לא אחת עולה השאלה, בבואנו לנהל ידע בארגון, את מה לנהל?
בהביטנו לכל כיוון צפים הרי ידע, וכל איסוף ידע, רק מגדיל את כמות הידע שאנו מגלים. הפטנט בנושאים אלו פשוט אך דורש משמעת: יש לזכור שניהול ידע אינו מטרה אלא אמצעי. ניהול הידע מהווה אמצעי להשגה טובה יותר של יעדי הארגון. אם נציב משפט זה לנגד עינינו בכל עת בה ניתקל בסוג חדש של ידע, יקל עלינו לברור באם ראוי הידע לניהול, אם לאו.
שיטה זו מיושמת באופן פורמלי כבר בשלב הראשון במתודולוגית ניהול הידע- "שלב המיפוי". כבר בבואנו לברור מבין הנושאים השונים באיזה להתמקד, אחד השיקולים המרכזיים הנו התועלת שבניהול הידע- דהיינו, עד כמה נשיג את יעדי הארגון טוב יותר אם ננהל נושא ידע זה.
בשלבים הבאים המלאכה קשה יותר. מאד קל להתבדר, כאשר מצויים בפרטים, או, כאשר מראיינים "מומחים" המספרים על ידע הקיים באמתחתם. בסוף כל איסוף שכזה זכרו לסנן. רק ידע המהווה אמצעי להשגה טובה יותר של יעדי הארגון, מן הראוי שייכנס בשערנו.