הספר ״Business Trends In Practice: The 25+ trends that are redfining organizations״ הוא ספר שנכתב
על ידי Bernard Marr בשנת 2022. Marr הוא יועץ עסקי מהשורה הראשונה העוסק בטכנולוגיה ועסקים, הכותב קבוע בכתבי עת דוגמת Forbes.
בספר מנתח Marr 10 מגמות טכנולוגיות תשתיתיות ובצידן 5 מגמות נוספות שאינן קשורות בטכנולוגיה, ועל פיהן הוא:
מנתח את השפעתם של אלו על כמה מהמגזרים היותר משמעותיים.
מציע כיצד על ארגונים לנהוג, גם בהצעת הערך שלהן, וגם בדרך ניהול הארגונים בראשם הם עומדים.
נושאים בהם דן הספר:
סיכום ספר זה המוצג להלן, מלמד עד כמה חשוב לכל מנהל להתכונן לקראת העתיד שכבר ניצב לפתחנו. לצורך כך, כדאי ללמוד יותר לעומק, הן על ידי קריאת הספר עצמו, והן בהמשך למידה והיערכות מעשית בעקבותיה.
ולאחר מכן, לבחור את הנושאים בהם כדאי עוד יותר להעמיק- ולחפש ספרים ייעודיים המלמדים כל אחד ואחד מאלו בנפרד.
מגמות תשתיתיות
מגמות טכנולוגיות
10 מגמות מרכזיות המהוות חלק או נגזרת של המהפכה התעשייתית הרביעית בה אנו נמצאים. יש לציין שבניגוד לעבר, מגמות אלו משפיעות ומושפעות אחת על השנייה באופן משמעותי:
מחשוב מועצם: יותר כוח מחשוב, יותר מחשוב קוונטי, יכולת אחסון ועיבוד נתונים מתחזקים.
התקנים/מכשירים חכמים ומקושרים: ה IoT גודל בקצב מסחרר. עד כ- 2030 צפויים להיות פי 6 מתקנים חכמים המשדרים נתונים ומדברים מכמות בני האדם בכדור הארץ.
ריבוי נתונים: קיום נתונים ממוחשבים על כל מה שקורה סביבנו (חקלאות, גוף האדם, ומה לא). פוטנציאל להבנה טובה יותר של העולם. בהמשך מצפים ל דמוקרטיזציה של הנתונים, שתאפשר לכל אחד לעשות שימוש בנתונים, ללא מומחים מתוכים בדרך.
בינה מלאכותית: בינה הממומשת דרך מכונות המאפשרת לנו לראות, להבין, להריח, לדבר, לשמוע ולהקשיב, למשש, לזהות, ליצור תוכן, ולבצע פעולות רבות שעד לא מזמן חשבנו שהן נחלת המוח האנושי בלבד. מגמה חדשה ההולכת וקורמת עור וגידים היא מעבר לבינה מלאכותית כוללת, שתאפשר הבנה ולמידה עצמאיים כוללים, ולא רק ביצוע משימות מוגדרות כפי שבעיקר מתבצע היום.
מציאות מורחבת (XR): משרעת רחבה של טכנולוגיות המאפשרות מציאות מדומה, מציאות משולבת, מעורבת, וכל מה שבין לבין. מעבר משימוש עיקרי של טכנולוגיות אלו מעולם המשחוק לעולם העסקי.
אמון דיגיטלי: טכנולוגיות המאפשרות לבטוח בסביבות הדיגיטליות. טכנולוגיית ה blockchain מהווה כיום מרכיב משמעותי ביכולת אבטחת הנתונים, הסרת מתווכים, הוספת שקיפות ועוד.
הדפסת תלת-ממד: טכנולוגיה הנמצאת איתנו זה זמן מה, המשתפרת כל הזמן. מאפשרת פיתוח וייצור מוצרים בהתאמה אישית, למגוון צרכים בריאותיים (גוף האדם), תעשייתיים ועד בנייה כוללת של מבנים, באופן מותאם וממועט זיהומים.
