top of page
  • תמונת הסופר/תד"ר אשר עידן

מניהול ידע לניהול קולבורציה

עודכן: 31 בינו׳ 2023

היחס בין ניהול ידע לווב 2.0 הובן עד עתה בצורה מוטעית. ניהול ידע הוא אוסף של תהליכים ומתודולוגיות. ווב 2.0 הוא אוסף תשתיות וכלים שעיקרם הוא תשתית פס רחב וכלים כמו בלוגים ורשתות חברתיות.

אם ניהול ידע הוא כמו הובלת סחורות (תוצרת חקלאית או תוצרת תעשייתית), אז ווב 2.0 הוא התשתית והכלים שעליה מובילים את הסחורות (גמלים ושבילים או משאיות וכבישים). ווב 2.0 הוא הדור השני של האינטרנט. ווב 1.0 הוא הדור הראשון שהסתיים בשנת 2005 וכלל פורטלים ארגוניים, אימייל, ותפיסה ניהולית ריכוזית מלמעלה למטה.

לפני עשור ניהלו ידע על תשתית של ווב 1.0, כמו שלפני 100 שנה ניהלו ידע על תיקיות נייר ולפני 1000 שנה ניהלו ידע על פפירוסים וקלף. כיום מנהלים ידע על תשתיות של ווב 2.0: בלוגים וטוקבקים, רשתות חברתיות, תגיות, ויקי, סרטוני יוטיוב, סקנדלייף וכו.

המושג "ניהול ידע" הופיע עם מהפכת המחשוב האישי בשנות ה-80 של המאה הקודמת בעשור המחשב האישי והרשת המקומית הקדם-אינטרנטית, אולם זכה להתפוצצות מרשימה בשנות ה90 בעשור האינטרנט. מספר המאמרים האקדמיים שעסקו בניהול ידע בשנות ה80 היה עשרות. מספר המאמרים האקדמיים שעסקו בניהול ידע בשנות ה90 היה מאות.

מהפכת האינטרנט הראשונה (ווב 1.0) הביאה להתפוצצות לא רק בתחום ניהול הידע, אלא גם במתודולוגיות מידע ובטכנולוגיות מידע רבות אחרות: BI או ניהול תובנות, CMS או ניהול תוכן, CRM או ניהול לקוחות ועוד. בתוך כל ההאצה הזאת גם ניהול ידע KM – Knowledge Management זכה להאצה.

אולם ניהול הידע בשנים האחרונות מת, ונולד מחדש בדמות ניהול קולבורציה. לכך יש שני גורמים מרכזיים: א, טכנולוגי. ב, תרבותי-דמוגרפי.

מבחינה טכנולוגית, האינטרנט הראשון או ווב 1.0 היה עולם ישן בתחפושת של עולם חדש. זה היה תוכן ריכוזי של מנהלים באינטרא-נט הפנים ארגוני, או של תאגידי עיתונות וטלוויזייה באינטרנט הצרכני. העתיקו תוכן מהעיתונים או מהתיקיות בארגון והעלו אותו לאינטרנט. האינטרנט השני (ווב 2.0) לעומת זאת, יצר תשתית חדשה לגמרי שאפשרה סוג חדש לחלוטין של תכנים ומתודולוגיות: רשתות חברתיות, בלוגים וטוקבקים, ויקי וויקי-פדיה, יוטיוב, סקונד לייף ועוד. למשל, טוקבק לא יכול להיות קיים בטלוויזייה, ולא בעיתון, ולא בתיקייה ארגונית מצהיבה מיושן.

מבחינה דמוגרפית-תרבותית, קם דור ה- Y ילידי 1975 ואילך (בני 30 ומטה בערך) שהמבנה הנפשי והערכי שלהם שונה מאוד מבני דור הבייבי-בומרס ילידי 1945-1975 (בני 30-60). דור הבייבי בומרס נולד לתוך התקשורת ההמונית ולתוך הארגון ההמוני ולתוך החינוך ההמוני. כולם התייחסו לפרט כיצור פסיבי שיש לפנות אליו במונולוג "עובדתי-מדעי" של מומחים ומנהלים שפסיקתם סופית, מעל גבי פלטפורמות מונלוגיות. דור ה-Y נולד לתוך המחשב האישי והאינטרנט שמאפשרים דרגות תגובתיות וביקורתיות גדולות הרבה יותר ממה שהתאפשר בעבר.

הבה ונראה איך רואים זאת מספר מחקרים שהתפרסמו ממש לאחרונה.


