איך בונים אמון בעולם של שינוי, לחץ וחוסר ודאות? The Crucibles of Trust חושף כיצד רגעי משבר יכולים להפוך למנוף של צמיחה, חיבור והשפעה - ומציע כלים מעשיים להפיכת אמון לנכס האסטרטגי החשוב ביותר של כל ארגון.

הספר Managing Complexity in Times of Crisis מאת דיוויד סנואדן מציע מודל מעשי לניהול משברים לפי מסגרת ה-Cynefin. הוא מדגיש חמישה שלבים - מהערכת מצב ועד התעלות - ומציג כלים כמו תיעוד נרטיבי, ניהול אילוצים, שיתופיות ולמידה מתמשכת ליצירת יציבות וחדשנות בשעת משבר.

ניהול ידע חוזר במוקדי שירות ומכירה הוא תהליך שיטתי לזיהוי שאלות ובעיות שחוזרות על עצמן, תיעוד מענה ברור והנגשתו בזמן אמת לנציגים. באמצעות מיפוי פערים, הפצה חכמה ומעקב מתמשך, הארגון מצמצם שיחות חוזרות, משפר חוויית לקוח, מפחית שחיקה והופך טרחה יומיומית לנכס אסטרטגי. מוקדי שירות ומכירה פועלים בסביבה דינמית, עם אלפי אינטראקציות ביום. לצד נהלים מסודרים ותסריטי שיחה, קיימת תופעה שחוזרת על עצמה בכל מוקד – שאלות, בעיות וטעויות שגורמות לשיחות חוזרות ולהשארת "קצוות פתוחים". התשובות בדר

חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות הם תהליך שיטתי של בחינת מידע, זיהוי הנחות והטיות, ניתוח חלופות וקבלת החלטות מבוססת נתונים. באמצעות שאלות עומק, כלים לוגיים והרגלי חשיבה מודעים, ניתן להבין בעיות לעומקן, לבחור פתרונות אפקטיביים ולתקשר מסקנות בצורה בהירה ומשכנעת. הספר Critical Thinking Logic & Problem Solving שנכתב על ידי מעבדת Neuronswaves הוא ספר פרקטי לכל מי שרוצה לשפר את המיומנויות, הטכניקות והפרקטיקות שלו בכל הקשור קודם כל בחשיבה הביקורתית, ולצידם בכלי חשיבה לוגית ובפתרון בעיות.

ההבדל בין תהליך עבודה לתובנה בניהול ידע הוא בין “מתכון” קבוע לביצוע משימה לבין “טיפ מנצח” המבוסס על ניסיון. תהליך עבודה יוצר אחידות ויעילות, בעוד תובנה מוסיפה הקשר, עומק ושיקול דעת - ושילוב ביניהם מאפשר מצוינות, למידה מתמשכת וחדשנות ארגונית. ניהול ידע הוא תחום מורכב ורב-גוני, הכולל, בין היתר, שני פורמטים חשובים: תהליכי עבודה ותובנות. לעיתים קרובות עלולים להתבלבל ביניהם, ובמאמר זה ננסה להבהיר את ההבדלים העיקריים בין שני מושגים אלו, ונבחן כיצד הם משתלבים יחד ליצירת ניהול ידע אפ

זיקוק תובנות הוא תהליך שיטתי של הפיכת ידע סמוי וניסיון מצטבר לתובנות ברורות, מעשיות ובעלות ערך, באמצעות הכללה, רציונל, בהירות והסכמה ארגונית. כך נבנה מאגר ידע חי שמחזק קבלת החלטות, למידה מתמשכת ושיפור ביצועים. ארגונים עתירי ידע, מחזיקים אותו לרוב במסמכים, כגון, נהלים, חומרי הדרכה וכדומה. זהו הידע המתועד. לצד מסמכים אלו, קיים הרבה מאוד ידע שאינו מתועד, ידע "רך" הנמצא אצל העובדים בדרגים השונים. זהו הידע הסמוי. את הידע הסמוי נכון ומומלץ לאסוף, לזקק וליצור ממנו תובנות, ולשלב את ה

