top of page
  • תמונת הסופר/תסיון הלוי

המוח ותהליך ניהול הידע

המחקר על המוח מתפתח כל הזמן ומצטבר ידע רב אודות חלקיו השונים. למשל ה"תלאמוס" הממיין את הידיעות ומחליט מתי להעבירן להכרה, מערכות תת הכרתיות, מערכות בקרה וכמו כן מרכזים ראשוניים ומשניים לזכירה. אלו מאפשרים מניעת הצורך ללמוד כל פעם מחדש את הפרטים שכבר נלמדו. מנגנונים "ביצועיים" אלו מעניינים כשלעצמם כאשר עוסקים בתהליך ניהול הידע, אך לענייננו די לי להתרכז במטאפורה של שתי אונות המוח ובמעברים ביניהן. תוך כדי קריאה בספר "סערת נפש" נחשפתי לקטע הדן בתפקיד השונה של הימוספרות המוח. האינפורמציה הייתה ידועה לי אך משום מה אולי בגלל ההגדרות הבהירות ואולי מסיבות אחרות ראיתי הפעם את המידע הזה באור חדש תוך מציאת נקודות דמיון בין התפקודים השונים של שתי האונות, לבין תהליך ניהול הידע בארגון.

בעמוד 318 בספרו כותב ד"ר יובל (שם): " ...לא רק שההימסופרות אינן זהות מבחינה תפקודית, הן גם עובדות ע"פ חוקיות שונה...".בהמשך דובר על אפיון ההימוספרה הימנית כתחושתית וכתופסת את העולם כ"אוסף של עצמים שלמים" שמיוחסת להם גם משמעות רגשית. לעומתה, בהימוספרה השמאלית נתפס העולם "כשרשרת סדורה של סמלים ומילים". מעבר המידע בין שתי אונות המוח מתבצע ב"קורפוס קולוסום" (corpus callosum) או "כפיס המוח" זהו מבנה המחבר בין שתי ההימוספרות המכיל סיבי עצבים המחליפים ללא הרף אותות ביניהם.

במקור אחר הדן בקינסיולוגיה חינוכית כתוב "...האונה הימנית שלנו דואגת ליצירתיות בעוד האונה השמאלית שולטת על ניתוח ופירוק ורק כאשר שתי האונות עובדות ביחד, הן מעבירות אינפורמציה אחת לשנייה ואז יש לנו את היכולת לראות את התמונה השלמה..."

וממילון מונחים באינטרנט: " ... ההימסופרות "חושבות אחרת" האחת בדרך אנליטית פרטנית ורצופה והשנייה באורח סינטטי כוללני..." : (http://web.mscc.huji.ac.il/techedu/techedu/milon.htm)


זיהוי הדמיון בין שני התהליכים (תהליך ניהול הידע והתהליך המוחי) הייתה חוויה מרתקת עבורי וזאת כאשר עדיין לא יכולתי להגדיר לעצמי בדיוק מהו המשותף ומהי מהות הדמיון שאני רואה בין שני "המכרים הוותיקים". בהמשך התבהר לי שבהימספרה הימנית קיימת היכולת המופלאה של זיהוי פנים וזאת כתבנית ולא עי ניתוח של פרטים. ואכן זיהיתי את הפנים הדומות אך נזקקתי לאונה השמאלית שלי כדי שאוכל ע"י ניתוח וחשיבה לזהות את הדומה והמשותף. וכך, ככל שנחשפתי ליותר מידע אודות המוח גיליתי יותר ויותר מן המשותף.


שתי ההימוספרות עוסקות בקליטה, עיבוד,זיכרון ובקרה. בשתיהן התמחויות שונות וחלוקת תפקידים ובין שתיהן קיימת אנטראקציה הדוקה שאינה מאפשרת לוותר על אף אחד מן המרכיבים. קליטת המידע לא תהיה משמעותית ללא מטרה כלשהי שתפעיל את מערכת הדליה תוך הסתמכות (באמצעות מנגנונים שונים) על מערכות מידע שנאגרו במוח והופכות לזמינות במקריי הצורך.

עובדות אלו עוררו אצלי אסוציאטיבית זיהוי של מאפיינים שונים של קליטה ועיבוד הידע בתהליך ניהול הידע בארגון. בחלקו האחד של התהליך קיימת פתיחות לאינפורמציה המכילה דימויים וזיכרונות של העובד שנצברים אצלו תוך כדי עבודתו- תחושות, פרטים שונים, תמונות ומידע בעל אופי רגשי. כך, למרות שליועץ ניהול הידע ברורה מטרתו, תשאול העובד נעשה בתחילה בפתיחות ותוך הפניית תשומת ליבו של העובד לפרטים אשר לכאורה אפילו לו עצמו נראים אולי בלתי רלוונטיים או אפילו בלתי הגיוניים. כבר בהבאת פרטים אלו לתודעתו של העובד והיכרותו עמם מתקיימת אינטראקציה בין שני חלקי המוח שלו. העובד מעלה את האינפורמציה לרמה מילולית וליכולת אנליטית בהקשר למערכת המידע הכללית של הארגון.