א. דמוגרפיה ותרבות: הספר של אריקסון, על העבודה של דור הY. Erickson Tamara, 2008, Plugged In: The Generation Y Guide to Work

צעירי דור הY צריכים פחות תכנון ויותר תיאום, פחות טקסונומיות ויותר פולקסונומיות, פחות סינכרוניים ויותר אסינכרוניים. לכן הם יותר יעילים. הם לא צריכים מערכת שעות קבועה, אלא תיאום שיעורים בכלים אסינכרוניים. הם לא צריכים כתה קבועה או משרד קבוע. הם צריכים כיתה או משרד וירטואליים. הם לא מחפשים שלמות וגאולה, אלא כואב אבל פחות. הם מחפשים לחרוג מעבר לאני, הם לא טוטליים, אלא אינסופיים (Levinas: Totality and Infinity), הפרסום האפקטיבי עבורם אינו פוזיטיביסטי ולא אונטולוגי, אלא אתי וטרנסצנדנטי. הם סימולטניים ומולטיטסקיים ומולטי-אינסטרומנטליים. הם קוונטיים ואולי אפילו אנטי-אדיפאליים (Deleuze: Anti Eudipus). אנו רואים בחלק מהם מתבודדים, השאלה היא האם רק נוכחות פיזית בחברה מעידה על חברתיות, או שגם נוכחות וירטואלית בחברה מעידה על חברתיות? ואם אדם פיזית יושב בכיתה או במשרד מלא אנשים, אבל אין לו חברתיות אתם, האם נגיד שהוא יושב בחברה??? בעידן שאחרי האייפון, כל אחד יביא את המחשב שלו לעבודה. כל מה שהחברה צריכה לספק להם היא רשת אלחוטית. כך למשל, מעצבי האייפון הבינו שדור הY רואים בטכנולוגיה כמגבר של האדם. המעצבים לא פונים למה שהם, אלא למה שדור הY היו רוצים להיות. לא למציאות שלהם, אלא לחלומות שלהם.


ב. סקר אקסנצ'ר נובמבר 2008, על מקום העבודה של דור הY

הנתק בין הארגונים והמנמרי"ם שלהם לבין עובדים חדשים הבאים מקרב צעירי דור הY, הולך ומעמיק. פעם חילקו לעובדים מדי עבודה אחידים. היום מחלקים לעובדים מחשוב אחיד מבחינת חומרה ומבחינת תוכנה. היום אנו המבוגרים כבר לא באים לעבודה עם מדים אחידים. כך צעירי דור הY לא רוצים מחשוב אחיד הם רוצים כל אחד לבוא עם הטעם המיחשובי שלו מהביית. הם מבקשים ממקום העבודה שלא יפריעו להם ושלא יכפו עליהם מיחשוב אחיד. בעידן שאחרי האייפון, כל אחד יביא את המחשב שלו לעבודה. כל מה שהחברה צריכה לספק להם היא רשת אלחוטית. כ75% מצעירי דור הY משתמשים במחשוב אונליין מחוץ למה שהארגון מספק. כ50% מצעירי דור הY טוענים שכלי ווב 2.0 בעבודה מהווים שיקול חשוב בהעדפת מקום עבודה אחד על פני השני. לאחר שראינו איך עובדים ואיך חושבים בני דור הY, נראה איך הסביבה הטכנולוגית והכלכלית החדשה שלהם, דוחפת אותם לשיתוף הרבה יותר מאשר בני דור הבייבי בומרס.


