top of page
  • תמונת הסופר/תאלה פרלוב

סיפור סיפורים אימרסיבי

עודכן: לפני 6 ימים

סיפור סיפורים בעל פה, Storytelling הוא אופן תקשורת בין בני אדם, המתקיים ברציפות מאז תחילת האנושות, ואף ימשיך להתקיים כל עוד יהיה לאדם הצורך לשתף את האחר בסיפוריו, ולהקשיב לאלה שלו. כיצד מתבטא הצורך הזה בעידן הדיגיטלי? בעידן זה מלאכת הסיפור היא יותר מאשר העברת מידע או תיעוד המתרחש, אלא היא הופכת לכלי חשוב המשמש אותנו בפעילותנו באינטרנט. היא עוזרת לנו לבנות תקשורת ממוקדת, להעביר מסר, ואף להניע אנשים לפעולה. ההתקדמות הטכנולוגית ומהפכת המידע משפיעות באופן ישיר על המידע הקיים, הן תורמות להזנת המידע החדש, עוזרות בניווטו, ומקדמות ומשנות את התכנים הקיימים. דוגמה קלאסית לתהליך המעבר מצריכת מידע פסיבית לצריכת מידע אקטיבית היא פרויקט "וויקיפדיה", הממפה את המידע האנושי במיליוני דפי אינטרנט, המאפשר הוספת מידע, עריכת מידע ושינויו. כל אדם יכול לקחת חלק בפרויקט. אמנם קיימת ועדת עורכים אשר מפקחת על אמינות ואיכות המידע, אך הדבר אינו מוריד מיכולתם של המשתמשים להוסיף מידע איכותי ומקורי לאוצר הידע האנושי. בהקשר זה אי אפשר להתעלם מהמונח "אימרסיביות" (Immersive), "יכולת ההטמעה" .פעולות היוצרות אימרסיביות היו קיימות גם בטרם עידן המחשב, למשל קריאת ספר, צפייה בסרט או בהצגת תיאטרון – פעולות שאפשרו לנו לחוש כי אנו לוקחים חלק בהתרחשות שבהן. עם זאת, מה שמאפיין את הדוגמאות האלה הוא שהשקיעה שלנו בהן אינה כרוכה בשיתוף הפעולה שלנו. מה שאינו קורה למשל בטכנולוגיית המציאות המדומה, שבה האינטראקציה של המשתתף היא מאפיין מרכזי נוסף של הסביבה ויש לה היכולת להגביר את רמת האימרסיביות. סיפור סיפורים אימרסיבי (Immersive storytelling) הוא המדיום החדש של סיפור סיפורים ושל שיווק באמצעות נרטיב. מדובר בסיפור ששוקעים בתוכו, סיפור שעוטף את הקהל שלו, שפורץ את הגבול שבין בדיון למציאות, שמשתמש בכלים של מציאות כדי לספר סיפור בדיוני. דוגמאות לכך הן למשל חדר בריחה, משחקי מחשב, הצגת תיאטרון במרחב, סיפור שמסופר און ליין, או כל וריאציה שמשלבת אלמנטים מכל אלה. אנחנו צוללים לתוך סיפורים המתקיימים במרחב הווירטואלי כדי לספר סיפורים בדיוניים או להעביר תכנים.

כיום יש אמצעי טכנולוגיה שמאפשרים לנו לצרוך "חוויה חדשה" – כזו שהופכת אותנו מצופים, קוראים או מאזינים פסיביים לחווים אקטיביים. האמצעים הטכנולוגיים הללו גורמים למשתתפים לחוש שהם אכן נכנסים לעולם אחר והופכים להיות חלק בלתי נפרד ממנו.

כלים טכנולוגיים ליצירת סיפור אימרסיבי (Immersive storytelling)

סנאפצ'ט היא רשת חברתית ופלטפורמת מדיה חברתית שתופסת תאוצה בתקופה האחרונה. הפונה בעיקר לקהל היעד של בני 13 עד 34. מותגים ואנשי שיווק משתמשים בסנאפצ'ט כדי ליצור סיפורים (Stories) – אוסף של סנאפצ'טים שמרכיבים סיפור, צילומים או קטעי וידאו קצרים היוצרים מעין סיפור מצולם ומאפשרים לספר סיפור. לכל העדכונים העולים בסנאפצ'ט יש תוחלת חיים קצרה של 24 שעות, לפני שהם נמחקים.

העיצוב החדש של סנאפצ׳אט

תיאטרון אימרסיבי גוליבר, הצגת ילדים של ג'ונתן סוויפט בתיאטרון גשר. דרך משקפי ה-AR) Augmented Reality) צופה הקהל בשחקנים על הבמה משחקים ופועלים בעולם של אנימציה. ההצגה היא פרויקט משותף של תיאטרון גשר וחברת הסטארט-אפ הישראלית ARshow המפתחת פתרונות מציאות רבודה בתוכנה וחומרה עבור הופעות חיות.


אולם תאטרון וילד עם משקפי מציאות מדומה

סרטים אימרסיביים קארן פלמר (Karen Palmer) תושבת לונדון, יוצרת קולנוע דיגיטלי המשלב בין סרטים, סיפורים, משחקים, אמנות, מדע וטכנולוגיה.


עיתונות אימרסיבית הטכנולוגיה של מציאות מדומה מאפשרת לניו יורק טיימס "The Daily 360" ול- CNNVR לספר סיפורים בדרך חדשה, ובכך הופכת ז'אנר ישן לקליל וחדשני יותר, כדי למשוך קהל צעיר יותר, כי יש להם דרישות ודרכים חדשות ואופן משלהם לצריכת מידע.


פרסומת של רשת סי אן אן לצפייה במציאות מדומה

לאן?.. אין ספק שאנחנו צועדים לקראת עולם חדש המשלב בתוכו מציאות ומציאות מדומה וייתכן שההבחנה ביניהם רק תלך ותקטן. היכולת שלנו לקחת את המדיום החדש ולהפוך אותו לכלי שמשרת לא רק את תחומי הבידור והגיימינג, אלא גם את תחומי העברת המידע והתכנים היא יכולת עצומה. אני סבורה שעם הזמן נראה יותר ויותר גופים גדולים היוצרים תכני VR לצופים שלהם.

ברגע שהטכנולוגיה תהיה טובה וזמינה דייה, כולם ירצו להיות שם.

Comments


bottom of page