הפקת לקחים באמצעות ניתוח אירועים היא תהליך מובנה לזיהוי סיבות, תובנות ודפוסי פעולה מתוך הצלחות וכישלונות, באמצעות בחירת אירועים רלוונטיים, הצגה סיפורית ממוקדת והנגשה יצירתית. כך הארגון מחזק למידה מתמשכת, שיפור ביצועים ויישום אפקטיבי של ידע. במציאות הארגונית הדינמית של ימינו, יכולת הארגון ללמוד ולהשתפר באופן מתמשך מהווה יתרון תחרותי קריטי. אירועים שונים, בין אם הצלחות מרשימות או אתגרים משמעותיים, מספקים לארגונים הזדמנות ייחודית לבצע הפקת לקחים מובנית. תהליך זה מאפשר זיהוי ונית

ארבעת עמודי התווך של חשיבה ביקורתית הם פיתוח מיומנויות ניתוח והסקה, תהליך שיטתי לבחינת מידע וטיעונים, חיזוק מתמיד דרך רפלקציה ותרגול, ויישום מודע בהחלטות יומיומיות. שילובם מאפשר קבלת החלטות מושכלת, פתרון בעיות אפקטיבי והתמודדות טובה עם מורכבות. הספר The 4 Pillars of Critical Thinking שנכתב על ידי Patrik Ian Meyer ופורסם בשנת 2023 עוסק באחת המיומנויות היותר חשובות ולא פשוטות שלנו כאנשים ועובדים במאה ה-21: חשיבה ביקורתית. חשיבה ביקורתית, למי שלא היה בטוח אינה דרך יפה להגיד ״בי

לרגל המהדורה ה-300 של הירחון שלנו, אנו שמחים לשתף את שיטות העבודה המומלצות בניהול ידע שתרמה לנו קהילת ניהול הידע: תוכניות ניהול ידע:...

The Art of Powerful Questions: Catalyzing Insight, Innovation, and Action הוא ספרון דיגיטלי קצר (12 עמודים) שנכתב על ידי Eric Vogt, Juanita

הספר Decide and Conquer: 44 Decisions That Will Make or Break All Leaders נכתב על ידי David Siegel, מנכ״ל MeetUp, וגולל את סיפורו, החל מההצע

ו ATP 6-01.1 מציג ניהול ידע כתהליך מחזורי שמטרתו לשפר הבנה משותפת, למידה וקבלת החלטות באמצעות יישור קו בין אנשים, תהליכים וכלים. המסמך מגדיר תפקידים ואחריות, מתאר שלבי יישום מהערכה ועד הטמעה מלאה, ומדגיש תחזוקה מתמשכת דרך מדידה, הדרכה ותקשור-כך שניהול הידע יהפוך לחלק אינטגרלי מקצב העבודה ומהביצועים הארגוניים. מסמך ה- ATP 6- 01.1 Knowledge Management, הינו חלק ממסכת הפרסומים של צבא ארה״ב (Army Techniques Publications) הדן בנושא ניהול הידע. המסמך המסוקר ממרץ 2024, מחליף פרסום

ו The Smart Mission מציג ניהול ידע כבסיס להצלחת פרויקטים מורכבים, באמצעות זיהוי ידע קריטי, טיפוח למידה, סיפור סיפורים ותרבות של אמון ושיתופיות. מתוך ניסיונה של NASA, הספר מראה כיצד שילוב בין אנשים, ידע ותרבות ארגונית מאפשר להתמודד עם אי־ודאות, לצמצם סיכונים ולהוביל ביצועים לאורך זמן. הספר The Smart Mission: NASA’s Lessons for Managing Knowledge, People and Projects שנכתב בשנת 2022 על ידי Edward Hoffman, Mathew Kohut & Laurence Prusak, שבה את עיניי ויותר מסיבה אחת: ראשית- מדו

הספר “רעש” מראה כיצד שונות בלתי רצויה בשיפוטים מקצועיים פוגעת באיכות ההחלטות, גם ללא הטיות מכוונות. באמצעות זיהוי מקורות הרעש, מדידה שיטתית ושילוב כללים, מודלים וכלים אנושיים, ארגונים יכולים לצמצם שגיאות, לשפר עקביות ולקבל החלטות מדויקות והוגנות יותר. הספר ״רעש: הפגם בכושר השיפוט האנושי וכיצד אפשר להתגבר עליו״ נכתב בשנת 2021 על ידי חתן פרס נוהל לכלכלה דניאל כהנמן יחד עם אוליביה סיבוני וקאס סאנסטיין. הספר דן בתופעה שמסתבר שהיא משמעותית הרבה יותר בהיקפה משהיינו מצפים: שגיאות בש

תדרוך (BAR- Before Action Review) הנו מונח משלים ל- AAR (After Action Review) המהווה את מתודולוגיית התחקור הפופולארית בארה"ב ומקורה...

