top of page
  • תמונת הסופר/תד"ר מוריה לוי

סיכום דיון וירטואלי

עודכן: 22 במאי

שיח משותף עם ד"ר אשר עידן, מנהל התוכנית לניהול עתידי במדיה חברתית, בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א. מרצה לניהול ולמודיעין עסקי ברשתות חברתיות, במחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן. יועץ להנהלות ולמרכזי מו"פ. סיכום: ד"ר מוריה לוי.

המדיה דיון וירטואלי הוא חוויה מרתקת. הדיון שהתנהל ב- 27/12 ביוזמת פורום ניהול הידע בישראל בהחלט היווה חוויה שכזו. ד"ר אשר עידן, היה האורח המומחה שהנחה שיח בנושא ניהול ידע ברשת חברתית פנים ארגונית, ככלי להאצה אקספוננציאלית בחדשנות. השיח נוהל במגוון ערוצים סינכרוניים ו א-סינכרוניים. ההרצאה נפתחה כדיון וירטואלי באתר הפורום, ושולבה בה מצגת, שהיוותה בסיס לשאלות, שהחלו לעלות עוד לפני תחילת המפגש בפועל. חלק מהתשובות ניתנו במקום, סימוכין והעמקות, יינתנו ע"י אשר בהמשך באמצעות הפורום. בנוסף, נפתח שיח ב- Go-meeting, בחסות האוניברסיטה הפתוחה, שנוהל הן כשיח משותף, והן עם הרבה תת שיחות בין זוגות אנשים ששמחו להיפגש במעמד חגיגי זה. פעילות רב ערוצית זו בהחלט משקפת את מהות ה- WEB. כולם מדברים עם כולם, בהרבה דרכים, עם הרבה בלגן, אך בסוף, עם מסר. כפי שאמר ד"ר אשר עידן, המדיום הוא המסר. יתר על כן, שיתוף ידע ומדיה חברתית הם כמו כפפה ליד וכמו מכסה לקומקום. המסר העיקרי של המדיה החברתית הוא החברתיות.

השימוש ב- WEB2.0 WEB2.0 משמש בארגונים למטרות מגוונות. 6 מטרות עיקריות שבהן נרשמה הצלחה:

  1. מחקר ופיתוח...פקטורים של פי 10 ויותר

  2. שירות לקוחות (לדוגמא- בסט-ביי)..פקטורים של 50% חסכון בהוצאות

  3. הקשבה לעובדים

  4. איתור מומחים, מומחיות וידע (לדוגמא- בריטיש פטרוליום)

  5. גיוס עובדים (לדוגמא- דלוייט) ובהמשך גם יותר שעות השקעה שלהם ופחות עזיבה

  6. הטמעת אסטרטגיה של ההנהלה (לדוגמא- בנק לאומי, בזק)


דוגמאות של ארגונים נוספים להם פתרונות WEB2.0: מרכז רפואי ספיר, IBM, ספריית אוניברסיטת חיפה, המכללה לביטחון לאומי, פרטנר, אמדוקס, HP, ימין אורד ונוספים.

מדידה ואפקטיביות נושא שהטריד את כולם היה המדידה והאפקטיביות של סוג פתרון זה. הוויקיפדיה היא אמנם דוגמא שלאו דווקא מייצגת (אפקטיביות פי 100), אך גם בארגונים נהנים מאפקטיביות השיתוף. השיתוף הנו מסוגים שונים, לדוגמה: ארגון המתקשר את עצמו ללקוחות ולעובדים, אתר בו לקוחות החברה יכולים לענות זה לזה על בעיות וכך חוסכים לחברה זמן, עבודה וכסף, חברות המשתפות את המשתמשים בפיתוח התוכנה ועוד. איך מודדים? אחרת.

  1. יש להבין שכל חבר המצטרף לרשת מוסיף למעשה קשרים רבים, לכן, מספר הקשרים ופוטנציאל התרומה גדל באופן מעריכי (זה הרבה במתמטיקה...) ככל שמוסיפים יותר חברים.

  2. מודדים את הסך ולא את הבודד.

  3. מסתכלים למרחק, גם על היבטים איכותיים, דוגמת: נאמנות עובדים, חדשנות, רמת הקשר עם לקוחות פוטנציאליים וגם על היבטים כמותיים, דוגמת: מכירות, שימור לקוחות ועוד.


וWEB2.0 מעצים את כוחו של הארגון, בהרבה ממדים: הוא מגביר את השיח, את המודעות, את התשוקה ואת האמון. קיימים מספר עקרונות WEB2.0 שהם המפתח להצלחת היישום. אם לא מיישמים אותם נכון, ניתן להסביר למה ארגונים נכשלים:

  1. שקיפות

  2. הקשבה ללקוחות

  3. החופש הוא המחר

  4. העצמת הפרט מעבר לכותלי הארגון

מדוע זה מצליח כל כך? כדי להבין את עומק הרעיון שמאחורי וויקיפדיה בפרט וה- WEB2.0 בכלל, עלינו לשאול את עצמנו את השאלות הבאות:

  1. למה זה חינם?

  2. למה זה נמצא בכל מקום?

  3. למה כל הדיוט יכול לכתוב בוויקיפדיה ובכל זאת הרמה גבוהה מאד: איכות מול שליטה?

  4. למה הויקיפדיה מייצר פי 100 ידע מאשר השיטות האחרונות?

  5. ו...מה המבנה הארגוני שיוצר וויקיפדיה, בלוגים, יוטיוב ולינוקס? ואם נבין את אלו, נבין לא רק את ההצלחה, אלא גם את הגורמים לה.

ועם כל ההצלחה... שנת 2010 הייתה שנת הכניסה של ארגונים בישראל למדיה החברתית באוריינטציה השיווקית. מנהלים בישראל עדיין מאוד חוששים להיכנס למדיה חברתית פנים ארגונית באוריינטציה מחקרית או באוריינטציה של הקשבה לעובדים. אנו צריכים להיות כפי הנראה סבלניים...

סיכום ותודות ועוד הערה אישית לסיכום: לי (מוריה) וראיתי שגם מילי (ד"ר מילי פרי, או"פ) התבטאה באופן דומה, עדיין יותר כיף כאשר כל החושים עובדים וגם שומעים את השיח, לא רק קוראים אותו. לאנשים כמוני- מעצים את החוויה. מעניין מה יחשבו ילדינו על סוגיה זו.

מבקשת להודות לד"ר אשר עידן, מבקשת להודות לאו"פ ולאמדוקס על החסות, ולחברי פורום ניהול הידע על ההפצצה בשאלות

Comentarios


bottom of page