top of page
  • תמונת הסופר/תד"ר מוריה לוי

לא לחזור על אותה שגיאה יותר מידי פעמים

עודכן: 10 בינו׳ 2023

אני לא יודעת אם לכם ספציפית קרה שחזרתם על אותה שגיאה פעמיים, שלוש או אפילו יותר- אך אני מוכנה להודות שלי זה אכן קורה.

אבל...היות ואני עוסקת בניהול ידע בחמש עשרה השנים האחרונות (ואפילו יותר מכך), למדתי עם השנים לאט ובהדרגה איך להשתפר, ולשאוף לכך שאם תהיינה שגיאות –הן תהיינה לפחות חדשות ולא כאלו שכבר נפלתי עליהן בעבר.

אז איך נמנעים בחיים האישיים או בחיים העסקיים מנפילה חוזרת על אותן שגיאות, או לפחות מקטינים את הנ"ל?

כמו הרבה דברים בחיים, גם הפתרון לסוגיה זו נחלקת לשלושה חלקים:

החלק הראשון- כאשר שוגים, מחליטים שהנושא חשוב דיו וששווה להשקיע מאמץ חשיבתי במניעתו;

יודעת שנשמע טריוויאלי, אך וידוי אישי- זה החלק שבו אני הכי מפספסת בעצמי;

החלק השני- מתחקרים. תחקור נשמע אולי כאירוע מורכב, ורבים חוו אותו בצבא או במקום אחר ולאו דווקא באור חיובי, אם בגלל אווירה מאשימה, ואם בגלל תהליך מייגע שלא תמיד הוביל ללקחים משמעותיים.

המלצה שלי, היא שכן כדאי להשקיע בהפקת לקחים שיטתית. הפקה שכזו לא חייבת להיות ארוכה ולא מחייבת קבוצת אנשים גדולה. אני ממליצה שלא להשתמש בשיטה המקובלת בישראל (מנה את כל העובדות, גזור ממצאים, וכו') אלא דווקא בשיטה האמריקאית הנקראת AAR (After Action Review). גם שיטה זו, כמו השיטה הישראלית, פותחה בצבא (ואפילו ספציפית במרינס) ולמרות שפחות מוכרת בישראל, היא השיטה הפופולארית בעולם להפקת לקחים.

הפקת הלקחים כוללת 4 שאלות:

  1. מה ציפיתי שיקרה?

  2. מה קרה בפועל? שתי שאלות אלו מעומתות זו מול זה ומצביעות על כך שאנו מתחקרים דברים שהפתיעו אותנו (לטוב ולרע). לא אוספים את כל העובדות, אלא מסתכלים רק על אלו שם ציפינו שיקרה א' וקרה ב'. אלו הנקודות ששוות העמקה. אנו מחדדים לעצמנו את "ההפתעה" ומכאן פונים לשתי השאלות הבאות...

  3. למה? מנסים להסביר לעצמנו למה הופתענו? מה לא היה נכון במשוואה? לעיתים הנ"ל מצריך, כמו בשיטה המסורתית, ירידה לעומק הדברים, כדי להבין למה הופתענו. ברגע שניגע בסיבת השורש שמסבירה למה הופתענו, אנחנו בדרך לשאלה האחרונה ולפתרון.

  4. מה אנחנו ממליצים לעשות בעתיד? יש לשים לב. שאלה זו אינה עוסקת בתיקון הכשל הנוכחי. תיקון הכשל הינה משימה חשובה, אך אינה קשורה להפקת הלקחים. לקח היא דרך התנהלות עתידית המבוססת על ניסיון העבר, וכאן אנו שואלים את עצמנו (כיחידים, קבוצה או ארגון) איך נכון להתנהל להבא כדי שלא נופתע. אם מקור ההפקה בכשל- איך לא נשגה שנית; ואם מקורו בהצלחה (שגם היא מפתיעה אותנו לעיתים)- איך נצליח לשחזרה, אך הפעם באופן מתוכנן ופחות אקראי.

לכאורה נראה כי כאן סיימנו. אך רק לכאורה. כאמור, יש שלושה חלקים.

החלק השלישי- חלק זה קשור בתזכורת. מה אנחנו עושים כדי לקרב את הידע אותו למדנו לעצמנו או לאחרים, כך שפעם הבאה שנהיה במצב בו הידע יהיה שימושי, אכן נהיה מיודעים לו. ישנן מגוון שיטות לכך, ואף אחת כמובן לא מתאימה תמיד. לעיתים הדרך הנכונה היא לשלב עשייה קבועה בתהליך הפעולה שלנו, וכך הידע יהיה זמין; למשל- כל פעם שבוחנים ספק חדש לבדוק במאגר ספקים האם יש לקחים על דרך העבודה איתו או בתהליך האמור. לעיתים פשוט צריך תזכור: הצפת הידע; על המכשיר, המחשב, בתוך הפורטל או בכל מקום אישי , מקצועי או ארגוני. לעיתים החיים יותר פשוטים, והלקח מצביע על שינוי מיידי בתהליך ואז לא צריך כל פעם לזכור. החיים מלאי תרחישים והפתרונות בהתאם.

האם זו כל תורת הפקת הלקחים? לא, אך תורה זו בהחלט משדרגת. מה שאני אוהבת בה שהיא מתאימה גם לבית וגם למשרד; גם לארגון קטן וגם לארגון גדול; גם לאירוע פשוט וגם לאירוע מורכב. ובסוף היום- היא גם עושה את העבודה ונותנת תפוקות.

לטעמי- משדרג.


שלכם, מוריה

Comentários

Não foi possível carregar comentários
Parece que houve um problema técnico. Tente reconectar ou atualizar a página.
bottom of page