top of page
  • תמונת הסופר/תד"ר מוריה לוי

המוח הגמיש - סיכום ספר

עודכן: 13 באוק׳ 2023


עטיפת הספר

"המוח הגמיש, סיפורים מקו החזית של חקר המוח" הינו ספר שנכתב ע"י Norman Doidge בשנת 2007 ותורגם לעברית ע"י חנה עמית. הקשר שלו לניהול ידע ולתהליכי למידה המכוסים בסדרת הסיכומים חלקי, ועל כן, יש כאן רק תמצית ראשונית של הרעיונות, תוך הפנייה לקריאה מעמיקה מקצועית, מחקרית ומדויקת לכל מי שימצא עניין בחומרים.

שנים רבות שלטה בחקר המוח תפיסת המיקומיזם הגורסת שכל תפקוד בגופנו מנוהל על ידי המוח באזור מסוים מוגדר היטב. תפיסה זו קנתה לה אחיזה משמעותית, עד כדי כך, ששנים אחרי תחילת פרסום המחקרים על הנוירופלסטיות- גמישות המוח, עדיין רבים המשיכו להתכחש לה ולאפשרות היתכנותה. נוירופלסטיות, גמישות המוח, הינה תפיסה על פיה ניתן על ידי פעולה או מחשבה לשנות את מבנה המוח ותאי העצב שבו, ומכאן גם את תפקודי המוח הנגזרים. אין בתפיסה זו לבטל לחלוטין את תיאוריית המיקומיזם, אלא לומר שגם אם מלכתחילה ישנם מיקומים מסוימים מקובלים, מוחנו יכול לשנות זאת, אם נדרש לכך ומוכוון לביצוע שינוי זה. המשמעות הנגזרת- ניתן לאמן את המוח ולשפר את תפקודו בכדי להתגבר על בעיות וקשיים מקשיים שונים.

ארבע סוגי הגמישות המרכזיים:

  1. התפשטות של מפות עצביות- התפשטות של אזור אחד על חשבון השני המאפשרת שינוי הגבולות שבין אזורים אלו במוח משתנים בהתאם לתפקוד שלנו (מכאן למשל ששטח אחד יכול לגדול יותר אם נדרש). דוגמא: קשירת יד בריאה המאפשרת ליד פגועה "להשתלט" על מפה עצבית (תמיד יש תחרות) ולשפר את תפקודה היא.

  2. שינוי תפקוד חישתי- גמישות בתפקוד החושים המעבירים מסרים למוח, כאשר אחד החושים אינו מצליח למלא את תפקודו. דוגמא: הברת מידע למוח על ידי מישוש, כאשר חוש הראייה אינו מתפקד.

  3. עיקוף פיצוי- גמישות בדרך בה ניתן לבצע משימות. בדרך זו מפצה אדם על מגבלות. דוגמא: הגעה באמצעות נקודות ציון, כאשר האזור האחראי על התמצאות במוח נפגע.

  4. השתלטות אזור המראה- כאשר צד ימין/שמאל במוח נפגע, השתלטות (חלקית לפחות) של הצד השני על פונקציות המראה החסרות. דוגמא: בחורה שנולדה עם צד אחד במוח שמנוון, ומצליחה לתפקד באופן כמעט נורמטיבי.

מלכתחילה, מבנה המוח שלנו מושפע מגנטיקה של האדם, אך הוא מתעצב בהתאם לסביבה, והינו על כן, גם תוצר של התרבות בה כל אחד מאיתנו חי. הן תכונות חושיות, והן תכונות מנטאליות, נחרטות בנו בהתאם לסביבתנו ותרבותנו, והופכים לחלק מאיתנו- לא רק באופן חיצוני, אם כי גם באופן בו בנוי מוחנו.

אך מעבר לשינוי כולל, רב דורות זה, גם ברמת הפרט ניתן להגמיש את מוחנו:

על ידי פעילות גופנית ועל ידי למידה ניתן לאמן את המוח ולשפר את תפקודנו.

מתי נדרש / אפשרי לאמן ולשנות? גם כאשר ישנם פגמים מולדים (אוטיזם, נכויות וכו'); גם כאשר מתרחשת תקלה /מחלה (תאונה, שבץ מוחי וכו'); אך גם לקראת זקנה, כאשר ניתן הן להמשיך ולייצר תאי עצב חדשים, והן להאריך את חייהם של הקיימים.

ואיך מאמנים את המוח? מאד תלוי בצורך. לטובת התמודדות עם מגבלות וקשיים רפואיים מומלץ להתייעץ במומחה מדעי המוח שהתמחה בנוירופלסטיקה. לטובתנו, שמאבדים כל שנה עוד שנה מחיינו (מתקרבים לזקנה)- ניתן לשפר על ידי אימון גופני ולמידה: אימון גופני- רכיבה על אופניים, תרגילי סיבולת לב או אפילו הליכה נמרצת. כל אלו, גם מחישים את אספקת החמצן למוח וגם ממריצים צמיחת תאי עצב חדשים. הם מעוררים את קליפת המוח החישתית ואת הקליפה המוטורית ומסייעים לשימור כושרה של מערכת שיווי המשקל שבמוח. למידה- למידה של נושאים חדשים ובעיקר של סוגי מיומנויות חדשות שלא עסקנו בהם קודם (למשל שפה חדשה). יש להדגיש שעל הלמידה להיות ממוקדת ולא שטחית, כזו התופסת את מלוא תשומת ליבנו.

כחלק מהנוירופלסטיות של המוח, חשוב להבין את הפרדוקס הנוירופלסטי; אותה תכונת נוירופלסטיות שמאפשרת לשנות את מוחנו ולייצר התנהגות גמישה, היא גם זו שחורצת בנו מסלולים קבועים. אם אנו חוזרים ומאמנים את המוח במסלולים אלו כמות שהם שוב ושוב, נוצרת בנו נוקשות של דפוסי ההתנהגות הרלוונטיים עליהם התאמנו. אותו דפוס שיצר את הגמישות, הוא שגורם לנו לנוקשות התפקודית. אנו אחראים על הבחירה- האם ללכת שוב באותו מסלול (וכך לקבע אותו), או לבחור במסלול אחר (וכך לפתח את הגמישות). לכל אחד מהם יתרונות ואין תשובה אחת נכונה. לכל אחד מהם, כפי שאמר קובלת עת וזמן מתאימים.

הפלסטיות היא בסופו של דבר תופעה מורכבת, עשירה ובעלת רבדים והתנהגויות שונות. המפתח איך לעשות בו שימוש מושכל- נתון בידינו.

לקריאה מעמיקה ודוגמאות- מומלץ לקרוא את הספר בשלמותו.

bottom of page