top of page
  • תמונת הסופר/תמורן מערבי

ניהול ידע במועדוני כדורגל

עודכן: 28 בינו׳ 2023


שחקני כדורגל וכדור

במאמר שלפניכם, אנסה לסקור בקצרה מדוע ניהול ידע חשוב לא רק בארגונים ועסקים, אלא גם במועדוני כדורגל ואיך זה יכול להפוך אותם למצליחים יותר. כאוהד כדורגל מושבע, כזה שסופר את הימים עד למשחק הבא של הקבוצה שלי ומוכן לנסוע למרחקים בימים ובשעות לא הגיוניות, חשבתי לא פעם מה יכול לגרום למועדון כדורגל להצליח יותר ברמה המקומית והבינלאומית. אז נכון שהתשובה הראשונה תהיה – השקעה כספית גדולה יותר, החתמה של שחקנים טובים יותר וכן הלאה. אבל גם השקעה כספית גדולה, היא לחלוטין לא ערובה להצלחה על הדשא. יש לא מעט דוגמאות בארץ ובעולם על בעלי מועדונים שהשקיעו הון עתק בחיזוק של הקבוצה ולבסוף נכשלו בהשגת המטרה – זכייה באליפות הליגה המקומית או בתואר אירופי נכסף. חלק מאותם מועדונים גם הסתבכו כלכלית, בגלל התחייבויות על סמך הצלחה עתידית (שלא קרתה) ולבסוף קרסו כלכלית ותחרותית (ירדו ליגה במקרה הטוב או שהלכו לפשיטת רגל ופירוק במקרה הרע). שילוב של השקעה כספית נבונה שנתמכת במערך סקאוטינג ואנליזה, כזה שיודע לאתר ולעקוב אחר שחקנים שעשויים להתאים למועדון, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה כספית, יכול לתרום להצלחה של המועדון. אז איך כל זה קשור לניהול ידע אתם שואלים? ובכן, בפסקאות מטה אנסה להסביר. בעבר הלא רחוק, תפקיד המנג'ר בכדורגל בבריטניה, כלל המון כוח וידע ריכוזי שנשלט על יד אדם אחד בלבד. פילוסופית אימון, מינוי צוות והחלטות סקאוטינג היו של אדם אחד, במקום שהמועדון יוביל ויהיה אחראי על זה. לפעמים המנג'ר עוזב ויחד איתו כל הידע שנצבר באותן שנים, פשוט נעלם יחד איתו (בדומה למה שקורה גם בארגונים גדולים כשעובד שצבר המון ידע בתקופתו, עוזב את הארגון, כך גם הידע נעלם). לחילופין, אישיות בכירה באקדמיה עוזבת, לא רק עם מידע רב על שחקנים אלא גם עם רשת ענקית של אנשי קשר וחבורה מצוות הסקאוטינג. זה חל גם על תפקידי אימון משפיעים במועדון כגון - מנהל האקדמיה או מאמנים ספציפיים בעלי תפקידים כפולים במועדון. בסופו של דבר הרבה ידע הולך לאיבוד ואולי אפילו יכול יגיע למועדונים המתחרים. כיצד ניתן להתגבר על הבעיה הזו, לפחות באופן חלקי? בניגוד למה שקורה בארגונים גדולים, בהם ניתן לבצע תהליך שנקרא שימור ידע פורשים, בעולם הכדורגל הלכו על אסטרטגיה מעט שונה והיא מינוי מנהל ספורטיבי שבאחריותו להוביל אסטרטגיה ופילוסופיה על פיו המועדון יפעל, בשיתוף מלא של הנהלת המועדון. מינוי צוות אימון שתואם לפילוסופיה עליה מתבסס המועדון, מינוי אנשי מפתח בצוותי האקדמיה והסקאוטינג, תוך ביזור כל כוח ריכוזי. במקום שהידע ירוכז אצל אדם אחד או מספר אנשים מצומצם, דואגים להתוות אסטרטגיה וחזון על פיה המועדון יפעל כך שבסופו של דבר, זה לא משנה אם צוות האימון יוחלף כל כמה שנים ויגיע צוות אימון אחר או מנהל אקדמיה אחר – האסטרטגיה של המועדון