top of page
  • תמונת הסופר/תמיכל בלומנפלד שגיא

200 גיליונות/ 10 שאלות: ריאיון עם מוריה לוי, מייסדת ועורכת העיתון

עודכן: 9 במרץ 2023

1. הגיליון הראשון יצא באוקטובר 1999. איך נולדה היוזמה של העיתון? ב1999 רום הייתה עדיין בשותפות עם חברת דר' עדנה פשר יועצים. אחד השותפים הציע לשלוח חומרים שיווקיים לרשימת תפוצה שהייתה בידו. הבנתי שיהיה יותר קל לשלוח חומרים כשיש פורמט קבוע. זה נח לקוראים, והצורך לשתף בטיפ או סקירה מקצועית גם יעזרו לנו להתמיד על פני זמן. לכבוד הגיליון הראשון קניתי דיסק ובו אייקונים של "funny cartoons" כדי לשלב בגראפיקה. (לגיליון הראשון לחצו כאן) 2. האם קיימת מאחרי העיתון תפיסה מקצועית מסוימת שהעיתון מנסה לקדם? ואם כן האם העיתון הוא פלטפורמה טובה לכך? העיתון הוא פלטפורמה לקידום בשורת ניהול הידע בישראל שרום מובילה. כשהתחלנו עם העיתון לא העלינו על דעתנו את גוגל וכך מבלי להתכוון, הידע המגוון שנצבר בעיתון הפך את רום למובילה בתוצאות חיפוש, בלי לרמות או להזדקק לשירותי קידום. לא צפינו מראש עד כמה העיתון יהיה מקדם משמעותי בהגעה של ארגונים אלינו. לרום יש אוריינטציה שמבדלת אותה מחברות ניהול ידע אחרות. היא שמה דגש על הצד המתודולוגי שבא לידי ביטוי בפיתוח ובשיתוף מתודולוגיות ניהול ידע, אז מטבע הדברים אלו נושאים שעוסקים בהם בהרחבה בעיתון, אבל אנו גם מייחדים מעת לעת מאמרים בנושא שר פוינט. 3. על אילו שינויים מרכזיים את יכולה להצביע בניהול הידע במהלך 17 השנים שהעיתון קיים? כשהתחלנו עם העיתון הייתה התרבות הארגונית מאוד משמעותית ומנגד הצד הטכנולוגי. לאחר שנתיים שלוש הבנו שהאלמנטים האלו חייבים להשתלב בתהליך העבודה ובהמשך בעיסוק בתכנים: ארגון, עיבוד עריכה ועוד. במשך השנים נכנסו תחומים חדשים שקשורים לניהול שינוי ומדיה חברתית על כל נגזרותיה. אבל מה שמפתיע הוא שכשאנחנו בוחנים את התכנים הישנים, אנחנו מגיעים למסקנה שגם אם יש שכלולים ודרכים חדשות למימוש, המתודולוגיות הבסיסיות נשארות בעינן. מעט מאוד תכנים כבר לא רלוונטיים. הסיבה שאחנו בוחנים את התכנים הישנים היא שאנו מתרגמים אותם באופן שיטתי לאנגלית. היום העיתון מופיע גם אנגלית ונעשה מהלך של תרגום מאמרים שפורסמו בעבר. תוך כדי תרגום אנחנו מדייקים גם את התכנים בעברית ועושים התאמות למציאות בשטח היום מבלי לחטוא למציאות בה נכתב המאמר. לעיתים רחוקות מתעורר צורך לכתוב על מונח מחדש. זה מפתיע שתכני העיתון שמשתקפים במאגר הידע עדיין רלוונטים. 4. האם היו תחזיות בתחום שהתממשו ומגמות שהתפתחו באופן אחר ממה שצפית? מעצם היותה חברה מובילה לרום יש גם השפעה בשטח. יש מגמות שצפינו ואכן התממשו. ב2001 הקמנו פורטל מקצועי לקומברס ורק אחרי תשעה חודשים שמענו על פורטלים מקצועיים בכנס בין לאומי. גם את התפיסה של ניהול הידע כמשולש תרבות ארגונית-מחשוב- ותהליכי עבודה פיתחנו כבר ב1999. ב2005 פגשתי את דיוויד גורטין הוא אמר שהמגמה החדשה בעולם היא המשולש, שמבחינתנו היה כבר מוטמע בפן התיאורטי וגם המעשי .גם את התפיסה של מחזור חיים שלם של לקחים שפיתחנו עוד ב2003 אנחנו רואים מתפתחת עכשיו בעולם. לעומת זאת מאוד קיווינו שענן התגיות יתפוס יותר וזה לא ממש קרה בפועל. גם האמנו ששיתוף ידע עם לקוחות, למשל האופן שבו חברות מקבלות ומשתמשות בחכמת ההמונים, יתפוס הרבה יותר מהר מכפי שקרה בפועל. 