דמיינו שאתם מעבירים הרצאה על נושא כלשהוא. בואו נאמר שההרצאה נערכת במסגרת כנס ומשובצת אחרי ארוחת הצהריים. הנושא מרתק, המצגת מושקעת, אתם מאמינים בחומר ומיומנים בהעברה שלו - כן, אתם רהוטים ואפילו מלאי כריזמה - ובכל זאת השעה ומערכת העיכול עושים את שלהם. בשלב מסוים אתם מתחילים לשים לב שהקהל שלכם, לא נעים להגיד...טיפה מנומנם. מזל שבדיוק עכשיו אתם מגיעים לשקף מיוחד שטמנתם במצגת. מדובר בחידה בלשית שהתשובה אליה מצויה באחד מהמונחים שהסברתם כמה שקפים קודם. לפתע כולם מתעוררים ומתנערים: ה

הספר Think Better מציע “חשיבה יצרנית” - שילוב ממושמע בין חשיבה יצירתית (הרחבה, בלי שיפוט) לחשיבה ביקורתית (צמצום ובחירה) - כדי לפתור בעיות מורכבות. הוא מציג מסלול עבודה מעשי: להבין מה באמת “מגרד” ומי מושפע, לדמיין “עתיד נמשך” ולהגדיר קריטריוני הצלחה (DRIVE), לנסח שאלות מניעות (HMW/AIM), לייצר שפע רעיונות בשלושה סבבים, לזקק פתרון באמצעות POWER, ואז לתכנן יישום והקצאת משאבים בצורה ריאלית (EFFECT). הספר Think better: An innovator’s Guide to Productive Thinking הוא ספר שנכתב על

אנציקלופדיה שכולם יכולים לערוך דף הבית של ויקיפדיה (זמין בגרסה העברית בכתובת ויקיפדיה) הוא חלק באתר שלפי הסטטיסטיקה, לא רבים פוקדים אותו. לרוב, אנשים יבצעו חיפוש במנוע חיפוש ואז, ערך רלוונטי בוויקיפדיה בשפתם יופיע כאחת התוצאות הראשונות. לעיתים, הגדרה קצרה שלקוחה מפסקת הפתיחה של הערך הוויקיפדי תופיע בראש חלון החיפוש, ויהיו רבים שיהיה די בהגדרה הזאת כדי לספק את צורכיהם. אם בכל זאת הזדמנתם לדף הבית, תוכלו לראות שבראש הדף, מייד אחרי ברכת "ברוכים הבאים לוויקיפדיה", מצוין שזוהי "אנ

כולנו יודעים עד כמה מחוברות (Engagement) היא קריטית להנעת הצלחה כאשר אנחנו מקדמים פעילויות ניהול ידע. ולמעשה גם בכל פעילות לא טריוויאלית...