עריכת גנטית וסינתזה ביולוגית: היכולת לערוך את ה- DNA שלנו ולטפל במחלות בכלים ורמות שלא שיערנו, וללא התערבות כימית; היכולת עלי ידי סינתזה ביולוגית להכין חיסונים, לשבט בשר ועוד יכולות רבות בתחומי החקלאות, הכימיקלים והבריאות.
ננו-טכנולוגיה ומדע החומרים: מניפולציות על אטומים המאפשרת יצירת חומרים בעלי תכונות חדשות.
אנרגיה מתחדשת: אנרגיות מסוגים שונים בין כאלו מבוססות היתוך גרעיני ובין אנרגיות ירוקות מבוססות מימן.
בהחלט מעורר השראה.
מגמות אחרות
5 מגמות מרכזיות המשפיעות ותשפענה על כל ארגון ואדם בכדור הארץ:
כדור הארץ: שינוי היחס לכדור הארץ בעקבות משבר האקלים, לרבות ההתחממות, הזיהום, התמעטות המשאבים, וגידול האוכלוסייה.
כלכלות חזקות: שינוי במפת הכלכלות החזקות (בהיבטי GDP) ומעבר מכלכלות ה G7 במערב (France, United States, United Kingdom, Germany, Japan, Italy and Canada) לרשימה חדשה של מדינות מובילות, עיקרן במזרח ובראשן: China, India. מפת הכלכלות המתפתחות, כאלו שתהיינה בעלות משאבים טבעיים וטכנולוגיים תשתנה לחלוטין.
קיטוב חברתי: קיטוב משמעותי בתוך חברות, ההופך ויכוחים לאידיאולוגיים, כאלו שאינם מקבלים מוסרית את האנשים המחזיקים בעמדות הפוכות.
שינוי דמוגרפי באוכלוסיית העולם: למרות הגידול הכולל בעולם, רשימה ארוכה של מדינות שמצטמקות; הזדקנות של תושבי העולם; המשך מעבר לערים; גידול במעמד האמצע (ועם זאת- גידול בפער בין עשירים ועניים).
שינויים בתרבות החברתית ובמקום העבודה: צמצום רמת הנישאים; אי פתרון בעיית הפער המגזרי; אינדיבידואליזם גובר של הצעירים; אפשרות עבודה מהבית; אפשרות העסקה של אנשים שאינם שכירים בארגונים; שונות מועסקים בשוק העבודות הגלובלי.
שינויים מגזריים
להלן רשימה תמציתית של המגמות. פירוט כל אחת ממגמות אלו, דרכי מימוש ואתגרים- בספר.
אנרגיה
נקודת המוצא: במשך דורות אנרגיה מזהמת ביותר. מגמות שינוי מרכזיות:
דה-קרבוניזציה: מעבר לעולם נקי נטול פחמן.
ביזור ניהול האנרגיה: מעבר ממונופולים לספקי חשמל רבים ומגוונים.
דיגיטציה: מחשוב תהליכי ניהול ייצור האנרגיה.
בריאות
נקודת המוצא: גידול האוכלוסייה; הארכת תוחלת החיים; מגיפות (COVID). כל אלו מובילים לחסך בהיקף אנשי הרפואה ביחס לצורך. מגמות שינוי מרכזיות:
רפואת מניעה: תזכורות לנטילת תרופות, תרופות מותאמות סיכוני אוכלוסייה, זיהוי תחלואה שטרם התפרצה, ניתוח תנועת רשת לאיתור מתאבדים פוטנציאליים ועוד.
רפואה דמוקרטית: נגישות גדולה יותר לצורכי השירותים- בטלפון, בצ׳אט-בוטים, ועוד.
רפואה מותאמת אישית: התאמה אישית של תרופות ובעתיד של טיפול רפואי, מבוסס AI.
דיגיטציה: מחשוב ניטור מצב האדם, רשומות רפואיות, מציאות מדומה משולבת בהדרכה ובביקור ועוד.
