top of page
  • תמונת הסופר/תד"ר מוריה לוי

הלקסוס ועץ הזית

(ברוח ספירת העומר) מתוך הספר: ה"לקסוס" ועץ הזית; הגלובליזציה- מבט אל עולם משתנה. הספר הוא רב מכר מאת תומס פרידמן, הפורש באמצעות סיפורים ודוגמאות מבט אל העולם הגלובלי החדש, הצומח באופן מהיר, דינמי ופתוח לאחר תום עידן המלחמה הקרה. נושא הספר הנו מציאת האיזון הנכון בין ה"לקסוס" לזית, כלומר בין ההתחברות אל העולם הגלובלי החדש ובין שימור ההיבטים התרבותיים, החברתייים והמסורתיים של כל מדינה ומדינה. הפרק העוסק בחשיבות ניהול הידע מעביר אותנו מעולם שבו נמדד עושרן של המדינות על פי כמות השטח אותן הן תופסות, לעום בו נמדד העושר על פי האופן שהמדינה צוברת ידע ומשיגה שיתוף בידע זה לצורך קצירתו. על פי הספר, המדינות שירדו הן אלו שידעו איך לנהל את ההון האינטלקטואלי שלהן. הספר מבחין בין שני נושאים קשורים: הרישות (אותה הוא מכנה "חיווט") ו הידע. החיווט הנה תנאי הכרחי, אך לא מספק לניהול אפקטיבי של הידע. השאלה העיקרית הנה מה השימוש שעושים ברישות זה. הספר עובר מדיון על מדינות לדיון בחברות וארגונים. לדוגמא, הוא מצטט את מה שנאמר בעבר על סימנס, חברה עשירה ומרושתת היטב, שלא השכילה (לפחות בעת כתיבת הדברים) לנהל כהלכה את הידע שצברה. אמר עליה אחד מיועציה: "אילו סימנס ידעה מה שסימנס יודעת, היא היתה חברה עשירה"… הספר ממשיך ומביא דוגמאות מחברות נוספות. זו לא חוכמה לעסוק בידע, כך טוען, בחברת ידע. המעניין הוא לראות עיסוק זה דווקא בחברות שתחום מחייתן רחוק מכך. הוא מביא דוגמאות מעולם הנפט, עולם של קידוחים, אסדות ולכלוך רב. הוא מצטט חברת נפט שהגדירה את עצמה כחברת למידה. למידה, הוא תמה? אכן חברת למידה. היום, עם התמעטות המקורות, גובר הצורך בפתרונות יצירתיים לצורך איתור מקורות נפט וקידוחם. חברות היכולות לנהל באופן מסודר את הידע שצברו בקידוחים אחרים, ולהשליך פתרונות מבעיה לבעיה דומה, מקבלות יתרון משמעותי בשוק תחרותי זה. המשרדים הראשיים של החברה עוסקים באיסוף הידע, שימורו ושימוש חוזר בו. סממן מרכזי לשינוי בחשיבה בה לידי ביטוי בקיומו של מנהל מערכות המידע (ה- CIO) וברמת חשיבותו בארגון. לא רחוק היום, שבכל מדינה יהיה שר "מידע". תפקידו יהיה סיוע לאותה ארץ בהבנה מה היא יודעת, ובתובנה שהיא אכן קוצרת את הידע שלה באופן היעיל ביותר. מומלץ לקריאה, ולא רק בגין פרק זה.


Commentaires


bottom of page