והפעם סיכום ביניים של התפתחות התחום; תמונת מצב של העבר וההווה תוך ניסיון ללמד על העתיד.
עבר:
ניתן לזהות מספר גלים עיקריים בהתפתחות התחום:
גל ראשון- גילוי נכס "הידע" והבנת החשיבות שבניהולו. פעילות עיקרית: שיתוף ידע בין אנשים, בין אם באופן פורמלי (קהילות ידע) ובין אם באופן א-פורמלי (פינות ישיבה, קפה וכו').
גל האינטראנט- הכנסת המחשוב לחגיגה. ממצב בו מחשוב לא היה מעורב בכלל, מעבר למצב בו מחשוב, ובפרט פתרון "אינטראנטי" הוא הכל. כמו השלב הראשון, בו לא היה מחשוב בכלל, גם שלב זה, שהיה רווי מחשוב, לא נחל הצלחה יתרה.
גל השילוב- החדרת התובנה שניהול ידע משלב תרבות, תהליכים ומחשוב. התפכחות מפתרונות קסם.
גל הפורטל הארגוני- גל הנמצא עדיין בתחילת דרכו, וטרם הגיע למלוא הפוטנציאל. יותר ויותר ארגונים מבינים שארגון הנתונים, המידע והידע הנם תשתית מרכזית בניהול הידע. הרבה ארגונים צופים בהתפתחות כלי ה- EIP (פורטל הידע הארגוני) ומשקיעים את מירב מאמצי ניהול הידע בכיוון. לטעמנו..מעט יותר מידי.
הווה:
טכנולוגיות לתמיכה בניהול ידע קיימות לרוב. טכנולוגיות המציגות עצמן כפתרונות ניהול ידע, קיימות עוד הרבה יותר.
מחקרים מראים כי כ- 80% מכלל החברות הגדולות בעולם נמצאות בשלבים שונים של פרוייקטים לניהול ידע. . בישראל המצב אינו כה אופטימי, הערכה של כ- 25%-20%.
מחקר של BAIN ַַ& CO’S מראה כי בשנת 1999 18% מכלל החברות שהטמיעו כלי ניהול ידע, הפסיקו את התהליך – כפול מהנתונים שהתקבלו לגבי כלים אחרים בשוק. הסיבה המרכזית: מנהלים הכל ולא רק ידע בעל ערך; אין מיקוד ואין מטרה, ולכן יש התבדרות של התהליך (עפ"י מנהל ה- KM ב- IBM).
עתיד:
מחקרים מראים כי בין השנים 1999-2004 יגדל שוק טכנולוגיות ניהול הידע מ- 515$ מליון, ל –3.5$ בליון, וכי שוק שרותי ניהול הידע יגדל מ- 2.6$ בליון ל- 8.8$ בליון.
הערכתנו: ייקח זמן לארגונים, עד שיממשו ניהול ידע שאכן מצליח ואכן מסייע לארגון בהשגת מטרותיו העסקיות. יכולותיו הנפלאות של הפורטל הארגוני, גורמות למיקוד יתר בטכנולוגיה, ולא במימושו. עד שארגונים לא יטמיעו שניהול ידע חייב להיות JOB RELATED ייקח עוד זמן. הדרך ארוכה, אך נראה שהכיוון, בסופו של דבר, חיובי.