הספר Making Innovation Work מאת Davila, Epstein ו-Shelton מגדיר חדשנות כיכולת ניהולית שיטתית ליצירת ערך - לא “ניצוץ” יצירתי בלבד. הספר מציג מודל לסוגי חדשנות (תוספתית-מהפכנית) ומנופי חדשנות, ומספק כלים יישומיים לאסטרטגיה, מבנה, תהליכים, מדידה, תגמול, למידה ותרבות כדי להפוך חדשנות לתוצאה עסקית עקבית. ספר זה, Making Innovation Work, הנו בהחלט ספר חדשני על חדשנות. הספר, פרי עטם של Davil, Epstein (הקשר היהודי?) ו- Shelton בהחלט שובר הרבה מהסטיגמות הקשורות לחדשנות. הוא מסביר מדוע

את זה שהשקה של פתרון ניהול ידע היא חלק אינטגראלי מתהליך ניהול הידע הבנו כבר מזמן. אבל איך דואגים להשקה שתקרב את המשתמשים שלנו לפתרון...

מאת: נ. קמינקא. עיבוד ותמצות: טל אלון קמינקא דן במאמרו "חדשנות שיטתית: שינוי מדרגה שלישית"* על ארגון מחד"ש, ולא, לא מדובר בשגיאת ‏כתיב....

נכתב בשיתוף עם טל אלון וענת קצנלבוגן כמעט ולא קיים ארגון ש"פיתוח ידע וחדשנות" אינם מופיעים בסולם ערכיו ו/או כחלק מחזונו. האם אכן מדובר...

מעשה במנהל, שבאמת רצה לנהל את הארגון עליו הופקד, בדרך הטובה ביותר. תיאוריה ששמע (למעשה, תיאוריה שזיכתה את פרופ' כהנמן הישראלי בפרס נובל...

הספר The Knowing-Doing Gap של פפר וסאטון מגדיר את “פער הידיעה-עשייה” כתופעה שבה ארגונים יודעים מה נכון לעשות אך נתקעים בדיבורים, מדדים ותחרות פנימית במקום ביצוע. הערך היישומי: להפוך ידע לפעולה באמצעות מנהלים hands-on, מעקב יישום החלטות, צמצום פחד, מדידה פשוטה שמקדמת שיפוט, ותמרוץ שיתופיות במקום משחק סכום-אפס. מכירים את הדברים שכל כך טריוויאליים, אך רק בדיעבד? הספר The Knowing-Doing Gap הוא ספר שכזה. הוא דן בבעיה שגם קשורה לניהול ידע, אך בעיקר משלימה אותה: איך זה שכל כך הרבה

ו הספר Deep Smarts של דורותי לאונרד ווולטר סוואפ מסביר כיצד מפתחים ומעבירים “תבונה ארגונית” - ידע מעשי עמוק, תלוי־הקשר, שמאפשר לבחור פעולה נכונה בתוך אי־ודאות. הערך היישומי: להאיץ בניית מומחיות באמצעות התנסות בקצוות, סימולציות, אימון והתנסות מונחית (צפייה, פתרון בעיות, ניסויים), טיפוח Know-Who, ומשוב עקבי שמקצר את “עשר שנות ההתנסות” בלי לוותר עליהן. ספרם של Leonard ו- Snap, הנו ספר חדש יחסית, שנכתב ב- 2005 והוצא לאור ע"י Harvard Business School Press. הספר דן בסוגיה המעסיקה

נכתב בשיתוף עם קרן טרוסטלר חיי היומיום מזמנים לנו אינספור מפגשים עם ארגונים נותני שירות- החל מהבנקים וחברות האשראי המשקפים את מצבינו...

נכתב בשיתוף עם נגה צ׳יפמן ונעמה ברקוביץ׳ אחד התהליכים המרכזיים אם לא המרכזי ביותר אותו נקיים בכל פעילות ניהול ידע, הוא תהליך האפיון. אופי...

מהו RSS? (Really Simple Syndication) ה-RSS הנו תקן להפצה ושיתוף תכנים ברשת האינטרנט. מדובר בפרוטוקול הפצת מידע, שפותח על ידי Netscape...

הספר ניהול הלכה למעשה של פיטר דרוקר מגדיר ניהול כעשייה מוכוונת־ייעוד ויעדים, הנשענת על אחריות אישית, מדידה נכונה והעמדת מידע לעובד כדי שיבקר את עצמו וישתפר. הערך היישומי: למקד ניהול (וגם ניהול ידע) בליבת העסק, להציב מטרות ברורות, ולהבטיח שהידע תומך בביצועים, חדשנות ויושרה ניהולית. בנובמבר 2005 הלך לעולמו אבי תורת הניהול, ואחד מגאוניו- פיטר דרוקר. דרוקר, ידע לשלב ידע אקדמי ותיאורטי יחד עם מעשים וניסיון מקצועי, והתפרסם הן כמרצה, הן כיועץ ו"גורו" ניהולי והן ככותב ספרים. בגיל 96

נסו לחשוב על הפעם האחרונה בה עשיתם שיפוץ לסלון ? סביר להניח שאצל מרביתנו לא מדובר על פעולה שבשגרת היום-יום שלנו. לעומת זאת כנראה שהוספה...

