תיעוד ידע לא חייב להיות משימה אפורה ומעיקה. עם קצת יצירתיות, משחוק וחשיבה מחוץ לקופסה, אפשר להפוך כתיבה ארגונית לחוויה מהנה - כזו שמעודדת אנשים לתעד, לשתף ובעיקר… לרצות לקרוא. במאמר זה נבחן איך עושים את זה בפועל.

בעידן ה-Generative AI וה-Fake News, שמירה על אמינות מידע מחייבת שילוב בין בקרה אנושית, מקורות מאומתים וכלי ניטור חכמים. מודלים מתקדמים מסייעים בזיהוי הטיות, זיופים והשחתות, אך האחריות לאיכות הידע נותרת בידי הקהילה. ב-8 ביולי מלאו 20 שנה למיזם ויקיפדיה העברית. שבוע לאחר מכן, התקיימה בתל אביב חגיגה לציון המאורע. רוב הנוכחים באולם לא היו עמה בשנתה הראשונה וגם לא בשנייה; כמה מהם אף לא נולדו אז. עם זאת, כולם הסכימו שהרבה מאוד השתנה בעולם מאז נוצרה ושבמקביל, השתנו גם האתגרים עמם הם

לפני עשרים שנה, אם מישהו היה מדבר איתי על סיפורים בהקשר העסקי, הייתי חושבת שהוא צוחק. היום, לעומת זאת, כולנו מבינים שלספר סיפורים פירושו לפעמים להשתמש בטכניקה של סיפור סיפורים כדי להעביר מסר טוב יותר, ולגרום לו לתפוס (ראו ספרם של האחים Heath- Made to Stick); לפעמים, זה כולל הוספת סיפור אמיתי או דמיוני כדי לשפר הקשבה, אמפתיה, שכנוע ואפילו זיכרון; ולפעמים- זה שניהם גם יחד. לכן, המפגש שהוביל ארתור שלי על סיפור סיפורים היה טבעי, ואפשר לומר, אפילו צפוי בקורס על שיתופיות. מחשבות וה

טענות משפטיות בכתבי טענות מביעים במילים. זה הדין וזו הקונבנציה. אבל מדוע שנצמצם את אמצעי המבע המשפטיים למילים בלבד? מדוע שלא נייצג טענות באמצעות מערכת סמלים אחרת, למשל באמצעות ייצוג חזותי, באמצעות ציורים, איורים, סמלילים או סרטונים, או שילוב של כולם? ניתן להבחין לצורך הדיון בין טענות עובדתיות לטענות משפטיות. טענות משפטיות מנוסחות מלכתחילה במילים ועל מנת להגיע לתוצאה משפטית עליך לערוך "טיעון" שהוא מערכת היקשים שבנויה ממושגים, ומושגים מבטאים במילים. מערכת משפטית היא גם מערכת של

הספר Made to Stick מסביר כיצד להפוך רעיונות ומסרים ל“דביקים” באמצעות מודל SUCCESs: פשטות, הפתעה, מוחשיות, אמינות, חיבור רגשי וסיפור. הוא מדגיש זיקוק מסר ליבה אחד, יצירת עניין וזכירות, בניית אמון והנעת אכפתיות- כדי שאנשים יבינו, יזכרו ויפעלו בהתאם לרעיון לאורך זמן. הספר Made to Stick: Why some ideas survives and others die הוא הספר הראשון מסדרה מדהימה (!!!) של ספרים שכתבו האחים Chip & Dan Heath בנושאי ניהול שונים. הספר שיצא ב 2007, ובמהדורה חוזרת ב 2018, מנתח את המרכיבים הנדר

המחשב הנייד, בין כל יתרונותיו, נראה ככלי מושלם לרישום הערות, סיכומי פגישות ותזכורות. אחרי הכל, רוב האנשים יכולים להקליד מהר יותר ממה שהם...

בעולם בדיגיטלי של היום הכל משתנה וזז מאוד מהר. אך מה שתמיד נותר קבוע וכולם שואפים אליו זאת החשיפה, והגדלת החשיפה. החשיפה חשובה בכל תחום הדיגיטל, בפרסום, בשיווק, ובעולם הפנים ארגוני. כל אלו רוצים להגדיל חשיפה של התוכן שלהם אל קהל הלקוחות. עולם הווידאו הינו כלי יעיל ונוח על מנת להגדיל חשיפה, ועקב כך כמות הסרטונים/ווידאו שעולים לאינטרנט גדלה מיום ליום. אז על מנת שהווידאו שלנו לא "ייבלע" בין כל הסרטונים צריך להיות ייחודי, כדי לתפוס את עין המשתמש. אחת הדרכים למשוך את המשתמש לסרטון