5. האם את יכולה לנסות ולתת הערכה לתחומים המרכזיים שיעסיקו את קהילת ניהול הידע בגיליון ה400? אני מקווה שבגיליון 400 שיתוף בין לקוחות יהיה משמעותי, ושניהול ידע יהיה תחום מוכר כמו בנקאי ומורה ויילמד באוניברסיטאות ואז יותר קהלים יעסקו בו וגם הכתיבה תהיה לקהל הרבה יותר רחב לא רק למנהלי ידע, כמו שהיום מתעניינים בידע רפואי גם מי שאינם רופאים. 6. האם יש גיליון מסוים שאת זוכרת במיוחד? בעיקר זכור לי גיליון המאה. החלטנו שאת הגיליון החגיגי לא אנחנו נכתוב וביקשנו מארבעה לקוחות לספר על ניהול ידע מנקודת מבטם. זה גיליון שאני זוכרת כי הייתה יציאה מהשגרה. ככלל נטינו תמיד להתמקד בתוכן ובתכלס, בשוטף ובשגרה. פחות גיליונות חגיגיים שמטבע הווייתם מתרכזים ברום ויותר גליונות שגרה שמתעסקים בניהול ידע. אנחנו משתדלים לחרוג מזה רק פעם במאה. 7. העיתון שינה את פניו עיצובית מספר פעמים, האם את יכולה לחלוק עם הקוראים מה עומד מאחרי מחשבה לשינוי עיצובי, ומתי מבינים שיש צורך לשינוי כזה? השינוי העיצובי התרחש בשלוש תחנות: 1. כהשהתכנים המקצועיים של רום נכנסו לאתר והירחון הפך חלק מהאתר .2. כשהאתר שודרג. 3. כשרצינו שהעיתון ייקרא לא כמסמך וורד אלא כעיתון ממש שניתן להדפיס. ככלל השינויים העיצוביים הגיעו כפידבק מהעובדים ברום. 8. היו לך שני בלוגים בעיתון. האם את יכולה לספר עליהם ולתת טיפים על כתיבת בלוג מקצועי? את הבלוג הראשון התחלתי לכתוב ב2007 כשכל נושא כתיבת הבלוגים היה חדש. רציתי להתמקצע בזה אבל לא רציתי שהתוכן בבלוג יתנגש עם העיתון ולכן כתבתי על ניהול עובדי ידע. כדי להבטיח התמדה החלטתי מראש שהבלוגים יצאו כספר ואחרי 50 פוסטים הרגשנו שהנושא מוצה ויש נפח לספר שאכן פורסם והבלוג נפסק. לאור שאלות חוזרות על הבלוג ומתוך מחשבה שזו דרך להיכנס לתחום של SMB (עסקים קטנים ובינוניים) התחלתי לכתוב בלוג שמפורסם במקביל בדה מרקר ומתאים לקהל המסורתי של עובדים בניהול ידע, אבל גם לקהלים נוספים שאינם מכירים את התחום אך להבנתנו יכולים לקבל ממנו ערך מוסף. הטיפ שלי הוא אותנטיות. כתיבה אישית היא לא קלה למי שאינו מורגל בכך והדרך להתרגל לכך היא פשוט לכתוב! 9. אז אם את פונה לא רק לאנשי ניהול ידע... את יכולה להסביר מה החזון שלך לניהול ידע? ידע הוא אחד הנכסים המשמעותיים שנותנים ערך במאה ה21. אנחנו עוסקים במינוף של הידע מכיוון שזה ערך כל כך משמעותי שחבל שלא ינצלו אותו מספיק. כשמנהלים את הידע באופן שיטתי ומוסדר עם המתודות שיש לנו זה הרבה יותר יעיל ממה שארגונים עושים על פי היגיון בריא בלבד. 10. לסיכום, האם את יכולה לתת טיפים למי שחושב להוציא ולהפיץ עיתון מקצועי? אני מציעה שיהיה פורמט קבוע. פינות קבועות של חדשות או סקירה של מונח או טיפ. הם עוגנים שעוזרים להתמיד. אני לא ממליצה להוציא גיליונות נושא אלא גיליונות שמשלבים כמה נושאים יחד, כי לעולם קהל הקוראים מתעניין בדברים שונים וגיליון "רוחבי" בפורמט קבוע מבטיח שיהיה משהו לכל אחד. בדיעבד יש לפורמט הקבוע גם ערך מוסף: מאגר מידע שבעצם נבנה בשיטתיות על פי נושאים. נכון שהירחון הוא כלי שיווקי, אבל מהר מאוד הבנו שעצם כתיבת הידע עיבודו והשלמה ממקורות נוספים ממשיכה למקצע אותנו. בסוף הכתיבה הכותב תמיד יודע מכפי שידע כשעמד מול המסמך הריק.


Commentaires


bottom of page