שיפור גוף האדם: התערבויות לשיפור פיזי ונפשי של גוף האדם, בהתערבות ב DNA ולא רק.
רובוטיקה וננו-בוטים: שילוב רובוטים החל בניקיון בתי חולים, בשילוב באיברים מלאכותיים, בצילום והתערבות פולשנית, בניטור קבוע של הדם בגופנו ועוד.
תרופות מבוססות נתוני עתק: IoT ייעודי לתרופות, איסוף וניהול מאגרי תרופות והתנהגויות חולים, שימוש ב- blockchain להעברת נתוני חולים ותרופות ועוד.
למידה וחינוך
נקודת המוצא: השקעות עתק בחינוך שרק אמורות ללכת ולגדול. בנוסף- תוכן הלמידה ודרכי הלמידה צריכות להתאים עצמן לעולם החדש של המהפכה התעשייתית הרביעית.
מגמות שינוי מרכזיות:
שינוי תכני הלמידה: לימוד המיומנויות החדשות (אזרחות טובה, חדשנות, יצירתיות, מיומנויות הקשורות בטכנולוגיה, מיומנויות הקשורות בקשרים הבין-אישיים, אתיקה והכלה).
שינוי הדרך בה מלמדים: יותר תוכן דיגיטלי; יותר מותאם אישית (קצב וכיוון); למידה יותר שיתופית ומבוססת פרויקטים; במנות קטנות יותר; למידה יותר סוחפת (למשל- משולבת XR).
חקלאות
נקודת המוצא: אוכלוסייה גדלה ואזורי חקלאות מצטמצמים. כתוצאה מכך יותר דרישה לאוכל בכלל ובשר בפרט, ולצורך כך גם ליותר מים טריים (לטובת הגידולים).
מגמות שינוי מרכזיות:
שינוי מתודות הגידול: יותר אוטומציה (רחפנים, רובוטיקה); יותר התאמה אישית (לא כל צמח למשל מקבל אותה כמות מים); שילוב blockchain לשיפור שרשרת האספקה; יותר גידול בתוך קהילות וערים; גידולים הצורכים פחות מים; הנדסה גנטית; ועוד.
שינוי דרך פיתוח האוכל (בעיקר בשר): בשר מתורבות; בשר שמגדלים במעבדות על בסיס תאים; בשר מודפס במדפסות תלת-ממד.
ייצור ובנייה
נקודת המוצא: מגזרי התעשייה והבנייה, כפי שמיושמים כיום, משפיעים מאד לרעה על משבר האקלים. כיום ניתן כבר לראות את תחילתו של השינוי המיוחל. מגמות שינוי מרכזיות:
ייצור
וIIoT- Industrial Internet of Things: אינסוף התקנים המדברים זה עם זה ומעבירים מידע- באופן ספציפי עם נתונים הקשורים בייצור.
תחזוקה מונעת: מבוסס בינה מלאכותית המזהה דפוסי ״לקראת תקלה״.
תאומים דיגיטליים: סימולציה של קווי ייצור או אפילו מפעלים שלמים כדי לבצע הערכות שונות בדרך נקיה, זולה ומדויקת.
אוטומציה: הגדלה משמעותית של האוטומציה במפעלים. יגרום באופן חד להחזרת פעילויות שהועברו לכוח עבודה זול מעבר לים (reshoring).
רובוטים וקו-בוטים: מעבר לאוטומציה, ישמשו גם כמשלימים לבני האדם (למשל בחליפות חכמות) ובכך לפעולה משולבת חכמה ובטוחה יותר.
הדפסות תלת ממד וייצור אדיטיבי: פיתוח מבוסס מכונות חכמות, שמאפשר על כן הקטנת המלאים, ויותר ייצור על פי דרישה.
מוצרים חכמים וברי קיימא: מוצרים שכוללים בתוכם התקנים חכמים, גם בנושאים שלא חלמנו עליהם דוגמת מזרוני יוגה.
