top of page
  • תמונת הסופר/תמיכל צדקה

אבחון צרכים ראשוני לארגון על בסיס תקן ניהול הידע 25006

עודכן: 12 בדצמ׳ 2022

בעבודתי מול ארגונים ומנהלות עולה לעיתים הסוגיה של מדידת עולם ניהול הידע כיצד ניתן למדוד הצלחה של ניהול הידע בארגון. לא פעם עולות הטענות כי מדידת עולם זה הינה מדידה איכותית בלבד ולא כמותית וכי כל הצלחה בארגון ניתן לשייך לגורמים רבים ולאו דווקא לעולם ניהול הידע. לכן שמחתי להכיר את התקן החדש וחשוב לי היום להכיר לכם אותו כעוד כלי מדיד שיכול לסייע לנו בהקמה פיתוח וקידום עולם ניהול הידע בארגון. תקן 25006 הינו תקן ניהול ידע בארגונים , אז מה לתקן ולמדידה בשלב ההקמה? התקן מייצג את מצפן ניהול הידע; את הגדרת התנהלות ארגון המנהל ידע באופן "מצוין". הפרקים שלו, כנובע מכך, מייצגים היבטים וממדים שיש לתת עליהם את הדעת בבואנו לאבחן את הארגון ביחס למצב ניהול הידע שבו. אם נבחן את התקן נבין שניתן להשתמש במרכיביו לא רק כבחינה להשגת התקן כי אם כמורה דרך, ככלי מדידה לאבחון ראשוני בארגון להתייחס לתקן ככלי מכוון . כמובן שאין הכוונה לבדיקה, כבר בשלב האבחון הראשוני, של כלל דרישות התקן בכל סעיף, ורמת העמידה בהם. הכוונה, להיצמדות לרוח התקן, פרקיו ומרכיביו. איך עושים זאת בפועל? על ידי בחינה כפולה של הארגון: בחינה אחת "ישירה" של הצרכים העסקיים שניהול הידע ישרת אותם, ובצידה, בחינה, של התשתית התומכת לניהול ידע, בהתאם לרוח התקן ופרקיו. ומה נרוויח? הרווח שניתן לקבל מתהליך שכזה משולש: ראשית, בחינת הצרכים תהיה על פי תו תקן, תו מצוינות; שנית, המדידה באמצעות התקן מאפשרת חיבור לאסטרטגיה העסקית בארגון; ושלישית, פעילות ניהול ידע תהיה מוכוונת תקן, ולכן יקל, בעתיד, כשיבשיל ויתקדם, גם לפעול להשגת תו תקן, במידה וירצה. זה כבר עובד בפועל. יש כבר ארגונים שבהם האבחון נעשה על בסיס התקן. למי שנמצא כעת בראשית דרכו הארגונית בניהול ידע בכלל, או בניתוח צרכי יחידה מסוימת בפרט כדאי לשקול מעבר לתפיסה החדשה. העתיד כבר כאן.


Kommentarer


bottom of page