ללמוד מניסיון פירושו לבחון מחדש אמונות ופרשנויות, ולא רק לשנות התנהגות. למידה אפקטיבית מתבססת על שיקוף, זיהוי הטיות, והבחנה בין “המפה” שלנו למציאות. הספר מציג ארבע רמות למידה - תגובתית, תרחישית, קונספטואלית ונעלה - ומדגיש שלוש מיומנויות מפתח: הכללה, מיקוד ואינטרפרטציה. שילוב מודע של מיומנויות אלו מאפשר לאנשים ולארגונים להפיק לקחים מדויקים, לשפר החלטות, ולהתפתח לאורך זמן. לא קל ללמוד מניסיון. אנו נדרשים לעשות שימוש בניסיון שכבר קיים בידינו, כדי לבחון את האמונות והערכים שאנו מח

על פי מחקר שנערך בארה"ב על ידי ה National training laboratory, אחת הדרכים האפקטיביות ביותר ללמוד ולהטמיע ידע היא על ידי התנסות תוך כדי...

נכתב בשיתוף עם נעמה הלוי וכרמית שקד בבואנו להתניע פעילויות של ניהול ידע בארגון, עלינו לבצע מיפוי צרכים שמטרתו הגדרת סדרי עדיפויות וקביעת...

המאמר של Gunnar Hedlund מציג את מודל N-FORM כחלופה למבנה היררכי, המבוססת על זרימת ידע בין פרט, קבוצה וארגון ועל שילוב ידע סמוי וגלוי דרך צוותים זמניים, תקשורת רוחבית והנהלה כמאפשרת. הערך היישומי: לעצב מבנה גמיש המעודד דיאלוג, חיבורים בין יחידות וחדשנות מדורגת, במקום הסתמכות על נהלים ומדרג פורמלי. רוב שוחרי ניהול הידע נתקלו בוודאי בשמו של NONAKA, מחלוצי ומובילי הדרך בניהול הידע. פחות מוכר, עמיתו השבדי , GUNNAR HEDLUND. שניהם כתבו מאמרים על נושא ניהול הידע כבר מ- 1987. מאמר משו

אסטרטגיית האוקיינוס הכחול של קים ומובורן מגדירה יצירת שווקים חדשים באמצעות חדשנות ערך, המשלבת הגדלת תועלת ללקוח עם הפחתת עלויות. המודל מציע לבטל, לצמצם, להרחיב וליצור מרכיבי ערך מחדש, כדי להתרחק מתחרות ישירה ולבנות יתרון אסטרטגי מבוסס ידע, מיקוד וסיסמה עסקית ברורה. מאז צאת ספרם של נונקה וטאקאוצ'י ב- 1995, The Knowledge Creating Company, עסקו רבים וטובים באותה סוגיה המטרידה את כולנו- איך לפתח את הידע בארגון ולבנות אסטרטגיה מנצחת. בעולם מבוסס ידע, מסכימים רבים שהידע הנו מרכיב

"האדם שאין לו דמיון אין לו כנפיים" אמר מוחמד עלי. יחד עם זאת, חלק לא מבוטל מהאנשים עדיין מתקשה להבין את מושגי או פתרונות ניהול ידע, בפרט...

נכתב בשיתוף עם ד״ר מוריה לוי ניהול ידע עוסק בשני נושאים משלימים: ו EXPLOITION- מיצוי הידע הקיים ושיתופו בארגון. ו EXPLORATION- פיתוח ידע...

ספרם של ואצלאוויק, ויקלנד ופיש מציג שינוי ממעלה שנייה כדרך לפריצת דפוסי תקיעות באמצעות חשיבה מחוץ למסגרת וניתוק מ״עוד מאותו הדבר״. בהקשר ניהול הידע, המודל מסייע לזהות פתרונות שמנציחים בעיות, ולבנות תהליכי שינוי מעשיים המתמקדים ב״מה לעשות״ כדי לשפר למידה, שיתוף ויישום ידע בארגון. ב- 1979 יצא לאור ספרם הקלאסי של ואצלאוויק, ויקלנד ופיש- "שינוי- עקרונות של יצירת בעיות ופתירתן" . לכאורה, שם מוזר. מי ירצה ליצור בעיות? אולם, לקוראים את הספר, מתברר שאין מדובר בשם בעלמא. במאמר זה נסקו