הספר Managing the Knowledge Workforce מציג כיצד לנהל עובדי ידע בעידן הכלכלה הדיגיטלית באמצעות שילוב של תרבות שיתוף, תהליכים תומכים וטכנולוגיות ניהול ידע, ומדגיש שיפור זרימת מידע, צמצום בזבוז זמן, ניהול ניידות, ופיתוח מנהלים שמטפחים למידה, פרודוקטיביות וחדשנות מבוססת ידע לאורך זמן. להבין איך מהפכת המידע משנה את העולם העסקי אנו נמצאים בעיצומה של מהפכת המידע והידע. הכלכלה הולכת והופכת לכלכלה מבוססת ידע, ועובדי הידע, אותו מונח שטבע פיטר דרוקר (בספרו- אתגרי הניהול של המאה ה- 21)

הספר The Future of Management מאת Gary Hamel טוען כי שיטות הניהול הבירוקרטיות של המאה ה-19 אינן מתאימות לאתגרי המאה ה-21, וקורא לחדשנות ניהולית עמוקה- דמוקרטיזציה של החלטות, העצמת עובדים, מבנים שטוחים, שקיפות וגמישות- כמנוע אסטרטגי ליתרון תחרותי מתמשך ולבניית ארגונים יצירתיים, מסתגלים ומבוססי אדם. לרוב הספרים המקצועיים, כך למדתי, כותרת וכותרת משנה. הכותרת הראשית, שם מושך, שכוונתו לגרום לקורא לרצות לקחת את הספר מהמדף, לרכשו ואולי אף לקראו. כותרת המשנה, מלמדת על התוכן האמיתי וה

הספר Successful Business Intelligence (Cindy Howson) מגדיר הצלחת BI כתמהיל מאוזן של ערך עסקי, הובלה ארגונית ותשתית נתונים- לא רק טכנולוגיה- ומציע צעדים יישומיים: מדידת תועלות רלוונטיות, גישור מתמיד בין IT לעסקים, בניית תרבות שימוש ותמיכת הנהלה, הקפדה על איכות נתונים, פיתוח גמיש והתאמת כלים לקהלי משתמשים כדי להפוך תובנות לפעולה. הספר- Successful Business Intelligence הנו בהחלט ספר שמומלץ לרוץ לחנות הספרים ולרכוש (או יותר נכון, להזמין באינטרנט. לארץ טרם הגיע). ספר זה, שיצא רק ב

ו הספר The Long Tail (Chris Anderson) מגדיר את “עקרון הזנב הארוך” ככלכלת נישות שבה הגדלת ההיצע, הוזלת ההפצה וקישור חכם בין היצע לביקוש מאפשרים להרוויח ממכירה של “פחות מכל דבר, אבל הרבה יותר פריטים”-בעזרת חיפוש, המלצות ומסננים שמכוונים לקהלים קטנים ומדויקים, לצד הלהיטים. ו The Long Tail הנו מושג שהושאל מהעולם המתמטי סטטיסטי ונודע כאחד מאבני היסוד של עולם ה- WEB2.0, אך אם תשאלו אותי, למרות שהספר מדבר על עולם זה, הוא עוסק בראש וראשונה בכלכלה ועסקים. הספר הנו הרחבה של מאמר שכתב א

הספר Knowledge Management (Carl Frappaolo) מגדיר ניהול ידע כטיפוח שיטתי של זרימת ידע בין אנשים, תכנים ותהליכים- במיוחד סביב מה שלא צפוי- באמצעות שילוב כלים (כמו פורטלים, חיפוש וקהילות), תפקידים ייעודיים ומדדי הצלחה, כדי למנף יכולות ליבה, לשפר החלטות וליצור ערך עסקי מתמשך לאורך זמן. הרבה ספרים קראתי בנושא ניהול ידע. בהכללה, ניתן לחלק אותם לספרים של Key Thinkers, אותם הוגים המכווינים את ניהול הידע; ולספרים של Knowledge Doers, ספרים של יועצי ניהול ידע, או מנהלי ידע בארגונים, המת