ג. השפעת הטכנולוגיה והכלכלה על גישות לידע: הספר של כריס אנדרסון Free

אנו נראה כי הטכנולוגיה שבסביבת דור הY מאפשרת את "כלכלת החינם" דבר שמצריך מבנה ארגוני חדש לחלוטין וגם צורות ארגון חדשות של הנפש שלנו: מה זה "נפש חינמית"? ישנן שלוש סיבות לחלק חינם: 1. יצירת התמכרות 2. סבסוד מוצר א' על ידי מוצר ב (חלוקת מתנה למי שפותח חשבון בנק). האינטרנט בגלל יכולות הקישור העצומות שלו, יכול להגדיל בצורה ניכרת את מספר המוצרים המסובסדים ברגע נתון. 3. ירידת מחירים דרסטית, כמו העלויות השוליות של ספקי מחשוב הענן שממילא יש להם עודף הארד דיסק למטרות מנועי החיפוש שלהם. את העודף הזה הם יכולים לספק חינם, ומבחינת המשתמש הם יכולים לספק לו צריכה אינסופית. הירידה השואפת ל0 של מחירי המחשוב נובעת מ: ראשית, מהעלייה האקספוננציאלית ביכולות (אחסון, עיבוד, רוחב פס, תוכנה, תכנים) הכלכלה הדיגיטאלית המבוססת על חוקיות פיסיקאלית קוונטית, במקום הכלכלה המיכאנית המבוססת על חוקיות פיסיקאלית מיכאניסטית. עליית יוטיוב נובעת משילוב ירידת המחירים ועליית היכולות בשלושת מישורי היכולות הנ"ל. שנית, העלייה האקספוננציאלית ביכולות הייצור בגלל עלייתן של המדינות המתפתחות בגלובליזציה של העולם השטוח (ראה תומס פרידמן). יש שני הסברים לחינם ברשת: א. ההסבר של לסיג בדבר הידבקות בפרוטוקולי האינטרנט המצויים בבסיס כל ישום שעולה לרשת (פרסום, עיתונות, טלוויזייה, מוסיקה, וכו'). ב. ההסבר של אנדרסון בדבר החוק הכלכלי הידוע אודות ירידת המחיר בשוק תחרותי עד לעלות הייצור (העלות השולית). 1, האינטרנט היא שוק תחרותי אולטימטיבי. 2, העלויות שלה שואפות ל0, בגלל החוקים האקספוננציאליים של הסייבר-ספייס. קרבר מיד חזה מיד לאחר גורדון מור כי בערך כל שנתיים המחיר לטרנזיסטור במחשב ירד בחצי! כך המחיר לטרנזיסטור בשנות השישים שהיה כ30 דולאר, הגיע ב2008 ל0.000001 סנט. מכך נובע, שיש לבזבז טרנזיסטורים!!!. לא רק אנשי המחשבים שלפני מור ומיד, התחנכו לחסוך במשאבי מחשוב. כל הכלכלה המודרנית התעשייתית מבוסס על מחסור וצרכים. הכלכלה של האקספוננציאלית מבוססת על עודף ורצונות. המעבר מTUI (ממשק טקסט כמו במערכת ההפעלה דוס) לGUI (ממשק גרפי כמו בחלונות) נובע מהיכולת לבזבז משאבי מחשוב, כמו שמחשוב הענן ("תחנות רידינג דיגיטאליות" שמהם לא מושכים חשמל, אלא תוכנה-אחסון-עיבוד) כיום נובע מזה. בגלל הופעת העודף והרצון, התוכן והבידור, נהיה המלך. ההבדל בין חינם לזול הוא הבדל איכותי ולא כמותי. החינם רוכב על הגלים האקספוננציאליים. זה ההבדל בין שוק ענק (פרסום בגוגל או בקרייג ליסט) לשוק קטן (פרסום בעיתון). זה ההבדל בין האימייל 1.0 לבין האימייל 2.0 שהוא אינסופי (יאהו) או כמעט אינסופי (גוגל). בשנת 2006 קרייגליסט מכרה 40 מיליון דולר מודעות. ענף המודעות בעיתונים באותה שנה הפסיד 326 מיליון דולר במכירות מודעות. קרייגליסט אם כך, לקחה 12% ממה שענף מודעות העיתונים איבד. יתרת 88% או 286 מיליון דולר הלכו למשתמשים!!! כדי להבין את כלכלת החינם עלינו לעבור ממודל כלכלי של שני שחקנים (מוכר קונה) למודל כלכלי של 3 שחקנים: שחקן א מוכר צרכנים שמקבלים בחינם (למשל עיתון או טלוויזייה) שחקן ב צרכן שמקבל בחינם (למשל צופה בטלוויזייה וקורא עיתון) שחקן ג קונה צרכנים (מפרסם שמשלם לתחנת הטלוויזיה כדי שתביא לו צופים שייש סיכוי מסויים שיקנו משחקן ג) מודלים עיסקיים של תוכן חינמי: מכירת מידע על צרכנים עידוד מכירת מינויים, באמצעות תוכן נוסף חינם תוכן שנלווה לסחר אלקטרוני מכירת צרכנים הטעות של מילטון פרידמן וכלכלת המחסור והצרכים בגלל החוקים האקספוננציאליים, עלויות הייצור ועלויות ההפצה שואפות לאפס. הכסף נעשה פחות חשוב, ואילו המוניטין, תשומת הלב והכבוד, נעשים חשובים יותר. פעם רק כסף היה יכול להיות מדיד. אבל היום בגלל האינטרנט, גם תשומת לב, גם מוניטין, וגם כבוד קל למדוד. גוגל מצא שיטת חליפין והמרה ל4 האנרגיות הכלכליות הללו: כסף, מוניטין, תשומת לב וכבוד. הרבה ירצו להמיר כסף בכבוד או במוניטין או בתשומת לב. הכלכלה והטכנולוגיה החדשות יוצרות גם "נפש חדשה". כשמשתחררים מהצרכים ומהמחסור, אפשר להתפנות לפונקציות גבוהות יותר. זה נכון גם מבחינה ארגונית וגם מבחינה קוגניטיבית. שינון ויצירתיות. לכן העיצוב מחליף את ההנדסה כגורם תחרותי והתוכן מחליף את התוכנה. לכן גם מיומנויות פוסט-בסיסיות (חשבון, קריאה) הפכו ליתרון התחרותי של יחידים וארגונים. המיומנויות הפוסט הבסיסיות הן למשל: אנליזה, סינתזה, הערכה-ביקורת, יצירתיות-חדשנות. שיתוף ידע שעלותו חינם, מול שמירת ידע שעלותו יקרה ולכן ידע זה כוח. המיומנויות הבסיסיות והשימושיות מול המיומנויות הגבוהות, אנלוגיות למשאבים הבסיסים והמשאבים הגבוהים.