בנייה
בנייה ירוקה חכמה: הקמת מבנים הכוללים ייצור אנרגיה פנימי, כך שצריכת האנרגיה היא עצמית; מבנים בעלי התקנים המאפשר תקשורת והחלפת נתונים בתוכו (מעליות, חדר אשפה וכו׳).
בנייה מודולרית ומרוחקת: אפשרות בנייה מודולרית באזורים בטוחים ומבוקרים, ורק לאחר השלמת הבנייה העברה לנקודת היעד (למשל במרכז עיר סואנת).
שינוי חומרים: פחות שימוש אלומיניום, שרמת הרעילות שלו גבוהה.
שימוש בטכנולוגיה לשיפור תהליך הבנייה: רחפנים; מציאות מורכבת ו- blockchain כאמצעים לשיפור וייעול תהליך הקמת המבנים.
תחבורה
נקודת המוצא: יש שינויים משמעותיים המשפיעים על פוטנציאל התחבורה, הן ברמת נסיעת והסעת אנשים, והן ברמת שינוע טובין.
מגמות שינוי מרכזיות:
כלי רכב חשמליים: שינוי שכולנו עדים לו. בצידו גם שינוי בתחילת שימוש באנרגיות ירוקות כמקור הנעה.
כלי רכב אוטונומיים: הזדמנות למהפכה בדרך בה התעבורה מתנהלת, הן אנשים והן טובין. מתייחס לא רק למכוניות, אם כי גם לספינות ורחפנים. כדאי להכיר שכיווני היישום שונים בתעבורה הבין-יישובית לעומת התעבורה בתוך הערים.
מעבר למודל עסקי של שירותי הסעה ושינוע: מעבר למצב בו פחות אנשים מחזיקים בבעלותם כלי רכב ורבים נעזרים בשירותי הסעה, הן ספציפיים והן ספקים המציעים אינטגרציה ושילוב שירותים.
פיננסים
נקודת המוצא: עולם הכסף משנה את צורתו. לחלוטין. ישנו אפילו שם חדש לעולם המוצרים הטכנולוגיים הקשורים בשינויים בעולם זה- פינטק (מ.ל.).
מגמות שינוי מרכזיות:
חוויית התשלום: אנחנו משלמים דרך הטלפונים שלנו (מכאן: לחיצה + חיוך = תשלום); חלק מהתשלומים יהפכו לאוטומטיים, בהתאם זהותנו, בלי שאפילו ביקשנו. מגמה אחרת הקשורה בעולם זה- הלוואות בתוך קהילה- ללא מעורבות בנקים.
דיגיטציה של שירותי התשלום והכסף: פעילות דיגיטלית שלנו מול הבנקים; מטבעות דיגיטליים מוצפנים; ועוד.
אפליקציות פיננסיות וספקי שירות חדשים: שוברי תשלום דיגיטליים, ארנקים דיגיטליים.
שירותים משופרים ומותאמים אישית.
הצעות הערך של ארגונים
מוצרים דיגיטליים/ היברידיים
מעבר ממוצרים פיזיים למוצרים דיגיטליים או משולבים.
פירוט:
אפליקציות נותנות ערך- בצד או במקום השירות הפיזי.
מטה-אפליקציות המתווכות ומייעלות את הקשר עם אפליקציות פונקציונליות ספציפיות.
חוויית שימוש חוצת ערוצים. ניתן להתחיל את השירות בערוץ מסוים, לעבור לאחר, ולהמשיך ולקבל עדכון בערוץ שלישי. זאת, תוך אינטגרציה, בחלק מהמקרים, בין חברות שונות (שמעת שיר שאהבת בעת רכישת קפה, והוא מתווסף לך לרשימת השמיעה בכלי האהוב עליך לצורך האזנה למוזיקה).
מוצרים חדשים דיגיטליים- אמנות, ביגוד, יצירת תוכן על ידי כלי דיגיטל (לא רק הצגתם); ועוד.