היא זו שתנצח ועל פיה יפעלו במועדון. אספקט נוסף הוא נתונים של שחקני המועדון כגון תוצאות מבחנים פיזיים, הטכניים או הפסיכולוגיים שלהם, נתונים מהמשחק האחרון, היכן הם גרים, שיחקו לפני או באיזה גיל הם הצטרפו או עזבו את האקדמיה ומדוע? האם המועדון מנהל את כל המידע הזה בצורה כלשהי? האם זה נעשה בצורה נגישה כך שזה יוכל להשפיע על ההחלטות העתידיות של המועדון? בגרמניה הרבה נתונים מאוחסנים ונאספים על ידי ההתאחדות לכדורגל על כל אוכלוסיית שחקני האקדמיה. הנחיות האקדמיה הן גם די ברורות לגבי הנתונים שצריך לאחסן בתוך המועדון. מידע כזה יכול לסייע בעיצוב החלטות עתידיות של המועדון (אם שחקן כזה או אחר מתאים לעלות לסגל הקבוצה הבכירה וכדומה). בהמון מועדונים ברחבי העולם באופן כללי ובישראל בפרט ישנה התפתחות מאוד גדולה בכל מה שקשור לאיסוף וניתוח מידע עבור שחקני הכדורגל. החל מנתונים פיזיים על השחקן, מוצאו, היכן גדל ושיחק, כמות בישולים, שערים, איכות הפעולות בכל משחק ולאורך העונה כולה. המידע הזה נאסף ונשמר בכל מיני מערכות דאטה ואנליזה שונות ומשמשות את המועדונים ומערכי הסקאוטינג שלהם לאורך כל השנה. בכל מועדון שמחשיב את עצמו כמקצועני, מעסיק אנליסטים שכל תפקידם הוא לעקוב אחרי הנתונים הנאספים תוך כדי אימונים ובמהלך משחקים ולייעץ לצוות האימון במה נכון להתמקד בכל שחקן בקבוצה ולעיתים גם בשחקני הקבוצה היריבה (מהם החולשות שלהם תוך כדי משחק והאפשרות לנצל את אותן חולשות על מנת ליצור יתרון לטובת הקבוצה) או לחילופין לייעץ לצוות הסקאוטינג על שחקן כזה או אחר שהמועדון מעוניין לרכוש. ההתפתחות הדי מהירה של תחום האנליזה והסקאוטינג לא היה מתאפשר ללא אותן מערכות איסוף וטיוב המידע, תוך שיתוף הידע עם גורמים נוספים במועדון בדומה לכל תהליך ניהול ידע המתנהל בארגונים. אז מדוע ידע הוא קריטי לצמיחה של מועדון כדורגל? מועדון כדורגל צריך לשאוף כל הזמן לעשות דברים טוב יותר מאשר המועדונים המתחרים האחרים. הארגון עצמו צריך לתמוך בעובדיו כדי לשפר את הידע והכישורים שלהם – לראיה, השקעה במנהל ספורטיבי שמתווה דרך ואסטרטגיה רבת שנים, מינוי צוות אנליזה וסקאוטינג לחלוטין יכולה לסייע לו על ידי הקניית יתרון על פניו מתחריו. לא כל המועדונים יכולים להשקיע הון עתק ברכישה של שחקנים מהטופ העולמי ולכן זה חיוני להשיג יתרון באמצעות ידע ולאו דווקא בכסף. ניתן לקרוא לתהליך זה ניהול ידע שיטתי. כפי שצוין לעיל, ברור שידע ונתונים הם אחד המשאבים החשובים ביותר שמועדון יכול להחזיק. בהתבסס על הידע שנצבר בתהליך של ניהול ידע שיטתי, מועדון יכול לקבל החלטות חכמות יותר ומבוססות נתונים יותר. כך, מתכוננים לעתיד מוצלח. מקורות: Knowledge Acquisition in Football Knowledge management within football clubs The Case of the Football Club Rosenborg in the Norwegian Region Trøndelag Scouting Sessions: How data analytics is used in Major League Soccer


Comments


bottom of page