כתיבה ידידותית: פשוטה, ברורה ומדויקת - האומנם ? עוד רבות נדבר על תקופת הקורנה, אין ספק ש"זכינו" לקחת חלק באירוע חריג ומשמעותי שעוד נספר עליו לדורות הבאים ... דבר אחד ברור שקיבלתי בתקופה הזו = זמן. זמן בבית, זמן עם הבן זוג, זמן עם הילדים... וזמן לעשות סדר ולארגן את הבית שוב...ושוב... ושוב ... בין סבבי הסדר והניקיונות המרובים גם הגיע זמנם של המכתבים המתויקים בקלסר או בתיקייה במחשב... רובם היו סגורים ... אני שומרת מכתבים ומיילים מספקי שירות שונים שמעולם לא פתחתי... השאלה הגדולה

Story Telling מתאר פעילות חברתית ותרבותית של שיתוף סיפורים בעל פה או בטכניקות מאמצעי מדיה שונים. בפן העסקי, סטורי טלינג היא טכניקה להעברת מסרים לקהל יעד מסוים באמצעות סיפורים. זה נראה כמעט ברור מאליו, אבל סיפור סיפורים הוא כל הסיפור. אנחנו חיים, נושמים, צורכים ויוצרים סיפורים בעצמנו , כל הזמן, אפילו מבלי שנהיה תמיד מודעים לכך. נסו למשל לזכור רשימה של עשרה פריטים שאין ביניהם קשר. זו לא תהיה משימה כל כך קלה, עכשיו נסו להמציא סיפור שקושר את החפצים הללו. די בטוח שתגלו שהזיכרון ש

על מנת להבין מהי חשיבה ביקורתית, יש ראשית להגדירה: "חשיבה ביקורתית היא פעילות רפלקטיבית שקולה ומעשית המתרכזת בהחלטה למה להאמין ומה לעשות. בהגדרה זו של חשיבה ביקורתית נכללות גם פעולות יצירתיות כגון ניסוח רעיונות, דרכים חלופיות לראות בעיה, שאילת שאלות, הצעת פתרונות אפשריים ותכניות מחקר". (אניס, 1984). תהליך הזנת תוכן ועריכתו הינו לרוב תהליך קבוע החוזר על עצמו ואשר נשען על אבני יסוד ברורות וידועות מראש. אך גם בעולם הזנת התוכן לחשיבה ביקורתית יש מקום מאחר והיא בעצם היכולת והנכונ

"שירתי בצבא" או שירתתי בצבא?" היכנסו או הכנסו? לרכב או לרכוב? השפה העברית עשירה במטבעות לשון המקשטים אותה, יחד עם זאת, רבים אינם מכירים...

תקשורת פנים ארגונית- למה זה חשוב? לתקשורת פנים ארגונית שני תפקידים מרכזיים: העברת מידע בתוך הארגון בכל האפיקים הטמעת תהליכים בארגון. מעבר להגדרת התקשורת הפנים ארגונית ככלי תומך אסטרטגיה, היא גם משמשת כלי ניהולי קריטי ומהווה כלי המייצר וודאות, ביטחון ואמון בארגון ובמנהליו ומסייעת בידי הארגון בהובלת שינויים ובהתמודדות עם משברים. התקשורת תומכת בתרבות הארגונית ובערכי הארגון, ובד בבד גם משקפת אותם. וNewsletter ככלי תומך בתקשורת פנים ארגונית וNewsletter מאפשר ליחידות השונות בארגון

טכנולוגיית האינטרנט וההיפר-טקסט אשר החלה לכבוש את העולם בסערה בכניסה למאה ה-21, וממשיכה להאיץ את השתרשותה בממדים עצומים, הולכת ומשנה את האופן והתרבות שבהם בני-אדם ניגשים אל מידע כתוב, במרחבי רשת האינטרנט, כמובן, ולמעשה בכל מקום ומדיה שהם, בכלל. ככל שהולכת ומעמיקה מהפכת המידע הגלובאלית, אנשים בכלל, ובני הדורות הצעירים של ימינו בפרט, מאמצים יותר ויותר הרגלי צריכת מידע טקסטואלי, אשר מצייתים למספר עקרונות חדשים ושונים מאלה שמשלו בזירת תרבות הקריאה במשך מאות ארוכות של שנים. אם לא

הספר התחילו לספר! מציג את סיפור הסיפור ככלי אסטרטגי להשפעה, שכנוע והנעת קהלים. הוא מפרק סיפור למבנה, סכמות, איכויות ואמצעי שכנוע, ומדגיש יצירת אמון, חיבור רגשי ובהירות מסר. באמצעות בנייה מודעת של נרטיב, ניתן להפוך עובדות לסיפור משמעותי המשרת מטרות אישיות, ארגוניות וחברתיות. הספר התחלו לספר! הסיפור ככלי אסטרטגי לקידום אג'נדה, מטרות ויעדים נכתב על ידי אסנת גואז, שהתמחותה בסיפור סיפורים עסקיים, בשנת 2017. הספר אכן כתוב כסיפור, בדרך הכתיבה האישית שלו (גוף ראשון, אך לא רק) ואכן נו