מוצרים ושירותים חכמים יותר
מוצרים ושירותים היודעים לזהות ולהכיר את המצב ולפעול בהתאם, ובדרך זו לא רק מייעלים את הכלים אלא מציעים ערך חדש.
דוגמות:
1. מוצרים:
בקרת טמפרטורה בבית: מדליקה חימום או קירור בהתאם למצב, לקראת חזרתך מהעבודה.
מקררים חכמים: שמנטרים מה חסר, ומזמינים קניות.
דלתות בית לכלבים: המזהים את הכלב שלך ופותחים את הדלת הייעודית רק עבורו.
מצלמות מרחפות בבית בהיעדר בני המשפחה בו ומנהלות את בטחונו.
2. שירותים:
שימוש במפות חכמות לבחירת נתיבי תחבורה זמינים ויעילים.
ניטור וניהול מסד נתונים, לרבות עבודות גיבוי, תיקון ותחזוקה, ללא מעורבות אדם.
יש כמובן פתרונות חדשים המציעים מוצרים ושירותים חכמים בחבילות משולבות.
התאמה אישית
עולם של שיווק כללי לשוק הולך ופס מן העולם. חברות וארגונים מנסים להציע את המוצר הנכון לכל אחד בתזמון בו הוא נדרש לו. ישנה חשיבות גבוהה להכרת הרגעים הנכונים לכל אחד ואחד.
ככל שיש יותר נתונים על כל אחד ועל המתרחש, ככל שעוצמת המחשוב גבוהה יותר, קל להציע פתרונות מותאמים אישית ברמה גבוהה מזו שהורגלנו אליה בעבר.
לצורך כך על החברות לייצר בסיס אמון שיגרום לאנשים להסכים לשתף את המידע האישי שלהם, כדי שאכן יהיה ניתן להציע ערך זה.
במרכזם של אלו מנועי המלצות מבוססי גיל, מגדר, היסטוריית פעילות, והתנהגות של משתמשים דומים. המנועים יכולים לשמש ברמות שונות החל ממודעות פרסומיות ועד קוסמטיקה אישית, דרך ביטוחים, סרטים, חוויית שירות משתנה ועוד.
שם המשחק יהיה לא רק התאמה אישית כאמור, אלא ניתוח והבנת התזמון, ושילוב זה יהיה מפתח להצלחה.
מכירת שירותי SAAS (מנוי לשירות במקום רכישה)
על יתרונות שירותי ענן, המהווים חלק משמעותי מתפיסת המנויים, חלק מהקוראים כבר יודעים, עקב התנסות אישית: אין צורך בהתקנות, רמת ההתחייבות יורדת, ותזרים ההוצאות משתנה. מעבר לכך, אין צורך באנשי מחשוב מומחים, גיבויים מבוצעים אוטומטית, ויש עוד שלל יתרונות (מ.ל.).
עיקרי המגמות בהקשר זה:
שירותי תוכן: לדוגמה בטלוויזיה.
שירותי טכנולוגיה: בין אם ברמה של תוכנות שלמות, או שימוש באלגוריתמיקה ייעודית למשל במנועי בינה מלאכותית. שירותי רובוטיקה בשכירות (למשל לניקוי בעירים), ועוד.
קופסות מנוי: מנויים קבועים שמספקים לך שירות הביתה או למשרד באופן קבוע, כמנוי. נחל ממוצרי היגיינה לנשים , דרך בגדים חדשים (בהתאם להמלצות בינה מלאכותית) ועד הצטרפות למועדוני חברים משתנים. הדוגמות רבות ומגוונות והתחום ממשיך ומתפתח כל יום.
תיווך- פחות חברות תיווך, יותר פלטפורמות תיווך
מתווכים הכרנו תמיד. דוגמה קלאסית היא סוכני הביטוח; דוגמה נוספת היא סופרמרקטים ויש גורמים מתווכים רבים נוספים. כולם מרוויחים בדרך. יכולת חיתוך המתווכים אפשרית כיום בזכות החיבור של כולנו באופן מקוון והרכישות ברשת. מגמת הרכישות גדלה באופייה מידי יום וכוללת מגוון רחב מאד החל ממכוניות, דרך משקפיים, אוכל לבעלי חיים, ועד אפילו שטיחים.