הספר Knowledge Creation & Management: New Challenges for Managers (Nonaka & Ichijo) מציג יצירת וניהול ידע כיכולת ניהולית־אסטרטגית המבוססת על חזון ידע, דיאלוג והתנסות, נכסי ידע ומנהיגות מבוזרת; הוא נותן למנהלים מסגרת מעשית לבניית תנאים מאפשרים (רשתות, מבנים, HR וטכנולוגיה) כדי להאיץ חדשנות, להעביר ידע “דביק”, ולהפוך ידע מקומי לערך ארגוני גלובלי. מרגע ששמעתי על צאת ספרם החדש של נונקה ואיצ'יז'ו, קשה היה להתאפק עד קריאתו. נונקה, ללא ספק, הנו אחד ממעצבי ניהול הידע, וספרו, שנכתב עם

הספר Naked Conversations מגדיר בלוגים ככלי תקשורת ישיר, מתועד ושקוף שמאפשר לארגונים לבנות אמון, להאניש מותג ולנהל שיח רציף עם לקוחות- כל עוד פועלים באותנטיות, עקביות ופתיחות לביקורת. הערך היישומי: להקים בלוג רק כשיש תרבות שיתוף ומוצר אמיתי, ולנהל תגובות במהירות כדי להפוך שיח למוניטין ולמידע עסקי. א Naked Conversations, או בתרגום חופשי לעברית, שיחות עירומות, הנו ספר על בלוגים. עיקרו בבלוגים חוץ ארגוניים, בלוגים התורמים לעסקים בעולם האינטרנט. הספר נכתב ע"י רוברט סקובל ושל ישראל

הספר מנהיגות במבחן (חפץ ולינסקי) מגדיר מנהיגות כפעולה של הנעת קבוצה להסתגל לשינוי מורכב- לא כסמכות או כריזמה- ומציע כלים יישומיים כמו “עלייה ליציע” לזיהוי דינמיקות, ניהול התנגדויות (דחיקה, הסחה, התקפה, פיתוי), וויסות “טמפרטורה” של קונפליקט, כדי לקדם שינוי בלי לשבור את הארגון או את המוביל. מנהיגות במבחן הנו ספר שנכתב ע"י שני יהודים, לינסקי וחפץ, וזכה לשבחים רבים. אלי הורוביץ, יו"ר דירקטריון טבע, נשיא בדימוס של אוניברסיטת הרווארד ורא"ל במילואים ליפקין שחק, היו בין קוראיו המוקדמ

הספר Linked (אלברט-לסלו ברבאשי) מציג את “המדע החדש של רשתות”: רוב המערכות- מהאינטרנט ועד ארגונים- מתארגנות כרשתות “חסרות סקאלה” עם רכזות שמאיצות הפצה אך יוצרות פגיעוּת ממוקדת. הערך היישומי: לאתר רכזות, לחזק חוסן, ולתכנן שיווק/ידע דרך קשרים חלשים ומתווכים. קישורים - המדע החדש של רשתות, ספרו של אלברט-לסלו ברבאשי אם צריך לסכם את גדולתו של ספר זה "קישורים", ובשמו המקורי "Linked" בביטוי אחד- הריהו התגלמותו של המדע הפופולארי. במובן החיובי של המושג: הספר שכתוב ע"י פיזיקאי, לוקח נוש

ספרו של אטיין ונגר Communities of Practice מגדיר קהילת התנסות כקבוצת אנשים הלומדת “תוך כדי עשייה” סביב עניין משותף, דרך השתתפות מתמשכת ויצירת משמעות וזהות. הערך היישומי: לעצב קהילות שמייצרות זיכרון משותף, מצמצמות זמן חיפוש, מאיצות קליטת חדשים, ומגשרות בין גבולות באמצעות מתווכים והמשגות (כלים, שגרות ושפה). אל תתבלבלו. המונח Communities of Practice אמנם מוכר לנו בעברית כקהילות ידע, ומיד מעלה בראשנו אסוציאציות מתאימות של ניהול ידע. אולם כאן, המונח כפי שמוצג ע"י המחבר, ונטבע על י