פישוט לשוני מתייחס לתהליך התאמה של טקסט לאנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות או יכולות קוגניטיביות נמוכות. בתהליך זה כותבים את הטקסט בצורה פשוטה וברורה להבנה. בין העקרונות לפישוט לשוני: מידע ממוקד, שפה יומיומית פשוטה ותקנית, משפטים קצרים, עקביות (במונחים, בזמנים, ביחיד רבים ועוד), מסר ברור ללא מקום לפרשנות ועוד. לפני כמה ימים, שמעתי בחדשות על כך שקצבת הנכים תעלה, וכי ההעלאה תשולם למפרע מחודש ינואר. מיד נזכרתי בקורס בנושא עריכת תכנים וכתיבה פונקציונאלית, שהנחיתי בארגון גדול. בין ה

הילדים של היום כותבים הרבה יותר פעם. בדורנו, טענו שאנשים קל להם לדבר וקשה להם לכתוב; שהם שונאים את המקלדת. היום המצב התהפך: הילדים שלנו,...

הספר המדריך הרשמי של TED לדיבור לפני קהל מאת כריס אנדרסן מציג כיצד להפוך רעיון משמעותי להרצאה משפיעה באמצעות חיבור אנושי, נרטיב ברור, מתודות שכנוע והמחשה, שימוש מושכל בעזרים וסיום זכיר, ומספק כלים יישומיים לבניית הרצאות ממוקדות, אמינות ומעוררות השראה. הספר המדריך הרשמי של TED לדיבור לפני קהל, הינו ספר שנכתב ע"י כריס אנדרסן, נשיא ואוצר ראשי של TED, ולמעשה, האבא והאימא של TED, מי שיצר את הפורמט שאנו מכירים, של הרצאות קצרות, ממוקדות ומוצלחות. ומי, אם לא מאדם כזה, כדאי ללמוד, על

אז מה זה הדבר הזה? בעברית: אלו ראשי תיבות של "ארוך מדי; לא קראתי" ובאנגלית: "Too Long; Didn’t Read" לרוב משתמשים בביטוי זה כתגובה על פוסט ארוך ומפורט. הביטוי נצפה לראשונה באתר האינטרנט Something Awful בשנת 2002 והתפשט משם לפורומים אינטרנטיים. בינואר 2003 הופיע הביטוי לראשונה ב-Urban Dictionary ונוסף למילון אוקספורד באוגוסט 2013. באוגוסט 2014 פייסבוק יצאה בהודעה שהיא נלחמת מול ה- Click Bait, אותן כותרות "בומבסטיות" שמטרתן הבלעדית היא לגרום לגולש להקליק על הקישור (ולא מספקות מ

בתקופה האחרונה אני עוסקת הרבה בשאלה מהי שפת לקוח ? על פניו התשובה היא מאוד ברורה :שפה פשוטה וברורה לכול אשר איננה דורשת תרגום או תהליך למידה = שפה אינטואיטיבית. בעוד בשנים האחרונות רוב החברות נוגעות ועוסקות בעולם ה self service במטרה להנגיש את המידע ללקוחות החברה בצורה פשוטה וידידותית באתר החברה או ברשתות החברתיות, אין בהכרח נעשה תהליך דומה במערכת ניהול הידע הפנימיות בחברה. גם בסוגיה הנ"ל נראה כי התשובה ברורה : המידע בתוך הארגון מיועד לעובדים ולא ללקוחות, ולכן אין צורך לכתוב

וBlook – ספר שתכניו נאספו מתוך בלוג. כותבים רבים בוחרים לכתוב בחלקים, כל פעם קצת. הרבה יתרונות יש לשיטה הזו, למשל: במקום לכתוב במשך תקופה ארוכה ולהוציא לאור ספר שלם, מחלקים את הזמן בצורה נוחה יותר. קריאה בחלקים היא בד"כ קלה יותר לקוראים ודורשת פחות זמן מרוכז, בחיי היום-יום אפשר לקרוא 5 דקות ליום, אבל שעה-שעתיים זה כבר יותר מורכב לפנות. נוצר Buzz וחשיפה לאורך זמן, לעומת חשיפת ספר שלם בזמן השקתו או במבצעים. יצירת מתח אצל הקוראים, עניין ורצון לחלק הבא שיפורסם בקרוב (חשוב לעדכן א