טכנולוגיית ה- blockchain תורמת אף היא לבטיחות העברת המידע והרכישה.
וMarr מצביע יחד עם מגמה זו של קיצוץ מתווכים על המגמה ההפוכה: מתווכים חדשים- דיגיטליים. מתווכים המאחדים מספר שירותי רכישה או מנוי גם יחד, כדי להקל על המשתמש ולחסוך לו חיפוש, או לחילופין להציע לו הצעות בעלות ערך מותאם יותר, או עלות נמוכה יותר.
כחלק ממגמה זו נולדות פלטפורמות המאפשרות לפרט להתקשר ישירות לפרט אחר, ולאו דווקא לחברות הגדולות שהורגלנו אליהן בצד השני. דוגמות ידועות לכך הן שירות המלונאות AIRBNB או שירות ההסעות UBER. פלטפורמות עסקיות חדשות נוספות כוללות אתר להחלפת כספים, לרכישת מוצרי מכולת, לניהול פרוייקטי תוכנה, לשיתוף רכבים וגם- כדי להיעזר בהמונים גם יחד (למשל לאיסוף רעיונות או להשקעות כספיות).
חוויית לקוח
כבר כמה שנים אנחנו מדברים על חוויית לקוח כמרכיב חשוב במכירה או בצריכת שירות או מוצר. סקרים חדשים (ברקלי) מלמדים שמעל 80% מהלקוחות מתייחסים לחוויית השירות כלא פחות חשוב מהיבט המחיר. מחציתם מוכנים אפילו לשלם יותר, כדי לשפר את החוויה.
חוויית השירות המשופרת חלקה אכן קשורה לטכנולוגיות מתקדמות, אך לא רק. הפרדת שעות קבלה למועדפים, חוויית תיאטרון ייחודית בחנויות הן דוגמות לאפשרויות חוויה ייחודית לא טכנולוגית. בהיבט הטכנולוגי מככבת המציאות המדומה באמצעי השדרוג המרכזי.
דרישת לקוחות לחברות ומוצרים מבוססי אחריות חברתית
בצד כל החידושים המציעים לפרט יתרונות רבים כפי שתואר עד כה, דרישה משמעותית חדשה של לקוחות היא לחברות המפגינות אחריות חברתית ברת-קיימה. דרישה זו מתייחסת בעיקר לשלושה היבטים:
היכן המוצר מיוצר
תהליך הייצור
החומרים ממנו עשוי המוצר.
עולם הטכנולוגיות החדשות מאפשר מחקר בקלות יחסית, ולכן מקלות לברר אם חברה עומדת בדרישות השונות.
דרישות הלקוחות מתייחסות בראש וראשונה לאוכל, אך גם לרכבים חשמליים, לאריזה ואופנה ברות-קיימה, להפחתת פלסטיקה במוצרי ניקוי וקוסמטיקה, לטיפול בשיירי אוכל ובקבוקים, ועוד.
ניהול הארגונים
משמעות ארגונית; אותנטיות
ארגונים נדרשים כיום ליותר מאשר הצעת פתרונות פונקציונליים ורווחיות כספית. הארגונים שיצליחו הם אלו שיציעו גם משמעות, תרומה למטרה גדולה יותר.
על ארגונים שטרם טיפלו בכך לפעול למצוא ולהגדיר את המשמעות שלהם, ולהפוך אותן לפעולה.
הגדרת המשמעות- מוצע להתחיל בשאלת ה ״לשם מה?״
תרגום לפעולה- שני טיפים משמעותיים: 1) תקשור המשמעות פנימה והחוצה 2) מימוש תוך הסתכלות לטווח הרחוק ולא רק לטווח המיידי הקרוב.
על הארגון להיות אוטנטי לרבות התנהלות של: אמינות, כבוד לכולם, אמיתיות (ההודאה בכך שלא הכול מושלם בארגון), שקיפות ונקיטת עמדה.