הספר The Knowing-Doing Gap של פפר וסאטון מגדיר את “פער הידיעה-עשייה” כתופעה שבה ארגונים יודעים מה נכון לעשות אך נתקעים בדיבורים, מדדים ותחרות פנימית במקום ביצוע. הערך היישומי: להפוך ידע לפעולה באמצעות מנהלים hands-on, מעקב יישום החלטות, צמצום פחד, מדידה פשוטה שמקדמת שיפוט, ותמרוץ שיתופיות במקום משחק סכום-אפס. מכירים את הדברים שכל כך טריוויאליים, אך רק בדיעבד? הספר The Knowing-Doing Gap הוא ספר שכזה. הוא דן בבעיה שגם קשורה לניהול ידע, אך בעיקר משלימה אותה: איך זה שכל כך הרבה

ו הספר Deep Smarts של דורותי לאונרד ווולטר סוואפ מסביר כיצד מפתחים ומעבירים “תבונה ארגונית” - ידע מעשי עמוק, תלוי־הקשר, שמאפשר לבחור פעולה נכונה בתוך אי־ודאות. הערך היישומי: להאיץ בניית מומחיות באמצעות התנסות בקצוות, סימולציות, אימון והתנסות מונחית (צפייה, פתרון בעיות, ניסויים), טיפוח Know-Who, ומשוב עקבי שמקצר את “עשר שנות ההתנסות” בלי לוותר עליהן. ספרם של Leonard ו- Snap, הנו ספר חדש יחסית, שנכתב ב- 2005 והוצא לאור ע"י Harvard Business School Press. הספר דן בסוגיה המעסיקה

הספר If Only We Knew What We Know של O’Dell ו-Grayson מציג ניהול ידע כתהליך עסקי שיטתי להפיכת ידע קיים לתוצאות מדידות: כסף, לקוחות מרוצים, חדשנות ויעילות תפעולית. הערך היישומי: לבחור 1-2 ערכים מוספים ממוקדים, לזהות חסמים אישיים ומערכתיים, ולבנות “קונטקסט מאפשר” של תרבות, תשתית, טכנולוגיה ומדידה- דרך מחזור תכנון-עיצוב-מימוש-שדרוג. אני קוראת ספרים רבים בתחום ניהול הידע ויסודותיו. אך אין ספק, שספר זה If Only we knew what we know, שנכתב ע"י O'Dell ו-Grayson, מנכ"לית ומייסד APQC–

הספר Enabling Knowledge Creation של Von-Krogh, Ichijo ו-Nonaka מציג כיצד ארגונים מפתחים ידע חדש באמצעות חמישה גורמים מאפשרים: חזון ידע, שיח מנוהל, פעילי ידע, הקשר תומך והפצת ידע. הערך היישומי: בניית “סביבת BA” המעודדת אמון, משמעות ולמידה, כדי להפוך ידע סמוי לחדשנות מתמשכת וליתרון תחרותי. אין ספק ש- The Knowledge Creating Company, שנכתב ע"י Nonaka & Takeuchi ב- 1995, הפך לאחד מספרי המופת של ניהול הידע. הספר מציץ לתוך התרבות היפנית, ומסביר על בסיס תפיסה ממוקדת ידע, כיצד מצליחות

הספר Working Knowledge של Davenport ו-Prusak מגדיר ניהול ידע כמערכת של יצירה, הבניה, שיתוף ושימוש בידע המבוסס על ניסיון, הקשר ויחסים אנושיים. הערך היישומי: לפתח “שוק ידע” פעיל, לאזן בין טכנולוגיה לתרבות, ולהטמיע תהליכים שמתרגמים ידע לביצועים עסקיים מתמשכים. ספר זה, Working Knowledge, נכתב ע"י שניים ממובילי ניהול הידע בעולם- Larry Prusak ו- Thomas Davenport. הספר נכתב ה- 1998, ומהדורה רכה, הכוללת תוספת של הקדמה, נכתבה בשנת 2000. אם צריך לתמצת את הספר במשפט קצר: הקלאסיקה של ניה