ד. מודלים חדשים ושיטות הערכה חדשות של ידע

הגישות החדשות של ניהול הידע מצריכות גישות חדשות בעולם ההדרכה הארגונית ובמערכת החינוך האוניברסיטאית והבית ספרית. הכלכלה התעשייתית והלמידה מבוססת הדפוס, מוחלפות כיום בכלכלה אינטרנטית ובלמידה מבוססת אינטרנט. אך מערכת המבחנים (מערכת ההערכה) והסלקציה בעבודה בבתי הספר והאוניברסיטאות עדיין מבוססת על עקרונות מיושנים מהמאה ה19. יש לפתח מערכת הערכה חדשה שתאפשר לבדוק את ההישגים של עובדים, סטודנטים ותלמידים בתחום המיומנויות החדשות של עידו האינטרנט. המיומנויות הישנות של ציות, משמעת, שינון ותרגול, מוחלפות במיומנויות של יצירתיות, ביקורתיות, עבודת צוות, למידה מתמדת, ושיתוף. דוח The Council on Competetiveness איגוד של מנכלי"ם של חברות הייטק בסדר גודל של אינטל, פנה לאובמה לשפר את לימודי המדע והטכנולוגיה בארה"ב. על כך יש ביקורת כמו של בייד הטוען כי לא המדע והטכנולוגיה, אלא המודלים העיסקיים החדשים והתהליכים העיסקיים החדשים שיישמו את הטכנולוגיות, הם שיתנו יתרון תחרותי לארה"ב. היישום, ההפצה, והמסחור, הם העיקר. תוכניות מנהל עסקים איכותיות חשובות יותר מדוקטוראטים איכותיים בפיסיקה ובהנדסה. אדיסון ופורד לא חידשו טכנולוגית ומדעית, אלא במודלים עסקיים ובתהליכים עסקיים חדשים. יותר מכך, בעידן העולם שטוח הזנב של הגלובליזציה ווב 2.0, החדשנות המדעית טכנולוגית מצופה שתבוא ממקומות סגורים כמו מרכזי מו"פ ואוניברסיטאות שאין להן גישה למשאבי אינטליגנציה קולקטיבית הן ברמת המיקרו (בכלל הארגון ולא רק מקרב החוקרים "המקצועיים") והן ברמת המאקרו (בעולם כולו). משאבי האינטליגנציה הקולקטיבית חשובים גם מבחינת משקל כולל וגם מבחינת אפקט הרשת וגם מבחינת החיישנים של תרבויות שונות ושווקים שונים. יותר מכך, בעולם השטוח בו הודו וסין מייצרות פי 10 מהנדסים ומתכנתים מארה"ב ופי 1000 מישראל, אין יותר לארה"ב ולישראל יתרון תחרותי במיומנויות ותכנים של הנדסה ותכנות, אלא בתחומי העיצוב, הפסיכולוגיה של חווית המשתמש, והדת של הפטישים והטוטמים מסוג האייפון וכו'. כמו כן חוקר אמריקאי לא יבין את הצרכים של הדייג מהודו או מאפריקה שזקוק למיקרו-טכנולוגיה (מחשוב ארגוני סלולרי של דייג בבנגלה-דש) ולמיקרו-פיננסים. מקצועות ההנדסה והתכנות עדיין מוכוונים על ידי שיטת פס הייצור. גבולות השיטה בעבודת ידע מופיעים במקרים הבאים: משא ומתן כתיבת מאמר פיתוח מוצר פתרון בעיה של לקוח בכל ארבעת המקרים צריך לעבור מטיפול בידע סמוי לטיפול באינטרקציה ובקולבורציה סמויה. זו מצריכה אלתור כמו של ג'ז ולא קיבעון כמו של קונצרט. מערכות מחשוב ארגוני פיתחו בעידן ווב 1.0 בעיקר כלי טרנסקציה. בעידן ווב 2.0 הדגש עובר לפיתוח כלי קולבורציה. 70% מהמשרות החדשות בארה"ב מצריכות מיומנויות של אינטרקציה וקולבורציה. ניתן למצוא דוגמאות לדגש על ניהול קולבורציה בשיטת הרוטציה והכאוס של גוגל, בחברת Scrum בפיתוח תוכנה, בחברת SocialText בפיתוח תוכן, ובחברת ActionBase בפיתוח היברידי.

コメント


bottom of page