על המנהיג להיות אוטנטי לרבות התנהלות של: הנהגה אמפתית, להיות ישר, להיות בעל מוסר ואתיקה ברמה גבוהה, מודעות עצמית והבאת העצמי והאישי לסביבת העבודה (לא עוד פרסונות שונות בבית ובמשרד כבעבר).
דוגמות למנהיגים שאלו: סטיב ג׳ובס, אופרה ווינפרי, דן שולמן ומישל רומנוב.
תשתית חברתית בריאה: אקולוגית, אוטנטיות, הכלה
ארגונים מצליחים יהיו אלו שיש להם תשתית חברתית בריאה:
מוכנים להצלחה בטווח הקצר אך גם לטווח הרחוק.
אדפטיביים בבניית והתאמת העובדים (ואוסיף גם- בהתאמת המענים ודרך הפעולה- מ.ל.).
שיתופיים ללא ה silos המוכרים שבהן כל יחידה פועלת בנפרד; שיתוף חוצה ארגון יביא להצלחה.
שניתן לסמוך עליהם: בונים אמון, שקופים, מובילים דרך אמפתיה.
אחראים: גם לבעלי העניין, וגם לסביבה.
ארגונים אלו דואגים לאבטחת המידע הפנימית, אך גם לסביבה, תוך פעולות מתאימות להיות יותר ידידותיות מבחינה אקולוגית.
דפוסים ארגוניים
דפוסים ארגוניים משתנים כדי להתאים לעולם החדש:
ארגונים שטוחים - ארגונים אלו מתאפיינים ביותר שיתופיות, אוטונומיה לעובדים, ביזור קבלת ההחלטות לעובדים, תקשורת משמעותית בארגון, וגמישות.
ארגונים מהירים וצומחים - ארגונים המפתחים בתפיסת MVP, משלבים משובי לקוח כחלק מהפעילות הקבועה, לא חוששים מקניבליזציה של מוצרים ישנים כשמציעים חדשים ונותנים הרבה מקום ליזמות פנים ארגונית.
ניהול ביצועים מתקדם - הגדרת מטרות ברמה כלל ארגונית תוך אוטונומיה לצוותים להגדיר את המטרות שלהם כדי שיתמכו באלו, כאשר מדידת הביצועים וההערכה שוטפים ולא פעם בשנה.
ארגונים היברידיים - ארגונים המשלבים עבודה מהבית יחד עם עבודה פיזית.
ניהול המשאב האנושי (כישורים, גיוס ושימור)
תנאי ההעסקה של אנשים הולכת ומשתנה, ושינוי זה קיבל דחיפה משמעותית נוספת בעת הקורונה. עיקרי השינוי:
היכולת לעבודה מרוחקת.
מועסקים בפורמטים שונים.
מגמות נצפות:
התבססות על מאגרים גלובליים של מועמדים - מעסיקים מתקדמים אפילו יחזיקו מאגר של מועמדים (כאלו שיתכן וישתמשו בהם, גם אם כרגע לא פעילים דרך חוזה).
כוח עבודה מגוון ומכיל - כוח עבודה הפתוח לאנשים ממגדרים שונים, אוכלוסיות שמקורן במקומות שונים, ובעלי צרכים שונים, חלקם אפילו צרכים מיוחדים.
השקעה בחוויית עובד - בדומה להשקעה בחוויית לקוח, השקעה בתרבות הארגונית, בסביבה הפיזית ובטכנולוגיה.
תרבות ארגונית - תרבות המתייחסת להכלה (כמוזכר ליל), ללמידה לאורך החיים, למדידת ביצועים מתקדמת, ולתהליכי קליטת עובדים, שאינם רק פונקציונליים, אם כי עוטפים ומחברים.
טכנולוגיה - טכנולוגיה מתקדמת
סביבת עבודה פיזית - סביבת עבודה נקיה, בטוחה, נוחה, מהנה, וככל האפשר- מעוררת השראה.
