוב לציין שהמחברים מצאו שורשים לתוכנית הפעולה המוצעת ב"ארבע האמיתות האצילות של הבודהיזם". כנראה, שלמרות התמיהה, במקורות נמצאות תשובות רבות טובות ברות שימוש.

שנית (הערת מחבר מאמר זה)- היזהרו שלא להיסחף. מחד, אין לפנות לשינויים ממעלה שנייה לפני ששינויים ממעלה ראשונה לא הוכיחו את עצמם; ומאידך, לא תמיד שינוי ממעלה שנייה פותר את כל הבעיות. לעיתים יש חשיבות ל"מדוע". אך במידה ולא הצלחנו בדרכים הרגילות, בהחלט שווה ניסיון. ניסיונם של המחברים מלמד על יותר מ- 50% הצלחה.


ומכאן לעולם ניהול הידע; הספר מסייע לנו לשפר את מתודולוגיות ניהול הידע בשלושה רבדים:

ראשית, הספר מסייע בהבנת מונחים ומשמעותם:

  • שינוי ממעלה ראשונה ושינוי ממעלה שנייה. הגדרות אלו שימושיות מאד להגדרת והבנת מתודולוגיות מיישמות בכל תחומי ניהול הידע.

  • העיסוק ב"מדוע" לעומת העיסוק ב"מה". בהפקת לקחים אנו מרבים לעסוק ב"מדוע", כדי להסיק מסקנות ולהפיק לקחים. ראוי לשלב שיטות העוסקות ב"מדוע" (כמו התחקיר) אך בצידן גם שיטות המתמקדות ב"מה" כמו בהפקת לקחים המשולבת בתהליכי העבודה. וחשוב- להבין את ההבדל.


שנית, הספר מסייע הבנת האבסורד לכאורה שניתן לממש את השיטות ההגיונות "על פי השכל הישר" ובכל זאת לא להתקדם- להכיר בקיומו של פרדוקס ההתמד ושינוי.


ושלישית, הספר מסייע בהבנת כיוון הפתרון המומלץ הניהול שינוי הנתקל בבעיית השינוי והתמד (שינוי שמנציח את הבעיה ולא פותר אותה). לעיתים יש:

  • לשלול את כלל הפתרונות שכבר מימשנו (לא "עוד" ממה שכבר היה).

  • לאתר פתרון מחוץ למסגרת (פתרון מהמעלה השנייה).

  • לבחון התאמת יישום שיטת הטיפול בפתרון, כמוצע ע"י ואצלאוויק, ויקלנד ופיש ומפורט לעיל.


ובפעם הבאה שיש לכם בעיה בניהול השינוי בניהול ידע, חישבו ואצלאויק, חישבו מתמטיקה, חישבו שינוי ממעלה שנייה. אולי מכאן תבוא ההצלחה.


Comments


bottom of page