כשם שמתרחשת אינטראקציה במוחו של העובד אפשר להמשיל את מערכת המידע הכוללת בארגון למוח אחד אשר בו יש עובדים שונים, פרטים עם ידע רב אך שמבחינת המערכת אינו משובץ ואינו מצטבר להכללה כלשהי ולנכס של הארגון כולו. בניהול ידע קיים קודם כל קשב לכל "הקולות" הנשמעים בארגון (בהקשר לתחומי הליבה שאופיינו). כל עובד ועובד פועל כיחידה אוטונומית שבה אינטגרציה בין שני חלקי מוחו. לכל עובד יש ידע קודם, מומחיות ומיומנות אך זאת לא תמיד עם תשומת לב לכך שפעילותו המסוימת עלולה להיות מנותקת מ"המוח" הכללי הארגוני. עובדה זו בהקשר כזה משולה למידע שנקלט בהימספרה הימנית וכפי שכותב ד"ר יובל "...מידע כמעט אקראי ולא מחובר...". תשאול העובד בדרך שכבר הזכרתי מאפשר לו להשתמש ב"הקורפוס קולוסום" ולגשר בין הידע שלו ובין המערכת המעבדת, המנתחת והמאחסנת את הנתונים שנקלטו ברמה המתאימה לארגון כולו ולמטרותיו וזוהי כמובן אנלוגיה להימוספרה השמאלית.דרך אותו גשר מתרחש המעבר גם בכיוון ההפוך שהרי האינטרקציה בין ההימוספרות היא תמידית ודו כיוונית. כך, העובד שהיה שותף לתהליך ניהול הידע נהנה רגשית מתרומתו למערכת הכוללת, הוא מפתח ראייה מערכתית ומרגיש שייך יותר. כמו כן נהנה מהאתגר, מהמאגרים שעומדים לרשותו שנאגרו ע"י תרומתו ותרומת חבריו ומרגיש סיפוק, קשר ויכולת התקדמות בכך שלא צריך להמציא את הגלגל מחדש. כל זה משול שוב למתרחש בהימספרה הימנית.

ניתן להדגים את הנאמר על מספר כלים לניהול ידע;


בניית מאגר תובנות

תהליך ראשוני של בנית גרעין התוכן במאגר מבוסס על שיחות פתוחות בין יועץ ניהול הידע והעובד בארגון. בשלב זה יש דגש על פעילות בהימוספרה הימנית, העובד מתרכז בחוויותיו מהפעילות האחרונה, בכישלונות כמו גם בהצלחות, מנסה לייצר ולבטא תמונה של ההתנסות. במהלך התשאול הידע הופך ע"י שימוש בהימוספרה השמאלית למעובד יותר ויותר –הידע נקשר לתהליכים ארגוניים, הוא הופך מסמוי לגלוי מפורש ואנליטי ולכזה הניתן להכליל למצבים דומים נוספים. הידע באמצעות התהליך, הופך להיות רשום ומבוטא בשפה אחידה הנהירה לכל המוחות העוסקים בתחום (גם אם לא היו שותפים ביצירת נכס הידע). וכפי שכותב ד"ר יובל: " היכולת המילולית האדירה של ההימספרה השמאלית מאפשרת לנו לתאר את עולמנו הפנימי לאחרים ולהבין את עולמם." כך ניתנת לעובדים אפשרות להשתמש בנכסי הידע החדשים, לקלוט אותם בצורה חווייתית תוך כדי התנסות חווייתית וחוזר חלילה- ושוב ליצירת ידע מפורש ומאורגן מתוך ההתנסות היצירתית והחווייתית הבאה.


פיתוח מומחים

כפי שהזכרתי לעיל, העובדים שמגיעים לארגון אינם מגיעים עם "לוח ריק" כולם למדו תכנים רלוונטיים, שיטות ואסטרטגיות פעולה ורקע תיאורטי כזה או אחר. בין כל אלו ניתן לזהות את ה"מומחים בתחומם" אלו שיודעים ומבינים יותר, בעלי הניסיון. כחלק מתהליך ניהול ידע, אנו מעוניינים לפתח את יכולותיהם של עובדים אלו, להקנות להם כלים לעבד ולהעלות למודע את מה שהם יודעים (כי לא תמיד קל לדעת מה אנחנו יודעים), לנתח את הידע הזה ולבטאו בצורה שתהא נהירה לשאר העובדים בתחום. תהליך כזה יכול להתבצע ע"י שיחות אישיות, סדנאות שמעניקות כלים לארגון ועיבוד ידע וכו'.


בניית קהילה מקצועית

בקהילה ניתן לזהות בנקל את שני החלקים שמזינים זה את זה. מן הצד האחד ישנם המסמכים הכתובים המסודרים בתוך תיקיות ע"פ נושאים. מסמכים מפורשים אלו משמשים בסיס אנליטי לביטוי הדעה החופשית והאינטואיטיבית יותר באמצעות קבוצות הדיון, שם ניתנת לחברים הזדמנות לבטא באופן יצירתי את מה שהם חושבים. כחלק מעיבוד משני של הידע הנאסף במסגרת הדיונים. ניתן ליצור תובנות או FAQ'S שבהן מעובד הידע המפוזר והאינטואיטיבי לכדי תובנות מקודדות ומאורגנות שמייצגות את תמצית הידע. אלו מהוות בסיס ליצירת נכסי הידע החדשים מתוך רמת ידע אחת גבוהה יותר.


כמובן שאלו הן רק חלק מן הדוגמאות שניתן להשתעשע איתן כאשר משווים בין המודל המוחי וזה של ניהול הידע.

במקור הדן בקינסיולוגיה חינוכית (שם) כתוב: " ...מוח שעובד בצורה מוצלבת יכול לעשות כל פעילות בצורה המושלמת ..."

בניהול ידע איננו מדברים על "מושלמות" אלא על שלמות שבה כל החלקים חוברים יחד ומשכללים את יכולות הארגון כולו והופכות אותו לארגון לומד בארגון כזה, הנתונים המידע והידע מזינים זה את זה וזורמים בין כל ספקי וצרכני הידע.

bottom of page