ו WEB 2.0 הוא דור אינטרנט שמבוסס על השתתפות משתמשים, “האינטרנט כפלטפורמה” ושיפור השירות ככל שמשתמשים בו יותר (בלוגים, ויקי, תיוג, RSS ורשתות חברתיות). בניהול ידע ארגוני המשמעות היא מעבר מכלים ריכוזיים לתשתיות שיתוף קלות, ביזור היצירה לקצוות, וחיזוק תרבות אמון- אבל באימוץ מושכל: לא להסתמך רק על הכלים, לשמור על הקשר עסקי, ולזכור שבארגון אין “מסה” כמו ברשת ולכן נדרשים הנחיה, תמרוץ ותכנון. כאדם מן השורה, אני נתקלת לאחרונה לא מעט במושג ה- WEB 2.0. כעוסקת שנים רבות בתחום ניהול הידע

ו Learning to Fly (Collison & Parcell) מציג ניהול ידע כיכולת “ללמוד לפני-תוך-אחרי” כדי לשפר ביצועים עסקיים, תוך שילוב קבוע בין רשת אנושית לרשת ממוחשבת: מיפוי יכולות וצרכים (Self-Assessment), למידה לפני פרויקטים (Peer Assist), למידה בזמן אמת (AAR), למידה בדיעבד (Retrospect), והפעלה של Who’s Who, קהילות ונכסי ידע ממוקדים (10-20) כדי להאיץ שימוש חוזר, אמון ושיתוף. בעולם ניהול הידע אנו נוהגים להזכיר את שמותיהם של Nonaka, Davenport, Prusak, David ו- Snowden. ספרם של קוליסון ופרסל

הספר ניהול הלכה למעשה של פיטר דרוקר מגדיר ניהול כעשייה מוכוונת־ייעוד ויעדים, הנשענת על אחריות אישית, מדידה נכונה והעמדת מידע לעובד כדי שיבקר את עצמו וישתפר. הערך היישומי: למקד ניהול (וגם ניהול ידע) בליבת העסק, להציב מטרות ברורות, ולהבטיח שהידע תומך בביצועים, חדשנות ויושרה ניהולית. בנובמבר 2005 הלך לעולמו אבי תורת הניהול, ואחד מגאוניו- פיטר דרוקר. דרוקר, ידע לשלב ידע אקדמי ותיאורטי יחד עם מעשים וניסיון מקצועי, והתפרסם הן כמרצה, הן כיועץ ו"גורו" ניהולי והן ככותב ספרים. בגיל 96

ללמוד מניסיון פירושו לבחון מחדש אמונות ופרשנויות, ולא רק לשנות התנהגות. למידה אפקטיבית מתבססת על שיקוף, זיהוי הטיות, והבחנה בין “המפה” שלנו למציאות. הספר מציג ארבע רמות למידה - תגובתית, תרחישית, קונספטואלית ונעלה - ומדגיש שלוש מיומנויות מפתח: הכללה, מיקוד ואינטרפרטציה. שילוב מודע של מיומנויות אלו מאפשר לאנשים ולארגונים להפיק לקחים מדויקים, לשפר החלטות, ולהתפתח לאורך זמן. לא קל ללמוד מניסיון. אנו נדרשים לעשות שימוש בניסיון שכבר קיים בידינו, כדי לבחון את האמונות והערכים שאנו מח

הספר הפסיכולוגיה של האינטרנט (Patricia Wallace) מסביר כיצד תקשורת כתובה בלבד יוצרת תרבות ושפה ייחודיות, משפיעה על רושם ראשוני, חום/קרירות ואמון, ומעצימה דינמיקות קבוצתיות כמו קיטוב, תסכול ניווט ואלטרואיזם. הערך היישומי: לתכנן קהילות ואתרי ידע עם מנגנוני אמון, פרופילים אישיים, כללי שיח וחוויית ניווט שמפחיתה כעס ומגבירה שיתוף. שנים רבות לוקח לכתוב ספר מבוסס מחקר. ההחלטה לבצע מחקר מבוססת על תופעה, או השערה, ומכאן מחייבת מציאות שכבר קיימת זמן משמעותי, כנקודת פתיחה. לאחר מכן יש לת