top of page
  • תמונת הסופר/תעומר בן יהודה

חברת תושב"ע

רובנו למדנו בשנות בית הספר היסודי שיעורי תושב"ע על רבי עקיבא שהיה מסתכל על הירח כדי לגלות מתי נכנס ראש חודש. תושב"ע היא למעשה תורת ישראל ועקרונות היהדות כפי שעברו בעל פה, מדור לדור. זהו מונח שממחיש את אחד הנושאים היפים ביהדות: את ההעברה מאב לבן באמצעות סיפורים ודברי חוכמה; העברה שקרבה את המשפחה והקהילה ע"י שיתוף ושיחה.

תושב"ע הנו למעשה קיצור של המונח: תורה שבעל פה.

וזהו במובן המילולי, גם פירושו בהקשר שונה לחלוטין שהושאל לעולם שונה לחלוטין- חברת תושב"ע. חברת תושב"ע הנה חברה המנהלת את הידע בעל פה עם מינימום תיעוד. דומה, אך שונה; ללא היופי וללא הקסם.


כמה פעמים יצא לכם לבצע פעולה שאתם יודעים "שתמיד עשו" אבל אף אחד לא יכול לשחזר למה עושים זאת ואיפה זה כתוב?

ניהול תהליכי עבודה וידע בצורה כזו אופייניים בעיקר לחברות קטנות ו/או לחברות בהקמה שמקימות ולומדות את תהליכי עבודתן תוך כדי עבודה. ולעיתים זה הקסם שבהן. ארגון כזה , היות ואין בו נהלים כתובים, הוא צעיר, דינאמי וגמיש בו לעובדים יש תחושת חלוציות ומרץ רב. אולם, ככל שהזמן עובר, קסם זה יכול להפוך גם לכוח שיהרוס את ההצלחה. נהלים נשכחים או מקבלים אינטרפרטציה שונה ע"י אנשים שונים, ידע תובנות ולקחים שנלמדו אינם מועברים, ומשותפים או מתועדים והארגון נאלץ ללמוד אותם כל פעם מחדש, ומשאבים רבים מתבזבזים על פעולות תיקון או למידה (שכבר נעשתה). התורה שבעל פה הופכת למכשול.

אפילו ביהדות שמו לב לכך שככל שהדורות מתקדמים, הידע המועבר קטן ומשתנה ולכן הוחלט להפוך אותו לידע כתוב- כך נולד המסע בן שש הדורות שבכתיבת המשנה (התושב"ע) שנחתמה לבסוף ע"י רבי יהודה הנשיא. כך הפכה היהדות לדת המנהלת ידע הראשונה בהיסטוריה.

כנראה, שמה שטוב לדת היהודית טוב גם לחברות עסקיות. ניהול ידע בחברה ע"י תורה שבעל פה הוא מתכון לטעויות, תקלות, איבוד משאבים וניוון. על ארגון לשאוף לאסוף את הידע שהוא צובר, לתעד אותו וליצור דרכים נוחות לאחזורו בהקשר ובזמן הנכונים. על התורה שבעל להפוך למידע כתוב שישרת את הארגון כולו על ציר האנשים ועל ציר הזמן וכך יוכל הארגון למנף את הידע שבו ולתרגם אותו להצלחה עסקית.

אז מהיום, אל תאמרו חברת תושב"ע (חברת תורה שבעל פה) אלא תושב"ך- (חברת תורה שמתועדת בכתב).

Comments


bottom of page