ניסיון (Best Practice) הנו ידע, הנראה למשתמש מבחוץ כמו לקח אך שונה ממנו באופן התפתחותו. לקחים נלמדים מתהליך מוכוון, בו הארגון עוצר ומנסה...

חזרה לשגרה לאחר היעדרות ממושכת דורשת תהליך מובנה לצמצום פערי ידע, עדכון בפרויקטים ושיקום מיומנויות. באמצעות רשימות התעדכנות, סדר יום ראשוני, שיח עם מנהל ותיעוד שוטף של ידע ציבורי, הארגון מבטיח קליטה מחודשת יעילה, רציפות תפקודית וחוויית חזרה מאוזנת לעובד. מה היה... במשך כ-7 חודשים הייתי בחופשת לידה. כשבועיים לפני הלידה, ידעתי שעליי לסיים את כל הפרויקטים והמשימות שעבדתי עליהם ולהשאיר "שולחן נקי". דאגתי להכשיר את העובדת החדשה בצורה הטובה ביותר על מנת שהיא תוכל לבצע את המשימות של

ניהול לקחים אפקטיבי אינו מסתיים בהפקה ובהפצה, אלא דורש ניהול מחזור חיים מלא: זיקוק הלקח לשורה תחתונה ברורה, שיפורו לפי כללים סדורים ושילובו ברוטינות, בתהליכים ובמערכות. רק כך הלקחים הופכים ללקחים שנלמדו ומשפרים בפועל את ביצועי הארגון. כולנו רוצים להצטיין. שיפור מתמיד הינו כלי לשפר את עצמנו, שוב ושוב, בשאיפה אל הפסגה. הפקת לקחים שיטתית מהפעילות שלנו היא דרך נהדרת לשיפור המתמיד, ומכאן להצטיינות. אז למה אנחנו לא עושים את זה יותר: מה מונע מאתנו כארגונים מללמוד יותר? קורס ניהול י

הפקת לקחים בפרויקטי בינה מלאכותית היא תנאי להצלחה, בשל האופי האיטרטיבי של פיתוח, אימון וניטור מודלים. באמצעות למידה שיטתית, זיהוי הטיות בנתונים ובחשיבה, ושימוש במתודות כמו AAR, ארגונים מצמצמים טעויות, משפרים ביצועים וממנפים ניסוי וטעייה לתהליך מבוקר ואפקטיבי. קורס בינה מלאכותית וניהול ידע של KMGN- מפגש 20. היום הרציתי אני על נושא של הפקת לקחים בפרויקטי בינה מלאכותית. תהליכי הפקת לקחים הם קריטיים בפרויקטים של בינה מלאכותית העוסקים בלמידת מכינה. כן- אני אומרת זאת בקול רם וברור.

למידה מתקופות חירום מחייבת הפקת לקחים מתודולוגית, רגישה ומהירה, המתמקדת לא רק בכשלים אלא גם בהצלחות. באמצעות התאמת מתודולוגיות, ניתוח גורמי שורש ובחינת שינויי החלטה, תהליכים וניהול, ארגונים יכולים להפוך משבר להזדמנות ללמידה מערכתית ולשיפור מתמשך גם בשגרה. פתיחה מאי 2020. סיום הגל הראשון של הקורונה. מדינת ישראל בתהליכי חזרה לשגרה . ארגונים רבים מחליטים שנכון להפיק לקחים מתקופה של סגר וקשיים כלכליים . במדינת ישראל יש מודעות לצורך להפיק לקחים. אנחנו מדינה שבכל משפחה כמעט היה או