שילוב חכם אדם-מכונה
ארגונים שיצילחו הם אלו שיבינו שיש שינוי במבנה כוח האדם והמשימות, וחלק מהשינוי קשור בהגדרה מחודשת מה עושה המכונה מה עושה האדם, ואיפה המכונה והאדם עובדים במשולב.
כאשר מכונות יודעות כיום לקרוא, לכתוב, לראות, לשמוע, לדבר, להריח (כן...), לגעת, לנוע, להבין ולייצר- המשוואה המאזנת בין אדם ומכונה, מקבלת מקום שונה מזה שהורגלנו אליו בשנים קודמות. Marr מציג רשימה של דוגמות בהן אוטומציה מחליפה את האנשים, אך בצידן גם דוגמות של עבודה משולבת- לדוגמה- עם בגדים לבישים המזהירים אנשים מפגיעות, עם אנשים המלמדים את הרובוטים איך לעבוד, ועוד- כאשר המסר המרכזי הינו ששילוב של אדם ומכונה, יכול להוציא את המיטב משניהם.
יש להיערך לתפיסה החדשה בה:
חלק מתפקידי האדם יוחלפו על ידי מכונות.
יותר תפקידים יבוצעו במשולב.
ותהיינה הרבה משרות חדשות לאנשים שנובעות מהשינוי.
כדי להיערך לתקופה החדשה יש להכשיר את האנשים בכישורים חדשים, לרבות חדשות. רשימת הכישורים אין קצרה. היא כוללת: חשיבה ביקורתית, קבלת החלטות מורכבות, אינטליגנציה רגשית ואמפתיה, יצירתיות, גמישות, אינטליגנציה תרבותית, אתיקה, הנהגה, שיתופיות תקשור ועבודת צוות, אוריינות דיגיטלית ואוריינות נתונים.
גיוס משאבים
גיוס המשאבים אף הוא משתנה, אל מול מה שהורגלנו.
ארבע מגמות עיקריות:
גיוס המונים- גיוס שפונה אל הפרטים (אנשים יחידים רבים ולא חברות בודדות).
גיוס מבוסס מטבעות blockchain במקום מניות רגילות (Initial Coin Offering).
גיוס בנכסים ספציפיים של החברה, ולא בחברה כולה, כאשר מנגנון ניהול הנכסים ומכירת הבעלות מתאפשר דרך blockchain.
גיוס דרך קרנות ייעודיות SPAC.
שיתופיות אינטגרטיבית
גם בנושא השיתופיות יש שינויי מגמה. כבר לא מספיק לדעת לשתף בתוך צוותים.
כיווני השיתוף אליהם יש לשאוף חוצי ארגונים. השיתופיות היא לא בדידה, עם כל גורם בנפרד- הדרך הנכונה להצליח היא שיתופיות אינטגרטיבית, לכל אורך מחזור שרשרת האספקה.
המשמעות:
שיתוף נתונים בין ארגונים, ובאופן מובנה המאפשר פעילות משולבת.
מעבר משיח של ״אני״ כחברה, לשיח של ״אנחנו״ כמגזר.
שילוב מכונות יחד עם השותפים ה״אנושיים״.
שיתופי פעולה בין מתחרים; בהקשרים מסוימים משת״פים, באחרים ממשיכים להתחרות.
סיכום
אין ספק שמדובר בספר המציע הרבה מאד כיוונים ושינוים, ובכל אחד מציע טעימה קטנה, המחייבת עוד העמקה (בקריאה בספר עצמו, ומעבר לו).
אז מה ניתן לומר בסיכום?
ארבע עצות אחרונות של Marr:
אין פה תפריט לבחירה; כל מה שרלוונטי- מחייב יישום.
יכולת אדפטיביות ומענה מהיר הם מפתח להצלחה.
אל תשכחו להיות אנושיים בתהליך.
וחשבו גם על כדור הארץ ועזרו להשקיע במקום ועתיד שנרצה כולנו לגור בו.